ההנפקות המוצלחות של לא-פחות משלוש חברות ביומד ישראליות שבוצעו בשבוע שעבר בנאסד"ק, לא אכזבו גם עם פתיחת המסחר בהן. חברת כיאזמה, המפתחת תרופה בבליעה למחלת הענקות אקרומגליה, שגייסה סכום יוצא דופן של 102 מיליון דולר, פתחה את יום המסחר הראשון שלה במחיר של 20 דולר למניה, 25% מעל המחיר בהנפקה, כך ששווי החברה כבר עומד על 562 מיליון דולר.
חברת נוירודרם, המפתחת שיטת הולכה חדשה לתרופות לפרקינסון, ביצעה גם היא הנפקה בהיקף גדול מהמתוכנן בתשקיף שהגישה, וגייסה 67 מיליון דולר לפי מחיר של 17 דולר, כלומר לפי שווי של 365 מיליון דולר אחר הכסף. מניית החברה, שזו לה הנפקה שנייה בוול סטריט, סגרה את המסחר במחיר גבוה ב-5.8% לעומת ההנפקה.
חברת התרופות השלישית, רדהיל, ביצעה גם היא הנפקה שנייה בנאסד"ק במחיר של 16.25 דולר למניה. אצלה העליות החדות במניה נרשמו לקראת ההנפקה, וביום ההנפקה ירד מחיר המניה 10% והתייצב על מחיר הגיוס. מדובר בגיוס מאוד משמעותי לחברה - 40 מיליון דולר - אשר "הצדיק" את הירידות.
ההנפקות הללו הן חלק ממגמה של המשך רתיחה בשוק הנפקות הביומד בנאסד"ק. כך למשל, במניה של חברת ProNai הקנדית, שגייסה בהנפקה ראשונה 137 מיליון דולר (במקביל להנפקת כיאזמה), נרשמה קפיצה של 81% ביום המסחר הראשון. שלוש הנפקות בתחום הבריאות שתומחרו שבועיים קודם לכן - Natera, TeleDoc ו-ConfoMIS, רשמו גם הן תשואות מרהיבות ביום המסחר הראשון, ושתיים מהן עוד המשיכו לעלות מאז.
חברות ישראליות נוספות עומדות כעת בפני הנפקה: אינטק פארמה, שפיתחה גלולה לשחרור מושהה של תרופות למעי, מעוניינת לגייס 46 מיליון דולר; חברת Theracoat המפתחת שיטת הולכה חדשה לתרופות נגד סרטן שלפוחית השתן הודיעה גם היא על כוונתה להנפיק, וגייסה 20 מיליון דולר בגיוס טרום הנפקה; חברת MAPI שכבר ניסתה פעמיים להנפיק בנאסד"ק ללא הצלחה, אך מאז השיגה תוצאות חדשות, גייסה הון מקרן שביט, שבדרך כלל משקיעה לפני הנפקות; וארליסנס שכבר מוכרת בארה"ב ערכת לניטור חולים בבתי חולים ומוסדות רפואיים, אותתה לאחרונה על כוונתה להנפיק. פרט להן יש מספר חברות נוספות הנערכות להסתער על השוק.
קלאודיו ירזה, שותף מדעי החיים בפירמת רואי החשבון והייעוץ PWC, מעריך כי "כל עוד סביבת הריבית נמוכה, חלון ההנפקות יהיה פתוח, אבל עם תנודתיות גבוהה. לכן, חברות שעשו הנפקה ראשונה סבירה יכולות פתאום כמה חודשים אחר כך לבצע הנפקה שנייה מאוד מרשימה, באופן שסך כל המזומנים שיגוייסו משנים ממש את התמונה עבור החברות הללו.
"יש לקחת בחשבון שגם המשקיעים המוסדיים הישראלים משתתפים במהלך, ולא בשיעורים זניחים. מספטמבר עד סוף השנה אנו צופים עוד כמה הנפקות של חברות ישראליות".
שי ברנוב, שותף במשרד עוה"ד זיסמן אהרוני גייר, אומר בהקשר זה כי "עד לאחרונה ראינו השנה פחות הנפקות מבכל השנה החולפת, בעיקר בחברות חלום. הסיבה הייתה כנראה פעילות יתר בתחום בשנה שעברה, שהובילה לציפיות מוגזמות ואז לאכזבות. לכן, אנו רואים כעת שוק שבו לא כל החברות מצליחות, אולם חברות שיודעות לדבר עם השוק, ולתת למשקיע האמריקאי את הסיפור בצורה שהוא מבין ובאופן אמין, יכולות מאוד להצליח".
השוק נפתח לכיוונים חדשים
מעניין לראות את חלוקת התחומים שבהם פועלות חברות התרופות הישראליות שהונפקו, לעומת אלה הזרות. עד כה, בגל ההנפקות בנאסד"ק הביקוש המוביל היה לחברות עם תרופות פורצות דרך בעלות מנגנון חדשני, שמציגות חלום גדול, אפילו אם החלום הזה רחוק עדיין מאוד ממימוש (נזכיר למשל את קייט פארמה הנסחרת לפי 3.5 מיליארד דולר, לאחר שביצעה ניסויים ראשוניים בלבד, אך מפתחת תרופה בעלת פוטנציאל לריפוי מלא של סרטן הדם).
PRoNai והנפקה נוספת המתוכננת לשבוע הבא, NantKwest מתחום הסרטן, מעידות כי הביקוש להנפקות של תרופות אינובטיביות עדיין גבוה, אולם עם הזמן הלך והידלדל מאגר החברות מסוג זה המתאימות להנפקה, בעוד שהכסף המחפש את התחום הרפואי עוד לא יודע שובע. כך, השוק החל לפזול לכיוונים אחרים בתוך סקטור הביומד - מבין שלוש ההנפקות האמריקאיות המוצלחות של החודש, שהוזכרו לעיל, אחת היא חברת טלה-רפואה, אחת מפתחת מכשור רפואי ואחת היא חברת ביואינפורמטיקה לניהול מידע רפואי.
גם שלושת הגיוסים הישראליים של סוף השבוע מעידים על היפתחות השוק לכיוונים חדשים. שלוש המנפיקות הן חברות מתחום ה"ספשיאלטי פארמה" - אשר נוטלות מוצרים קיימים ומשנות אותם באופן כלשהו, אך אינן 'ממציאות את הגלגל' מחדש. כיאזמה למשל מציעה גרסה בבליעה של תרופה הניתנת כבר היום בהזרקה - מדובר בטכנולוגיה חדשנית, אולם החידוש אינו במולקולה הפעילה של התרופה.
נוירודרם מתבססת גם היא על מולקולה מוכרת היטב בשוק, בגרסה חדשה (הפעם המעבר הוא דווקא מבליעה להזרקה רציפה), ואילו המוצר המוביל של רדהיל הוא מיצוב מחדש של אנטיביוטיקות מוכרות למחלות חדשות. נציין בהקשר הזה גם את חברת פואמיקס, אשר "בסך הכל" מסבה תרופות קיימות למחלות עור הניתנות היום בבליעה או במריחה, לתצורה של קצף, ובזכות זה גייסה לפני מספר חודשים 60 מיליון דולר, והיא נסחרת היום לפי שווי של 356 מיליון.
תחום הספשיאלטי מפותח יחסית בישראל, משום שקשה מאוד בארץ לגייס את ההון ואת אורך הנשימה של המשקיעים, הדרוש לפיתוח תרופה חדשנית מההתחלה ועד הסוף. כמו כן, משהו ברעיון של מיצוב מחדש של מוצר קיים ורישומו כמוצר חדש, תוך קיצור דרך משמעותי בפיתוח, קוסם לתרבות הישראלית.
עם זאת, בשנים קודמות היה קשה מאוד לעניין את חברות הפארמה הגדולות בפיתוח ספשיאלטי. היום הגישה השתנתה וחברות התרופות הגדולות מתעניינות במוצרים משופרים וממוצבים מחדש, שכן גם להן נמאס מהעלויות האדירות שבפיתוח תרופה מן היסוד, והן רוצות לבזר מעט את הסיכונים הללו. נאסד"ק נפתחה לחברות מסוג זה, בעקבות השינוי בטעמים של החברות הגדולות.
אייל שבח, שותף בפרומתאוס ייעוץ כלכלי, אמר על חברות הספשיאלטי כי "ישנן היום הנפקות בכל התחומים, אבל מה שמיוחד בתחום הזה הוא שרק בשנים האחרונות הוא יצא מחברות התרופות הגדולות לחברות עצמאיות".
הגישה הזו של החברות הגדולות שמה חברה כמו סכיאזמה, למשל, בדילמה. היא יכולה היום תיאורטית לקחת את ההון שגייסה ולבנות מערך שיווק למוצר שלה, העומד רגע לפי אישור שיווק, או שתחכה להסכם מסחור עם חברה גדולה ממנה (כפי שהיה לה בעבר עם רוש, ובוטל), ואז היא תוכל להשקיע את הסכום בפיתוח מוצר או שניים חדשים. הסכום כנראה לא יספיק לשני הדברים. סביר להניח כי כיאזמה מעדיפה לחבור לשותף, בעל ניסיון רב יותר בהחדרת מוצרים כגון אלה לשוק, ולהתמקד בפיתוח - התחום בו הצליחה עד היום.
אולם, העובדה שהיא גייסה סכום יפה כל כך מאפשרת לה להגיע למו"מ עם חברות התרופות, כשבידיה לפחות אלטרנטיבה להשיק לבד, כך שהיא בעמדה נוחה יותר.
