אילית מדמוני / צילום: איל יצהר
"אין כשל שוק, לא בסליקה ולא בהנפקה של כרטיסי אשראי. עם זאת, אנחנו לא רואים את רמת התחרות שהיינו רוצים לראות, ולכן עושים צעדים כדי לשפר את המצב" - כך אומרת בראיון ל"גלובס" אילנית מדמוני, האחראית על תחום כרטיסי האשראי ואמצעי התשלום בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
למדמוני, העובדת יותר מ-13 שנה בבנק המרכזי, יש לא מעט עבודה בימים אלה, כשענף כרטיסי האשראי - ששולטות בו ישראכרט, לאומי קארד וכאל - ניצב על המוקד של הרגולטורים, ובראשם בנק ישראל. גם שר האוצר המיועד, ח"כ משה כחלון, מודע לריכוזיות המאפיינת את הענף, ומתכוון לקדם יוזמה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים השולטים בהם.
- מה דעתך על היוזמה להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים?
מדמוני: "זה צעד שיכול להיות דרסטי, ועם זאת ההפרדה לא תגביר את התחרות. צריך לראות מי קונה את הגופים האלה, ולראות שלא מעבירים את הריכוזיות למקום אחר. האם מכירה כזו תוזיל את העלויות לצרכן, או שבסוף סתם נעביר את השליטה למישהו אחר?"
- את אומרת שאת לא רואה כשל שוק, אך מה עם הריביות שגובות חברות כרטיסי האשראי, המגיעות פעמים רבות לרמה דו-ספרתית? זה לא מוגזם?
"הריביות לא גבוהות יחסית לעולם. צריך לזכור שיש סיכון בהלוואות כאלה, והריבית משקפת את הסיכון".
- חברות כרטיסי האשראי מעלות בימים אלה את עמלות הסליקה במאות בתי עסק, כשרבים מהם כלל לא מודעים לכך. מה דעתך על התופעה הזו?
"פנו אלינו לא מעט תלונות על 'פוילשטיק' בנושא, ולא מצאנו שחר בטענות. עם זאת, לטעמנו יש לשפר את השקיפות בתחום, וחשוב שיהיה גילוי נאות ואחידות במידע. הפיקוח על הבנקים בוחן את מתכונת הדיווח לבתי העסק - הן באשר לעסקאות בחיוב נדחה, הן לעסקאות בדביט. הדבר צוין גם בדוח ההמלצות ליישום הכרטיס בחיוב מיידי".
"לא מסכימים על הכול"
מדמוני החלה את דרכה בבנק ישראל כעוזרת מחקר של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כשזו כיהנה כמנהלת המחקר. בהמשך עברה מדמוני לפיקוח על הבנקים, ועבדה כעוזרת האישית של מי שמכהן כיום כמפקח על הבנקים, דודו זקן. היא התקדמה, ולפני 3 שנים מונתה למנהלת יחידה, כשבמסגרת תפקידה היא עוסקת בתחום הפיקוח השוטף על הבנקים, וכאמור אחראית על תחום כרטיסי החיוב ואמצעי התשלום.
בין היתר, מדמוני עומדת מאחורי הדוח שפרסם לפני כמה חודשים הבנק המרכזי בעניין צעדים להחדרת כרטיס החיוב המיידי (דביט) לשוק הישראלי. רבות דובר על הדביט - גם רשות ההגבלים העסקיים עסקה בסוגיה ופרסמה מתווה משלה להכנסת הכרטיס לתחום, וגם קבינט יוקר המחיה עסק בעניין והמליץ לקדם את השימוש בכרטיס. בשימוש בכרטיס הדביט יחויב חשבון הלקוח באופן מיידי על הרכישה (כיום הוא מחויב אחת לחודש), ובעל העסק יקבל את הסכום תוך 3 ימים, ישלם עמלות נמוכות יותר לחברות כרטיסי האשראי, וכך יחסוך עלויות מימון. "הדוח הוא בשורה לציבור", אומרת מדמוני בגאווה.
- בתיאוריה, כרטיס הדביט נשמע נפלא, אבל בפועל - למה שתהיה מוטיבציה ללקוחות לעבור לשימוש בדביט? הרי כיום הם דוחים ללא תשלום נוסף את מועד החיוב לחודש הבא.
"זה עניין של טעמי ציבור. יש אוכלוסיות שלא זכאיות לכרטיסי אשראי, וכעת יוכלו לקבל כרטיס דביט, או אוכלוסיות שנמצאות בתהליך חיסכון ומוציאות רק מה שיש להן. בצד של בית העסק יש יתרונות של זיכוי מיידי תוך 3 ימים - אז הוא גם מרוויח. אולי יש גם בתי עסק שכיום לא מקבלים אמצעי תשלום אלקטורניים בכלל, וכעת יסכימו - כי העלויות נמוכות יותר".
- מדברים על כך שכרטיס הדביט יסייע בהורדת יוקר המחיה. האם את חושבת שבתי עסק באמת יורידו מחירים ללקוחות שישתמשו בכרטיס דביט?
"אולי. אני לא יכולה לדעת באופן חד-משמעי. נצטרך עוד לראות את זה. בית העסק צריך להביא בחשבון שבמעבר לדביט הוא חוסך הוצאות של טיפול במזומן, ועליו לעודד את הלקוח לעבור לדביט בהטבות או הנחות".
- הבנקים מבקשים דחייה ביישום הדביט ויישום תקן ה-EMV (כרטיס אשראי חכם). האם אכן תסכימו לדחייה, כפי שהוערך בתקשורת?
"אני מציעה לא להיבנות משמועות בעיתונים. הדוח יפורסם בקרוב מאוד, והמועדים הסופיים יפורטו בו בצורה ברורה. אני יכולה להבטיח שלוחות הזמנים של המהלכים השונים - מועד תחילת העברת כספים מיידית לבתי העסק, הכניסה לתוקף של העמלה הצולבת המופחתת, ותחילת הפצה יזומה - יהיו מסונכרנים".
- במקביל אליכם גם רשות ההגבלים העסקיים פרסמה המלצות להכנסת הדביט לישראל, אך יש כמה הבדלים בהמלצות. איך יוכרע מה יתקבל?
"לנו יש סמכויות מתוקף חוק הבנקאות, שמאפשרות לנו ליישם את המלצות הדוח. למיטב הבנתי, אם הממונה ירצה ליישם חלק מההמלצות שלו כגון כרטיס קומבו - כרטיס המשלב חיוב מיידי ונדחה באותו הכרטיס - הוא יצטרך לעשות זאת בדרך מורכבת יותר של תיקוני חקיקה".
- הזכרת למשל את כרטיס הקומבו, שאליו אתם מתנגדים והם תומכים בו. האם עבדתם יחד בנושא הדביט?
"עבדנו איתם בשיתוף פעולה, ועדיין - לא חייבים להסכים על הכל".
"נראה השנה שחקן חדש בתחום הסליקה"
הסיכוי לכניסת בנק חדש או חברת כרטיסי אשראי חדשה נראה כיום קלוש למדי, ואולם שחקן חדש עשוי להיכנס לתחום סליקת כרטיס האשראי. בבנק ישראל עסקו לא מעט בשנים האחרונות בקביעת כללים למתן רישיון בתחום הסליקה, כשלבסוף ניסחו מתווה לקבלת רישיון, אלא שעל מתווה זה נמתחה ביקורת לא קטנה מצד שחקנים פוטנציאליים. אלה טענו שמדובר בתנאים קשוחים מדי, בעיקר בכל הקשור לדרישות הון.
- מדוע קבעתם כללים כה נוקשים?
מדמוני: "האמון של הצרכנים בשוק התשלומים יכול להיות שביר. מספיק לראות מה קרה לפני כשנה כשהייתה תקלה בשב"א, שהשביתה לכמה שעות את היכולת לשלם בכרטיס אשראי בבתי עסק רבים. התחרות חשובה מאוד, אבל חייבים לדאוג ליציבות. אם נכניס גורם לא מספיק מפוקח ויציב, במקרה של תקלה יווצר חוסר אמון של הציבור כלפי הענף כולו. ואז לאן נלך? נחזור למזומן, שאת השימוש בו דווקא רוצים לצמצם".
- ועדיין, אלו לא כללים מוגזמים לשחקן שהפעילות שלו תפעולית ואינה קשורה במתן אשראי או פיקדונות הציבור?
"יש החושבים שהכללים נוקשים מדי, ויש כאלה - לאו דווקא חברות כרטיסי האשראי - שחושבים שהתנאים קלים מדי. בסופו של דבר גיבשנו את הכללים באיזון הנכון ביותר, לטעמנו. אנחנו גם מוכנים לשקול מתן הקלות לגופים חדשים, אך באופן נקודתי ולא גורף - כל מקרה לגופו. לכל אותם גופים מתעניינים שביקשו מאיתנו הקלות ספציפיות, הבטחנו לשקול זאת".
- מה הסיכוי שנראה שחקן חדש בתחום הסליקה?
"אנחנו רוצים לראות סולק חדש, ומאמינים שנצליח בכך. יש גורמים שרוצים להיכנס לשוק, ויש כאלה שהגישו בקשה. ככל שהדבר תלוי בנו, נראה כבר השנה שחקן חדש בתחום".
- גם אם סולק חדש יקבל מכם רישיון, יש לו מגבלה טכנולוגית: כדי שיוכל לסלוק, עליו להתחבר למתג של שב"א שבשליטת הבנקים. בעייתי מאוד להתחבר למתג הנוכחי.
"המערכת הישנה לא תהווה חסם בפני סולק חדש, לעבוד בתחום הסליקה. יש פתרונות נוספים שיאפשרו לסולק חדש לעבוד על המערכת הקיימת במהירות יחסית, גם אם בצורה קצת יותר מורכבת. בכל אופן, מסיבה זו ומסיבות רבות, הורינו לשב"א להתחיל לפתח טכנולוגיה מתקדמת של EMV, הכוללת גם יכולת לקלוט במהירות סולק חדש. מרגע שהמערכת תעבוד, הסולק יתחבר בקלות".
