גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני משלם מחיר על זה שהצפתי בעיות וביקרתי את הרגולציה"

"גם למעמד הביניים מגיע להשתתף בהשקעות שכיום שמורות לגדולים בלבד", חוזר וטוען אמיר ברמלי, בעלי קבוצת ההשקעות הפרטית רוביקון ■ בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על פעילות החברה ועל ההשקעות הבולטות, ומתייחס בעקיפין לחקירה המתנהלת נגדו

אמיר ברמלי /  צילום: כפיר חרבי
אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי

מארס האחרון היה חודש לא פשוט מבחינתו של אמיר ברמלי, הבעלים והמנהל של קבוצת ההשקעות הפרטית רוביקון. ברמלי, יזם צעיר (39), שמוביל שורה של חברות במגוון פעילויות תחת חברת ההחזקות שלו, מנסה בשנים האחרונות - חרף נסיקתו המהירה - להפוך את עצמו ואת הקבוצה שבניהולו לגורם עסקי בעל שם ולגיטימיות.

אלא שלפני מספר חודשים השתבשה התוכנית, או לכל הפחות התעכבה, לאחר שרשות ני"ע הודיעה שברמלי נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים, בחשד לשורה של עבירות על חוק ני"ע בתפקידו כמנהל קרן קלע לעידוד יזמות, המגייסת כספים באמצעות קמפיינים באינטרנט. ברמלי חשוד בכך שחרג מהכללים המאפשרים גיוס הון מן הציבור שלא באמצעות הבורסה, ולמעשה סלל לעצמו "מסלול עוקף תשקיף" בגיוס כספים מן הציבור באמצעות קמפיינים מקוונים. נוסף על כך הוא נחשד כי השקיע את כספי המשקיעים בחברות פרטיות שלו.

מיד עם היוודע דבר החקירה, נמסר מקבוצת רוביקון כי "... ברמלי מכחיש בתוקף את כל החשדות כלפיו... קרן קלע תמשיך לפעול ללא רבב, ולמלא את כל התחייבויותיה כלפי ציבור המשקיעים בה. אנו משוכנעים כי החקירה תסתיים בלא כלום".

ברוביקון מסבירים שהרקע לחקירה של רשות ני"ע הוא שקלע לא פרסמה תשקיף, למרות שעברה את רף 35 המשקיעים - שמעליו נדרש תשקיף לצורכי גיוס ההון. "יתר החשדות שהועלו בחקירה הם תוצאה של זה. אם היה צריך לעשות תשקיף ולא עשו, הרי שזה קבלת כספים במרמה, ואם זה קרה אז זה חשד להלבנת הון, ואם לא דיווחו על כך אז זו הטעיה. כך שאם אין בעיה של צורך בתשקיף, הכול ייפול". לא רק זאת, אלא שברוביקון אומרים שהאמירות שלפיהן נעשה שימוש בכספי המשקיעים בקלע שלא למטרות המקוריות, הן "הבל הבלים".

כמה חודשים חלפו, וברמלי מבהיר בראיון ל"גלובס": "איני מתייחס לחקירה. אני שמח עליה במובן זה שהיא תוציא את האמת לאור, והאמת טובה. יותר מזה איני יכול להתייחס". עם זאת, בשלב מסוים בשיחה, כשהוא קובל על הרגולציה המונעת הזדמנויות השקעה מהמעמד הבינוני, הוא מציין כי "אני משלם מחיר בין היתר על זה שאני מציף את הבעיה הזו, ושביקרתי את הרגולציה בהקשר הזה".

ברמלי, רהוט ומלא ביטחון עצמי, מצהיר כי "אנו ממשיכים את הפעילות שלנו כרגיל, על פי חוק". הוא מדגיש שרוביקון היא פעילות פרטית ולא ציבורית, ויש לזכור זאת; "הדרישה ממני להיות כמו ציבורי בעוד שאני חברה פרטית זה כמו לבוא לאופנוע ולשאול למה אין לו ארבעה גלגלים". עם זאת, הוא מתייחס לכמה מהלכים שהוא מוביל בחודשים האחרונים - "התחלנו בהליך להפוך לציבורי".

מאז פרסום החקירה נקשר לא אחת שמם של ברמלי ושל קלע שבבעלותו, שלא בטובתם, לפרשייה קודמת בשוק ההון המקומי - קריסת קרן אור של חיליק טפירו. ברמלי נחרץ מאוד בהקשר זה: "אין מה להשוות. אין קורלציה והפרופורציות שונות. לרוביקון יש נכסים ואני מושקע אישית. הדיון, באופן כללי, התעורר על רקע חילוקי דעות אידיאולוגיים מול הרשות, וזה התגלגל".

- עד כמה תחום הקרנות הפרטיות נפגע ממקרה קרן אור של טפירו?

"יש תספורות גם בחברות ציבוריות, בעוד שבקרנות הפרטיות אין הרבה נפילות. איני חושב שתחום הקרנות הפרטיות נפגע - הוא צומח וגדל, הציבור חכם וממשיך להשקיע בכלים הללו".

- בעקבות החקירה של הרשות היו עזיבות של לקוחות?

"היו בשוליים. לא היה גל עזיבות. יש את הערבות של רוביקון, שיש לה כחצי מיליארד שקל בנכסים".

- מאז החקירה גייסתם כסף חדש מלקוחות?

"כן, בטח. לאותן קרנות של קרן קלע. גיוס של עד 35 משקיעים לשנה. זה מתגלגל".

- אגב, בפרסומים שלכם אתם מתחייבים לתשואה מסוימת, אבל אינכם בנק שרשאי לתת פיקדונות.

"אין בפרסומים שלנו התחייבות לתשואה. יש קרן אג"חית שמתחייבת להחזיר ריבית, כמו כל אג"ח שיש בה ריבית נקובה".

- איך המודל הניהולי של הקרנות?

"אנו לא גובים דמי ניהול. אני מנהל את האופרציה ומתחלק ברווחים עם המשקיעים".

להרחיב אפשרויות למשקיע הקטן

"קלע היא זרוע שיתוף המשקיעים של רוביקון", אומר ברמלי כשהוא מתייחס לסוגיה שתחזור הרבה בדבריו: האפשרות להביא את הציבור הרחב והמשקיע הקטן - זה שיש לו עד כמה מאות אלפי שקלים והוא אינו מיליונר - להיצע של ההשקעות שכיום שמורות למשקיעים הגדולים בלבד.

"יש לנו 7 גופים כאלה בקלע, למשל קרן שמנהלת ביטחונות לנדל"ן. המשקיעים יכולים להצטרף לקרן זו או אחרת, עד 35 משקיעים לכל קרן, מדי שנה, ללא תשקיף".

- לציבור הרחב יש היצע של השקעות דרך שוק ההון.

"עם חברה ציבורית לא הייתי יכול להשקיע ברבות מהחברות שהשקעתי בהן ברוביקון. למשל בחברת wobi (הפועלת בתחום הביטוח באינטרנט, האקזיט הבולט של הקבוצה שהושלם לאחרונה). בהשקעות קטנות בחברות צעירות, הציבוריו*ת היא לא רק משקולת - היא ממש חסם שעוצר את ההשקעה".

לא רק זאת, לדבריו "הוראות הרגולציה לא רק שמונעות הזדמנויות מהמשקיעים הקטנים, אלא גם פוגעות בזמינות המימון לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים. כיום אין ליזם שצריך מיליוני שקלים בודדים היצע של מקורות אשראי. הרי עסק שרוצה לגייס 35 מיליון שקל יוכל לקבל מימון לכל היותר מ-35 משקיעים של מיליון שקל לפחות כל אחד - וזה חוסם משקיעים קטנים. לכן, צריך אפיקים חבריים - קואופרטיבים".

כך, הוא טוען, "מזניחים היום את מעמד הביניים. כל מה שמדברים על מעמד הביניים זה בהקשר של המחיר של המילקי והקוטג', שזה מאוד פופוליסטי, אבל איפה ההזדמנויות להשקעה למעמד הביניים? למה לתת למעמד הביניים רק 0.5% תשואה? גם יש היום בעיה בשוק, כשהכסף נמצא אצל המוסדיים שגדולים מדי על השוק המקומי, ולכן בודקים עסקאות ענק בלבד ולא אלפי עסקאות קטנות".

- איך אתה מגיע למשקיעים בקרן קלע?

"מדובר במשקיעים פרטיים, שמגיעים במידה רבה מפה לאוזן. יש לי בסך הכול מאתיים ומשהו משקיעים בכל החברות. מדובר במשקיעים מהמעמד הבינוני, עם 200 אלף שקל עד מיליון שקל, ושנמאס להם לקבל ריבית נמוכה בבנק. אין התחייבות כלפיהם שלא עמדנו בה עד היום".

- לאחרונה רכשת שלד בורסאי שהפך לחברת קלע השקעות. מדוע?

"חברת קלע השקעות תעסוק בהשקעות בתחום המימון והאקוויטי. היא תעשה עסקאות עם רוביקון ועם בעל עניין. וזה מה שטוב בחברה הזו. היא תחל בזה בקצב של חברה ציבורית".

- דווח על כוונה לגייס הון ואג"ח לחברה. אתה חושש שהחקירה תעצור אתכם?

"יש לנו מוניטין ללא דופי. אנו עושים תשואות טובות וחריגות בשוק, ואין לנו איחור בתשלומים. קחו למשל עסקאות כמו קרן הגשמה, שהשקענו בה 2 מיליון שקל, ויצאנו עם כ-30 מיליון שקל לפי שווי של מעל ל-200 מיליון שקל, או wobi, שבה השקענו לפי שווי של כ-8 מיליון שקל ומכרנו בשני שלבים לפי כ-80 מיליון שקל בתחילה, ו-200 מיליון שקל בשלב שני".

"גדלתי צעד אחר צעד"

בעבר סיפר ברמלי כי הוא החל את דרכו העסקית כבר בגיל התיכון, בתחום ההדרכה, כשמכר לבתי-ספר הרצאות על בעלי חיים זוחלים. לאחר שירותו הצבאי הקים עסק להדרכת צלילה, ניהל אתר נופש בבליז ואף הקים מרכז הדרכה לעסקים קטנים בצפון.

את קבוצת רוביקון הקים ב-2006, והיא הפלטפורמה שבאמצעותה הוא פועל כיום, במגוון רחב של תחומי עיסוק: מסעדות, WTP - חברה ציבורית למיחזור פסולת, אשראי חוץ-בנקאי, רשת חנויות פרחים ועוד.

ברמלי מספר, כי "בחברת ההחזקות רוביקון יש כ-80 עובדים, ובשקלול חברות הפורטפוליו מסתכם מספר העובדים בקבוצה בכ-400. יש לנו 15-20 אנליסטים, חטיבה כלכלית, ניהול חשבונות ועוד, עם קומה וחצי במגדל אלקטרה בת"א (מושכרים), ובקיסריה". המימון של האופרציה הגדולה הזו מגיע לדבריו "מהעסקאות שלנו. בשנתיים וחצי האחרונות עשינו עסקאות בקרוב ל-800 מיליון שקל. הכסף שנכנס הולך להשקעות ומימון".

- איך עשית את ההון הראשוני? הוא הגיע מכספי עמיתי קלע?

"התחלתי את הדרך בהשקעות קטנות. ביום הראשון הייתי צריך להשיג מימון קטן מהבנקים. גדלתי צעד אחר צעד, ובניתי מערך של נכסים".

כנראה, כחלק מהרצון לקדם את המוניטין של רוביקון, לפחות בכל הנוגע לחברות הציבוריות שלה, צירף אליו ברמלי כמה שמות מוכרים יחסית, כמו מנכ"ל האוצר לשעבר, דורון כהן, או יובל רבין, בנו של ראש הממשלה המנוח. שניים אלה עזבו לאחרונה את תפקידיהם בחברות הציבוריות שבשליטתו - כהן עזב את ניהול קלע השקעות ("הוא נשאר כדירקטור בחברה. קלע מתחילה פעילות וצריכה מנכ"ל במשרה מלאה. הוא לא בנוי לתת משרה מלאה, והישארותו בדירקטוריון היא הבעת אמון מדרגה ראשונה. זה ממש לא קשור לחקירה"). לאחר מכן עזב רבין את תפקיד יו"ר WTP.

לרוביקון שתי החזקות שזכו לתשומת לב ציבורית רבה: האחת, ב-wobi, מומשה במלואה בהצלחה (השלב השני בה נעשה מיד לאחר היוודע דבר החקירה), והשנייה טומנת בחובה חלום ותיק של עשיית כסף מזבל. זאת משום שמדובר בחברה למיחזור אשפה לחומר גלם לתעשיית הפלסטיק.

- מה הערך ב-WTP, שעדיין לא מניבה הכנסות?

"החברה החלה להניב הכנסות ויש שם ערך ופוטנציאל גדול. מדובר במפעל שכבר עובד ומייצר, והמודל עובד. הייתה חברת פיתוח ועכשיו היא החלה לעבוד, ויש הכנסות. זוהי לא חברת חלום, כך שמדובר בחברה ריאלית מאוד שמתומחרת על סמך זה שברגע שהמודל עובד היא שווה הרבה כסף (כיום שווה החברה כ-105 מיליון שקל בבורסה בת"א). אני מאמין ביזם ששותף איתנו בחברה, אבנר ארזי".

- המוסדיים נכנסים לחברה?

"יש מגעים".

- יש גם השקעות לא מוצלחות?

"כמובן שיש. יש מחיקות בשלבים מוקדמים. כמו לוקה בתחום הקוסמטיקה, שהחלה וכבתה מוקדם - וכבר נסגרה".

- אתה שותף גם בעסקי המסעדות.

"כן, ה'ננה בר' בנווה צדק ועוד שני בתי קפה - זה הולך פגז".

- אומרים על תחום המסעדנות ובתי הקפה שהוא מסוכן ובעייתי לבעלים.

"אנו נכנסים למקומות שבהם זיהינו שיש קונספציות בעייתיות ושגויות".

- מי המתחרים שלך?

"אנו יחסית בודדים בשוק. בנישה ייחודית, והפכנו לדומיננטיים בה. ברוביקון אנו מקבלים כ-3,000 פניות בשנה, מהן 1,000 רציניות יותר שנבדקות, וכ-100-200 עסקאות שקורות בפועל. העסקאות נחלקות לכ-20-30 עסקאות אקוויטי והיתר במימון באמצעות אג"ח וכו'".

* רוביקון מחזיקה במניות ב-RAK, בשותפות עם "גלובס"

עוד כתבות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שמסבירה: כך תקבלו תשואה סולידית ואטרקטיבית

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע