משה כחלון / צילום: תמר מצפי
בפשרה שהושגה בין משרדי האוצר והמשפטים נקבע היום כי הקמת מאגר נתוני האשראי של כחלון לא תיכנס לחוק ההסדרים, אלא תקודם בהליכי חקיקה רגילים, אם כי מזורזים, שישתלבו למועדים של חקיקת חוק ההסדרים, אבל עדיין יהיו נפרדים. שר האוצר כחלון בעצם לא הצליח להכניס את "הבייבי" שלו לחוק ההסדרים לשנים 2015-2016 - המהלך שסולל את הדרך לתחילת הרפורמה שהוא רוצה לעשות במערכת הבנקאות.
חוק ההסדרים המלא הופץ הבוקר (ו') לשרים והוא כולל רפורמות במגוון תחומים כמו במערכת הפיננסית, בתחום המזון, במאבק להורדת יוקר המחיה, במיסוי, בנדל"ן, באנרגיה, בחיסכון הפנסיוני ועוד. החוק המלא כולל גם הקמת רשות אנרגיה, הסרת חסמים ליבוא מזון, יישום המלצות ועדת ששניסקי 2 ועוד. (להורדת חוק ההסדרים המלא - לחצו כאן)
רפורמות בתחום המזון
עוד רפורמה שכחלון הצליח להכניס לחוק ההסדרים, היא בתחום המזון: הרפורמה בענפי הפטם (עוף למאכל) שאמורה להביא להוזלת מחיר העוף הטרי והקפוא כ-20%. באוצר טענו שלמרות שהענף אמור להתנהל כשוק חופשי מועצת הלול שאמורה לעסוק בוטרינריה והסברה ראתה לעצמה כמשימה ליצור קרטל שיביא לעליית מחירים.
נקבע כי ההסכם מ-2012 שציר קרטל בתחום ושתיאם כמויות גידול אפרוחים בין מגדלי הפטם, לא יהיה חוקי. בנוסף נקבע כי תיאום מחירים שאינו בין מגדלים אינו חוקי. בנוסף קובע החוק כי מועצת הלול לא תעסוק יותר בעוף טרי.
הרפורמה השנייה שנכנסה היא בענף חלב הצאן שמתפתח במהירות. הענף מנוהל כיום לפי מכסות ומחירים מובטחים. האוצר סבור שהמכסות מגבילות את הייצור לשוק המקומי כשעודפי החלב מיוצאים לחו"ל. באוצר מגלים כי "גבינות צאן של תנובה נמכרות בארה"ב בחצי מחיר ממחירן בישראל". לפי הרפורמה, ייצור גבינות הצאן יימשך בארץ תוך מתן הקלות למגדלים בפריפריה ומגבלות שימנעו יצירת קרטל.
הרפורמה השלישית בתחום יוקר המחיה עוסקת בדגי המאכל המגודלים בישראל. מדובר בדגי בריכה כמו אמנון, קרפיון ובורי שעליהם מוטלים מכסים בשיעור של מאה אחוז ויותר. בענף הדגים בחר האוצר במודל חדש של הורדת מכסים תמורת סבסוד ישיר של המגדלים בהיקף של 20-30 מיליון שקלים לשנה.
מס שבח בדלת האחורית
חוק ההסדרים כולל גם מספר סעיפים המתייחסים לענף הנדל"ן, רובם משמעותיים ומהווים שינוי במצב הקיים היום בענף. מבין השורה הארוכה של הסעיפים שיעלו לאישור ניתן למצוא סעיף המתייחס לקיצור משך הזמן בו יכולים משפרי דיור להחזיק בדירה נוספת עד שימכרו אותה מבלי להיות חייבים במס שבח וגם החמרה בכל הקשור לפטור ממס על דירה שהתקבלה בירושה. גם התוכנית של משרד האוצר לטיפול בדירות מגורים במרכזי הערים המשמשות למשרדים נכנסה לחוק ההסדרים וזאת לצד החלטה על טיפול בעליות דמי הפיתוח ברשויות המקומיות.
עוד הצעות החוק שנמצאות בחוק ההסדרים כוללות תיקוני חקיקה שתכליתם קיצור הליכים בירוקרטיים במישורים שונים של ענף הנדל"ן עם דגש על תחום המגורים. כך למשל, סעיפים המתייחסים בין היתר למתן סמכות לוועדה מקומית לאשר תוכנית המשנה ייעוד של תעסוקה או מסחר לייעוד מגורים וגם מתן סמכות לוועדה מקומית לאשר הסבת מבנה קיים המיועד היום למשרדים למגורים וזאת בדרך של אישור הקלה. מדובר בהחלטה משמעותית שעד היום הייתה דורשת אישור של הוועדה המחוזית.
עוד בחוק, להתקין הוראת שעה שתדרבן בעלי קרקע פרטית למכור קרקע המיועדת למגורים או להתחיל בבנייה על הקרקע תוך זמן קצר וזאת בתמורה לתמריץ כספי בצורה של פטור ממס, בתנאי שחלק ניכר מהדירות ייבנו בפרק זמן של עד 48 חודשים.
עוד בחוק - שינוי שטח שיפוט של יישוב עליו מחליט שר הפנים יכלול גם את הכפפת מרחב התכנון על תוספת השטח. נכון להיום קיימת אנומליה בחוק במסגרתה למרות שרשות מקומית קיבלה תוספת לשטח השיפוט אין היא אחראית על הנושא התכנוני בשטח זה והתיקון אמור לשנות את המצב הבעייתי. עוד מציע החוק להקל על מתן היתר והליכי הרישוי במסגרת תוכניות למערכות תחבורה עתירות נוסעים.
במקביל, חוק ההסדרים גם כולל את אימוץ המלצות צוות 120 הימים שהוקם עוד בימי הממשלה הקודמת ועסק בסוגיית מצוקת הדיור בישובי המיעוטים. מדובר בבשורה טובה לאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בישראל שזוכה לראשונה להתייחסות משמעותית של המדינה למצוקת הדיור. מבין המלצות הצוות שבראשו עמד הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, שהוכנסו לחוק ההסדרים נקבע כי ביישובים כפר קאסם, שפרעם, סכנין, קלנסוואה, טמרה וג'לג'וליה תוקם ועדה מקומית לתכנון ובנייה וזאת בניגוד למצב הקיים בו הן היו כפופות לוועדה מרחבית.
עוד נקבע, להגדיל את שטחי הפיתוח ביישובי המיעוטים כדי להרחיב את השטחים האפשריים לבנייה ולהתאים את סף הכניסה של תוכניות המתייחסות ליישובי המיעוטים לוועדה לתוכניות מועדפות לדיור (הותמ"ל) כדי שיוכלו להתקדם בהליך מהיר. עוד במסגרת ההמלצות - הסדרת רישום הנכסים ביישובי המיעוטים, איתור מתחמים בהם תפעל החברה הממשלתית "דירה להשכיר" לקידום תוכניות למגורים על קרקע פרטית וגם לקבוע הקמתה של ועדת היגוי שתכלול גם נציגים מיישובי המיעוטים שתעקוב ותפקח אחר התקדמות יישום התוכנית.
רפורמה גם בפנסיה
חוק ההסדרים שנלווה לתקציב 2015-2016 טומן בחובו דרמה גדולה שמכין אגף שוק ההון שבמשרד האוצר לסוכני הביטוח הפועלים בתחום החיסכון הפנסיוני - קטנים ועצמאים או גדולים ובבעלות הקבוצות המוסדיות הגדולות ביותר, כאחד. כמו שפירטנו אתמול ב"גלובס", הפרק בחוק ההסדרים, שכולל שינוי דרמטי של סדרי העולם ביחס לאופן תגמול סוכני הביטוח, ותפקידם בשוק הפנסיוני, נותר וצפוי להוביל לשינוי מהותי בשוק. זאת בכך שהוא כולל בטיוטת חוק ההסדרים הוראה לפיה סוכן ביטוח פנסיוני יורשה לקבל עבור עבודתו בתחום החיסכון הפנסיוני רק תשלומים ישירות מהלקוח או עמלת הפצה (אחידה, ובדומה לזו שמקבלים היועצים הפנסיוניים) מהגוף המוסדי.
כלומר, מבחינת האוצר כל סוכני הביטוח הפנסיוניים יהפכו להיות יועצים פנסיוניים במהותם ולא עוד אנשי שיווק - שכירים או חיצוניים - של חברות הביטוח ויתר הגופים המוסדיים. אך לא רק זאת, הסוכן יידרש לבחור בין תשלום מהלקוח או תשלום אחיד מהמוסדיים - ולא יורשה לגבות את שניהם. זאת, בניגוד למצב הקיים שבו הסוכנים מתוגמלים בעמלות - שנבדלות האחד מהשני - וזכאים להטבות נוספות, כגון טיסות לחו"ל. באוצר מצרפים בחקיקה הוראה שכוללת ענישה מחמירה בגין אי עמידה של סוכן בהוראות אלה.
כמו כן, החוק כולל הוראה משמעותית ביחס לסוכנויות ניהול ההסדרים הפנסיוניים, שרובן בשליטת קבוצות הביטוח: איסור על סוכנויות ביטוח לתת שירותי תפעול ושיווק לאותו מעסיק, וכן חיוב המעסיק לאפשר לעובדיו לבחור את הסוכנים שבאמצעותם הם רוצים לחסוך. נוסף על כך, האוצר מבסס את שינוי הקשר ארוך השנים שקיים בין סוכני ביטוח רבים לחברות הביטוח ורוצה לשנות את החוק כך ש"סוכן ביטוח פנסיוני לא יהיה עובדו של גוף מוסדי".
כאמור, האוצר ממשיך לשנות את החובה של המעסיקים במשק ביחס לעובדיהם ומבקש להחיל תיקון שלפיו לעובד יהיה חופש החלטה לגבי בחירת הסוכן עימו הוא רוצה לחסוך, והמעסיק לא יורשה עוד להכתיב לו את הסוכן שהוא בחר.
ומה בנוגע לנושאים פנסיוניים אחרים שהיו בטיוטות קודמות, כגון יצירת בקרן ברירת מחדל לחוסכים לפנסיה שלא בוחרים היכן לחסוך, או יצירת מסלול חיסכון ישיר ודיגיטלי - וללא סוכן - בכל חברה מנהלת, במטרה לספק מסלול מוזל? כל אלה ירדו, לפחות לבינתיים. בין אם בגלל שהיו "עזים" או משום שהיועמ"ש הורידם (הם כללו הרחבת סמכויות הפיקוח משיקולים 'תחרותיים') או בעקבות לחץ חיצוני.
כך או אחרת, בחוק ההסדרים טמון סעיף סל שמציע "להטיל על שר האוצר להכין את תיקוני החקיקה המפורטים בהחלטות שנתקבלו על ידי ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מיום (שלא פורט, ר"ש) ולשלבם במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016". ולכן נותר להמתין ולראות במה מדובר.
סעיפי התקשורת בחוץ
כצפוי, משרד האוצר הוציא מתוך חוק ההסדרים את הסעיפים הנוגעים לשוק התקשורת. כפי שפורסם בראשונה ב"גלובס", משרד המשפטים הביע התנגדות נחרצת לשילוב שני הסעיפים שתוכננו, שכן בכנסת הקודמת כבר החל תהליך חקיקה מסודר להעברתם ומשום שהם מורכבים ודורשים דיון רחב יותר.
מדובר בסעיף לפיו אמורות היו להתמזג לכדי גוף רגולטורי אחד, מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה. סעיף זה גם דיבר על הפחתה משמעותית ברמת הפיקוח על גופי השידור בישראל.
הסעיף השני עסק בהעברת ערוצי חבילת העידן פלוס - הערוצים הבסיסיים כדוגמת ערוץ 2,10,11,33,23 וערוץ הכנסת, על גבי רשת האינטרנט. סעיף זה נועד בכדי להסיר חסם שעמד בפני מיזמי טלוויזיה שביקשו להתחרות בהוט וב-yes.