מפעל טבע / צילום: תמר מצפי
"יש לבטל את מה שקרוי 'החוק לעידוד השקעות הון' ולגבש במקומו חוק חדש. אי אפשר לתקן חוק מעוות, שיסודותיו מבוססים על הולכת שולל של הציבור הישראלי ומהווים הפרה של הסכמי בינלאומיים. זה לא חוק לעידוד השקעות הון, אלא חוק לעידוד הייצוא התעשייתי", אמר היום (ה') נשיא איגוד לשכות המסחר בתל אביב, אוריאל לין, בהתייחס להמלצות של הצוות לבחינת החוק לעידוד השקעות הון בראשות מנכ"לית האוצר היוצאת, יעל אנדורן.
לין טען עוד כי "החוק יוצר תחושה של התרפסות לפני ענקי התעשייה - שאם חלילה המדינה לא תעניק להם הטבות מס הם יעזבו את ישראל: הטבות מס בהיקף של כ-30 מיליארד שקל מאז 2005 מועמסות על גבו של כל המגזר העסקי ובעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים שהם שנושאים במלוא נטל המס, אך נשכחים כליל בקרב מעצבי המדיניות הכלכלית".
לין התייחס בדבריו לנתונים מאגף הכלכלן הראשי באוצר, שהובאו בדוח צוות אנדורן, ולפיהם חברת התרופות טבע נהנתה בשנים 2005-2010 מכשליש מכלל הטבות המס שניתנו לחברות - אך למרות זאת העסיקה רק 1% מכלל המועסקים בענפי התעשייה והתוכנה. סך הטבות המס שמהן נהנתה טבע בתקופה זו הוא כ-10 מיליארד שקל.
"לפי הוראות החוק הנוכחי, יכול מפעל תעשייתי לסגור קווי ייצור ולפטר עובדים, אך לזכות הטבות מס רק בגלל שהוא מייצא 25% מהמחזור שלו. יש לבנות חוק חדש שבו הטבות המס והמענקים יינתנו על פי קריטריונים של ביצוע אמיתי של השקעות חדשות ויצירת מקומות עבודה - תוך שימת דגש על כך שתינתן העדפה לפריפריה ולפיתוחה. כשאנו זונחים את היעד הזה במסגרת המדיניות הכלכלית, התוצאה הישירה היא הרחבת הפערים בין המרכז לפריפריה", אמר.
הצעה לחוקק מנגנון מעקב
בתוך כך, ועל רקע פרסום ההמלצות של צוות אנדורן הודיע ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) על כוונתו להניח בשבוע הבא על שולחן הכנסת הצעת חוק, שלפיה יוקם מנגנון למעקב סדור אחר התרומה של המענקים והטבות המס לחברות למשק הישראלי. הצעת חוק דומה הוגשה בידי שמולי בכנסת הקודמת, אך לא ניתן היה לקדם אותה בשל פיזור הכנסת והקדמת הבחירות. הצעת החוק ששמולי הגיש ב-2014 התבססה על דוח של מבקר המדינה שבו נקבע כי "הממשלה לא ניהלה מעקב סדור אחר השגת מטרותיו של החוק לעידוד השקעות הון ולא נבדקה עלותן למשק ולמדינה של הטבות המס הנרחבות שניתנו לחברות".
לדברי שמולי, "הנתונים שפורסמו אמש ב'גלובס' מצטרפים לדוח המבקר והם מאשרים את תחושת הבטן שהיתה לנו בכל פעם שנציגי חברות הענק שמקבלות הטבות הון הגיעו לכנסת - שהם עובדים על המדינה בעיניים".
"אם טבע, למשל, מקבלת מיליארדי שקלים, בהיקף של פי שניים מהדרוש ליישם מסקנות ועדת העוני ובתמורה מעלה רק ב-1% את מספר העובדים בענף הפעילות שלה - יש כאן בעיה. לגיטימי ואף רצוי שהמדינה תשתמש בתמריצים כדי למשוך לכאן חברות. אבל, מה שפחות לגיטימי זה לנהל מדיניות מופקרת ובמסגרתה אין תקרה לגובה ההטבה וגרוע מכך - אף אחד בממשלה לא חושב לרגע לעצור ולבדוק מה המדינה מקבלת בתמורה. הצעת החוק שאגיש מטפלת בדיוק בשני הכשלים האלה, ואני מצפה משר האוצר להפגין גישה עניינית ולתמוך בה".
יצוין כי בין חברי צוות אנדורן קיימת מחלוקת בנוגע להמלצה שלפיה יחול גידור הטבות המס לחברות עד תקרה של 400 מיליון שקל ומעליה, התנאי להמשך קבלת ההטבות יהיה הרחבת מצבת העובדים בחברה והשקעות במו"פ, בציוד ועוד.
טבע: תרומתנו למשק גבוהה מסך ההטבות שקיבלנו
מחברת טבע נמסר בהתייחס לנתונים המובאים בדוח צוות אנדורן, כי "תרומתה של טבע לכלכלה הישראלית נמדדת בדרכים רבות: תרומת לתמ"ג של ישראל מגיעה ל 1.5% או 15 מיליארד שקל בשנה - סכום הגבוה מסך הטבות המס שהיא קיבלה בתקופה המדוברת.
"החברה השקיעה במהלך העשור האחרון למעלה מ-23 מיליארד שקל בתשתיות הון ומחקר ופיתוח והיא אחראית לבדה ל-15% מהייצוא התעשייתי מישראל".
עוד נמסר מטבע, כי "הנתונים המוצגים בכתבה (ומבוססים על דוח צוות אנדורן. י"א) מציגים השוואה שאינה במקומה - טבע היא חברת יצרנית ותעשייתית ולכן לא ניתן להשוות אותה למרכזי פיתוח גלובליים שממוקמים בישראל. כאחת המעסיקות הגדולות במשק וכחברה שהכפילה את מצבת עובדיה על פני עשור, טבע מספקת תעסוקה ליותר מ-21 אלף עובדים במספר מעגלים".
בטבע התייחסו גם לנתונים שהובאו בדוח צוות אנדורן ולפיהם רמת השכר של העובדים בחברות המוטבות עלתה באופן מובהק - מלבד בטבע: "השכר הממוצע בטבע מגיע לכמעט פי 3 מהשכר הממוצע במשק ולכמעט פי 2 מהשכר הממוצע של עובדי תעשייה. טבע היתה ותוסיף להיות מנוע משמעותי בהנעת הכלכלה הישראלית", נמסר.