חודש אחרי שהשקיע מיליון דולר בסטארט-אפ Reporty, ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק ממשיך להעמיק את יחסיו עם עולם הסטארט-אפים הישראלי: היום (ב') הודיעה חברת FST Biometrics, המפתחת טכנולוגיות זיהוי ביומטרי ושאותה הקים ומנהל ראש אגף המודיעין לשעבר אלוף (במיל') אהרון זאבי פרקש, כי גייסה 15 מיליון דולר מקרן ההשקעותGMF Capital בראשותו של המשקיע גארי פגל. ברק הצטרף לקבוצת המשקיעים וישמש כנציג הקרן בדירקטוריון של FST Biometrics. עד היום גייסה החברה, שפועלת מראשון לציון, סכום כולל של 32 מיליון דולר, בין היתר, מאיתן ורטהיימר וקרן ההשקעות הישראלית L.V. Holdings.
ברק הסביר את ההחלטה להשקיע בחברה ואמר כי "בהתבסס על הניסיון והידע הנרחב שלי במערכות ביטחון ואבטחה ובשוק פתרונות בקרת כניסה, אני משוכנע כי FST Biometrics פיתחה את הפתרון המוביל לזיהוי מדויק ואפקטיבי של משתמשים, כיום ובעתיד הנראה לעין". עוד הוסיף כי "אני שמח לתמוך בתוכניות הפיתוח והגידול של החברה".
"ששת החודשים האחרונים הוכיחו לא רק שהשוק מוכן לפתרונות שלנו, אלא מחפש אותם באופן פעיל", אמר פרקש. "ההשקעה של חברת GMF Capital נותנת משנה תוקף למובילות הטכנולוגית ולחזון שלנו. המומחיות של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ושל גארי פגל יהוו עוגן ומנוף לתמיכה בתוכניות הצמיחה ובהתרחבות של FST במהלך השנים הקרובות".
הפרצוף הוא המפתח
הטכנולוגיה שפיתחה החברה של פרקש, שבאפריל אשתקד החליפה את שמה מ-FST21 ל-FST Biometrics, מאפשרת קריאה וזיהוי של פנים, שעשויה לפקח על כניסות ויציאות במקומות ציבוריים ואף לייתר צורך במפתחות. בראיון שהעניק לפני שנה ל"ניו יורק טיימס" הסביר זאת פרקש בפשטות - הפרצוף שלך הוא המפתח שלך.
לדבריו, החל להתעניין בטכנולוגיות ביומטריות הן בגלל צפיפות האוכלוסין בערים גדולות והן בשל המשיכה הפוטנציאלית של טרוריסטים לאזורים אלה. בין לקוחות החברה אפשר למנות משרדים ממשלתיים, חברות וגם בתי דירות גדולים בארה"ב.
על אף הרתיעה שקיימת בציבור מטכנולוגיות ביומטריות של זיהוי פנים, פרקש ניסה להסביר ל"ניו יורק טיימס", כי מדובר בטכנולוגיה שאמורה לשרת גם את האוכלוסייה האזרחית. "מעקב ציבורי המוני יגדיל את הביטחון של כולנו", הוא אמר. באותה כתבה הובאה דוגמה של בית ספר תיכון פרטי בלוס אנג'לס שמשתמש במערכת זיהוי הפנים של FST. המערכת מזהה את התלמידים בבואם לבית הספר, מסננת אורחים לא רצויים, אבל גם מטילה רסן משמעתי על התלמידים. "אם תלמידה מגיעה לבית הספר באיחור של חמש דקות, הדלת לא תיפתח והיא תיאלץ להירשם כמאחרת", הסביר אז פרקש. "אפשר אפוא להשתמש במערכת לא רק לצרכי ביטחון אלא גם לצרכים חינוכיים, להגברת המשמעת".