גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רפורמת הגיליוטינות

כל מה שקמפיין עונש המוות צריך הוא מיתוג מוצלח, ואז יהיה פה כיף לחיות. או שלא

א. אם אנחנו ים, סוגיית עונש מוות למחבלים היא מדוזות. ריטואל קבוע וצורב, המגיח מהמעמקים האפלים בכל פעם שהאווירה מתחממת, תופס את תשומת הלב לכמות מוגבלת של זמן עד שבסוף מוצא את עצמו מוטל על החוף ומתאדה בשמש עד הפעם הבאה שבה יחזור גדול יותר וצורב יותר. והנה אנחנו שוב בעונת המדוזות ועונש המוות. השבוע קראתי שראש הממשלה הורה על הקמת צוות ממשלתי לבחינת ההצעה של חבר הכנסת מה-שמו להטיל עונש מוות על מחבלים. אני מברך על הצעד החשוב ומציע את עצמי בזאת כחבר בוועדה בתור מומחה עצמאי ובלתי תלוי לחיים, שהם כידוע נושא קרוב מאוד למוות. ודאי תסכימו שאין מקום לדון במוות מבלי להתחשב באלטרנטיבה הכי קרובה אליו.

את מומחיותי בחיים, אם שאלתם, רכשתי בכמעט 45 שנות לימוד, ואני נושא ברבים מהתארים הניתנים בתחום. אני עוסק בזה הן כיזם מוצלח שהביא חיים לעולם והן כיועץ מבוקש לארגונים וחברות, העוסקים במגוון היבטים של החיים. למותר לציין כי אני לקוח נלהב של המוצר. למעשה, הייתי ממליץ לראש הממשלה להרחיב את המנדט של הוועדה, מעונש המוות אל הכול. נראה לי שהסדרה של עונש מוות יכולה להיות מפתח לחיים טובים יותר, למדינה שכיף לחיות בה.

כחסיד נלהב של שקיפות, אבקש לנצל את הבמה שניתנה לי כדי לפרט את עמדתי בנושא: אני בעד עונש מוות, ולא רק למחבלים. על הרחבת יריעת עונש המוות לא חשבתי בעצמי. כל מי שעקב אחר קמפיין הפייסבוק לקידום הצעת החוק, יכול היה להבחין בנטייה המיידית של אנשים למתוח את ההגדרה. יש האומרים: אם כבר מחבלים, אז כל הערבים. אחרים אומרים: מחבלים? אז גם שמאלנים, ויש המוסיפים: פושעי מין. וכך הלאה, איש איש ורשימת הנידונים שלו. לי יש את שלי, והאמינו לי שהיא ארוכה. חייבים להודות שיש משהו מפתה מאוד בכל הקטע הזה של להטיל עונש מוות. הרי כולנו חושבים אותו הדבר: יש אנשים שפשוט לא מגיע להם לחיות, כאלה שהעולם היה מקום טוב יותר בלעדיהם.

ב. בואו נדבר על הרתעה. יש הרבה מאוד מחקרים הטוענים שלעונש מוות אין הרתעה. אני לא קונה אותם. המחקרים האלה מוטים, הם נעשים על אנשים שמוות לא מרתיע אותם מלכתחילה, מחבלים מתאבדים או רוצחים פסיכופטים. אבל מרביתנו מאוד נרתעים מהמוות. רובנו לא תולה את עצמו, נשכב לפני אוטובוס נוסע או משתחל ללועו של קרוקודיל רעב. רובנו המוחלט מעדיף לדחות את המוות ככל שניתן, לשלם כמה שיותר ולהילחם בו.

מצד שני, רובנו עושים פה ושם דברים לא מי יודע מוסריים או מתחשבים. כל אחד אוהב את חייו, אבל חושב פחות על חיי האחר. עכשיו רק חישבו מה יהיה אם העונש על כל עבירה יהיה מוות. זה אולי לא ישנה משמעותית את מספר פיגועי ההתאבדות או את הפשעים החמורים במיוחד, אבל מה עם כל השאר? נניח שהעונש על להידחף לתוך קרון הרכבת לפני שהנוסעים היורדים יצאו, יהיה מוות בעריפת ראש. אחרי הוצאה אחת להורג של אדם שנתפס במצלמות האבטחה בתחנת השלום אף אחד לא יידחף יותר והחיים יהיו ורודים טיפה יותר. מי יחנה בחניית נכה בידיעה שמחכה לו כוס תרעלה? מי ישאיר זבל בחוף הים כששתי האופציות היחידות הן ללכת עד הפח או להיתלות? וכך הלאה.

חישבו על היתרונות. א) זה ידלל את האוכלוסייה. כולנו יודעים שכדור הארץ מצטופף והולך. ב) זה לא רק ידלל את האוכלוסייה, זה ידלל את החלק המעצבן שבה. ג) לטווח הארוך זה אף ישביח את האוכלוסייה. אם זה שחונה על המדרכה וחוסם עגלת ילדים לא יפגוש בזו שמלינה שכר לעובדים שלה, השניים לא יולידו שלישייה שמאכילה ג'ירפות בלונה פארק או שורפת חתולים בל"ג בעומר. תוך כמה דורות כולם יהיו נורא נחמדים - ברירה טבעית. ד) אפשר לקצור את איברי המתים. ה) זה יפרק את מונופול הגז, יוריד את יוקר המחיה, יחליש את הבנקים ויגביר את התחרות. כנראה.

רפורמת הגליוטינות /איור : תמיר שפר

ג. לזה, חברות וחברים, אני קורא הרתעה. והכי יפה זה שאתה אפילו לא באמת צריך להרוג את כל האנשים האלה. כמו שלמדנו במסכת מכות, סנהדרין ההורגת אחת לשבע שנים - ורבי אלעזר אומר שבעים - נקראת חבלנית, כלומר רצחנית. רוצה לומר, כל מה שאתה צריך זה שהאופציה תהיה על השולחן ושהאקדח יהיה תלוי על הקיר.

יש עוד טיעונים כבדי משקל נגד עונש מוות. הטיעון המוסרי טוען שאל לה למדינה ליטול חיים של אדם, שלא לה נתונה הנקמה, ושעדיף שמאה אשמים יחיו מאשר שחף מפשע אחד יוצא להורג בטעות. יש גם הטוענים שהדבר יערער את מעמדה של ישראל בעולם.

לגבי מעמדה של ישראל בעולם, לא הייתי דואג יותר מדי. העולם מת עלינו וכמה מתים בשנה לא ישנו את זה. לגבי הנקמה, זה פשוט עניין של מסגור ומיתוג. בנקמה המוכרת לנו יש משהו אפל, עיוור, קמאי. אבל אני משוכנע שקמפיין ממלכתי יכול לעשות פה פלאים. נסו להיזכר כמה אהבנו לקטוף פרחי בר ולבזבז מים עד שקמפיינים ממולחים שכנעו אותנו לעשות את ההפך, ועוד להתגאות בזה. אז אל תקראו לזה נקמה, קראו לזה "רפורמת הגיליוטינות".

אני נוטה להסכים עם העמדה המוסרית בזה שעדיף שמאה אשמים יישארו בחיים מאשר שחף מפשע אחד יוצא להורג, אבל דווקא את זה אפשר לסדר הכי בקלות: פשוט לא להוציא להורג חפים מפשע. בכלל, אני שונא טיעונים כאלה. זה כמו שכל פעם שמנסים לפקח על שכר הדירה או להטיל מס ירושה וכד', הטיעון הראשון נגד הוא שאנשים ירמו. אתם מבינים? מסכינים עם הרמאות, נכנעים לה, במקום פשוט להיכנס באימ-אימא שלה.

אתם משתכנעים, נכון?

ד. טיעון אחד נגד עונש מוות שמרתי לסעיף נפרד: את זה האומר שאל לה למדינה ליטול חיי אדם. אני מסכים עם זה, ולכן אני אומר תודה, אבל לא תודה, לח"כ בצלאל סמוטריץ' ולח"כ לשעבר משה פייגלין, שהיו הראשונים להתנדב לבצע את גזרי הדין, פייגלין אף אמר שזה יהיה לו "בכיף" (הם אמנם התייחסו למחבלים, אבל כמה מחבלים כבר יש? מהר מאוד ישעמם להם והם ירצו עוד).

שני טיעונים נגד תליינים: א) אף ששני התליינים הראשונים דתיים עם זקן מטופח, הרי שצריך לפתוח את השורות לכל חלקי העם, לדאוג לייצוג לנשים, מיעוטים, פריפריה. מסובך מדי, עזבו. ב) תליין זה מקצוע אכזרי הנוטל מחיר כבד מהעוסקים בו, ואני לא רוצה כאלה שיסתובבו בינינו. גם פה אני מתכוון להציע לוועדה פתרון טכנולוגי פשוט יחסית: לחבר את הנידון פיזית לפייסבוק, עם כבלים המעבירים חשמל. כל אזרחי ישראל יעשו לייק וכל לייק ישלח זרם - אבן דיגיטלית אם תרצו - לגופו של הנידון עד למותו. זה קצת כמו שיימינג, אנחנו נרגיש עם זה ממש טוב. ענישה קולקטיבית, גרסת המראה. שנאמר: ידינו שפכו את הדם הזה.

ה. נשארה רק השיטה. תלייה, סקילה, רעל, חנק, שריפה או ירייה. כולן טובות, ממש קשה לבחור. מאחר שאנחנו ציבור הנוטה להשתעמם בקלות, אני מציע שכל שלושה חודשים יחליפו את השיטה, שיהיה מעניין, ולאט-לאט יוסיפו חדשות - אבל לא מהר מדי, אחרי הכול אנחנו ציבור שמרני. הייתי מכניס דריסה בסוף השנה הראשונה, זה יהיה נחמד. אחר כך ביקור במיני ישראל, נסיעה במונית שירות בלי מזגן כששאר הנוסעים לא שמו דיאודורנט וכך הלאה. בכל מקרה, יוקם אתר אינטרנט ייעודי, שבו יוכלו אזרחים טובים להעלות רעיונות מקוריים יותר.

אני מאמין שאם אצורף לוועדה שמקים נתניהו, אוכל לתרום רבות להעלאת המודעות לעונש המוות, אחרי הכול - בנפשנו הדבר.

דרור פויר

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"