*** הכתבה בשיתוף איגוד חברות התמ"א 38
בסוף כנס הסברה שערכה עיריית רעננה לתושביה בנושא התמ"א 38 ארעה רעידת אדמה קלה בארץ אשר הורגשה גם באזורים שונים בעיר. אנקדוטה זו מסבירה אולי מדוע המודעות ברעננה לתחום כה מרשימה. על פי נתוני העירייה, נכון להיום (לפני כניסת תיקון 4 בתכנית לתוקף), קיימים ברחבי העיר כ-330 בניינים בעלי פוטנציאל לתמ"א 38, מתוכם כ-160 בקשות כבר הוגשו לוועדה המקומית, 24 בניינים מתוכם כבר קיבלו טופס 4, ו-60 נמצאים בביצוע. קרי, כמחצית מהפוטנציאל כבר בשלבי מימוש מתקדמים, כאשר ישנם בניינים אחרים בצנרת בשלבים של טרום הגשת בקשה.
"אין אצלנו כמעט אף בניין שנציגיו לא בדקו בעירייה את פוטנציאל התמ"א 38, כיוון שברעננה יש מודעות כמעט מלאה למוצר", אומר עו"ד איתן גינזבורג, סגן וממלא מקום ראש עיריית רעננה ויו"ר ועדת תכנון ובנייה (ועדה מקומית) של העיר. "אנחנו בעירייה מתייחסים לתמ"א 38 כתכנית מצילת חיים", מסביר גינזבורג, "עשינו הרבה כנסי הסברה, חילקנו עלונים של 'למה תמ"א', הבאנו מומחים מהתחום שכן מדובר ראשית בצורך בטחוני וחייבים להיות ערוכים להתקפת טילים ואין לשכוח שאנו מאוד קרובים לשטחים".
- לבד מהצורך הביטחוני ודאי זיהיתם את יתרונותיה הנוספים של התוכנית.
"אין ספק. היעד של העיר הוא להגיע לכמות של 120 אלף תושבים עד לשנת 2035, תוספת של 40 אלף תושבים ב-20 שנה. נורא קל לבנות על שטח חקלאי, אך האתגר הוא ליישב את מרכז העיר וזאת ניתן לעשות רק על ידי התחדשות עירונית ותמ"א 38. היא מאפשרת הגדלת הצפיפות תוך שמירה על אופי האזור. לצורך כך העברנו תכנית מתאר לעיר המתבססת על יסודות ההתחדשות העירונית, וכבר אושרה על ידי הוועדה המחוזית".
- מה היתרון של תמ"א 38 לעיר על פני פתרונות אחרים?
"אחת ממטרותינו העיקריות היא חידוש פניו של המרכז הוותיק של העיר שכן רוב המבנים באזור זה והרחובות שיוצאים מרחוב הראשי אחוזה, הם ישנים. מה לעשות שאין לנו שטחים פנויים באזורים אילו ולכן תמ"א 38 לדעתי היא הפתרון היחידי המאפשר לחדש את העיר ואת פניה תוך שמירה על מרקם אחיד. כמו כן, ולהבדיל מתוכניות אחרות של התחדשות עירונית, אישורי תמ"א 38 הם בסמכות ועדה מקומית כך שאני לא צריך טובות של אף אחד".
- מה היעד שלכם לגבי מרכז העיר הוותיקה?
"אנו רוצים להכפיל את מספר התושבים באזור זה. כבר היום זורם דם חדש במרכז העיר הוותיקה שהלכה והזדקנה לה עם השנים. חלק מן הרוכשים החדשים הם 'רעננים' שרצו לחזור לעיר וחלקם העדיפו את המרכז על פני שכונות חדשות מתוך שיקול שלא להימצא באתר בנייה למשך שנים. אנו רואים את השינוי בעיקר בבתי הספר. בעבר כל בית ספר במרכז הישן של העיר היה נלחם על קיומו ולעיתים כמות התלמידים לא הספיקה אף לכיתה בודדת והיום יש הצפה מבורכת של תלמידים".
- ישנה טענה כי מגבלת הגובה מאלצת את היזמים לפעול רק לפי תוכנית תמ"א 38/1 (חיזוק מבנים) ולוותר על 38/2 (הריסה ובנייה מחדש).
"על פי תוכנית המתאר יש הגבלת גובה של עד 7.5 קומות באזור המרכז הוותיק ובאזורים אחרים התוכנית מקלה מעט יותר. כל זאת נעשה בעיקר מטעמי צפיפות ופחות מטעמי גובה שכן בראש ובראשונה אנו חושבים על טובת כלל הציבור. אני בטוח כי ברגע שמגישים בקשה לוועדה הן היזם והן הדיירים הגיעו למסקנה כי הנושא משתלם להם, אך אני בוועדה על מנת לייצג את הציבור ואם הוא מפסיד אז אני לא מאשר".
- אילו פתרונות יש על מנת לאפשר תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) באזור זה?
"ראשית, נכון להיום הוגשו כבר 14 בקשות להריסה ובנייה מחדש, כך שהנושא מתקדם. מעבר לזה אינני נוהג להיכנס לשיקולי הרווח של הדיירים או של היזם, אך אם למשל הדיירים שאמורים בלאו הכי לקבל דירה בשווי הגבוה במאות אלפי שקלים מזו המקורית, יוותרו על השכירות לתקופת הבנייה, ובתמורה שחסך, היזם יקים חניון תת קרקעי והפרויקט עדיין ישתלם לו, יהיה קל יותר לאשרו. יחד עם זאת אני יודע שבמציאות פתרון זה בעייתי, אך לעיתים גם הדיירים עצמם אינם רואים את כל התמונה ומתעלמים מההשלכות. קח לדוגמה בניין בין 10 דירות כשמבקשים אישור להוסיף עוד 15 דירות, הדבר משנה לגמרי את צביונו ואני לא משוכנע שמצבם של הדיירים במקרה זה ישתפר".
- איך אתה מסביר את הבדלי הגישה לתמ"א 38 ביניכם לבין, לדוגמה, עיריית ת"א
"בתל אביב מאמינים בהתחדשות עירונית באמצעות תב"ע, קרי קידום של פינוי בינוי ולא תמ"א 38. לדעתי יש בכך צדק כי ערכי הקרקע שם גבוהים ומדובר בעיר הרבה יותר גדולה משלנו לכן השיקולים אחרים. מבחינתנו תמ"א 38 הוא הפתרון הנכון ולכן נמשיך לדחוף זאת קדימה".
"