חרדים/ צילום:אוריה תדמור
התקשורת הארצית דוברת העברית מסקרת מגזרים שונים בהיקף נמוך משמעותית מגודלם באוכלוסייה - כך עולה ממחקר שערכה יפעת מחקרי מדיה לקראת כנס דב לאוטמן למדיניות בחינוך באוניברסיטה הפתוחה, בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן לאוטמן, אשר בחן את הנוכחות התקשורתית של 3 קבוצות באוכלוסייה - יוצאי אתיופיה, ערבים וחרדים.
המחקר בחן את היקפי הסיקור של כל אחת מהקבוצות באמצעי המדיה הארציים - עיתונים יומיים, אתרי אינטרנט מובילים, ערוצי טלוויזיה ורדיו ארצי - בשנה שבין סוף אפריל 2014 לראשית אפריל 2015. המחקר אינו כולל את מחאת יוצאי אתיופיה שהתרחשה בחודש מאי השנה.
מהמחקר עולה כי כל שלושת המגזרים שנבחנו סובלים מייצוג חסר משמעותי מאוד בסיקור התקשורתי. כך למשל, ערביי ישראל סוקרו במסגרת 8,250 אייטמים במדיה המרכזית בישראל בשנה האחרונה - 93% מתחת לנתח הייצוג שלהם באוכלוסייה בפועל.
גם קהילת יוצאי אתיופיה מסוקרת בהיקף דל במיוחד של 1,795 כתבות, שהן פחות מ-5 הופעות בתקשורת בממוצע ביום. זהו תת-ייצוג של 83% מתחת לנתח האוכלוסייה בפועל.
המגזר החרדי מאופיין אף הוא בייצוג חסר של 70% מתחת לנתח הייצוג באוכלוסייה. עם זאת, החרדים נוכחים יחסית יותר בתקשורת, החילונית בעיקרה המובהק, עם כמעט 15 אלף מופעים שנתיים במדיה הארצית.
גם לנוכחות של הקבוצות השונות יש מאפיינים ייחודיים. כ-95% מההתייחסויות ל-3 קבוצות אלה כללו התייחסות קבוצתית למגזר, ולא אישית לאדם כזה או אחר. "מסגור" זה מחזק תפיסות סטראוטיפיות.
כך למשל, המגזר החרדי בתקשורת הלא מגזרית מאופיין בשיח פוליטי מובהק, המהווה מעל שליש מהסיקור הכללי של המגזר בתקשורת. הסיקור הגבוה בנושאי צבא וביטחון עוסק רובו ככולו בסוגיית גיוס החרדים, והוא מתאפיין בטון ביקורתי כלפיהם.
גם ערביי ישראל מסוקרים באופן נרחב מן הזווית הפוליטית. חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה ובעיקר חנין זועבי מהווים את הפנים התקשורתיות של המגזר. נושאי צבא וביטחון מאופיינים בסיקור שלילי המתאר את ערביי ישראל כסכנה ביטחונית, בעיקר בתקופת הבחירות.
מגזר יוצאי אתיופיה כמעט אינו נכלל כלל בשיח התקשורתי המרכזי בישראל.