משה כחלון / צילום: אמיר סלמן - הארץ
הכנסת הכספים הקואליציוניים לבסיס תקציב המדינה תביא לירידה דרסטית בהיקף ההעברות התקציביות במהלך שנת התקציב - כך צופים באוצר. בימים הקרובים, תתבקש הממשלה לאשר לראשונה את הכספים הקואליציוניים, כפי שפורטו במסמך שצירף האוצר להצעת המחליטים. במקביל, תקציב המדינה יונח מחר על שולחן הכנסת על מנת לאפשר לח"כים להתכונן לקראת ההצבעה עליו בקריאה ראשונה מיד בתום פגרת הקיץ.
המסמך, המפרט את התקציבים הקואליציוניים, גובש בתום מגעים בין המפלגות לאנשי אגף התקציבים באוצר. כזכור, במסגרת הקמת ממשלת נתניהו בחודש מארס האחרון הבטיח הליכוד תקציבים בהיקף של 8.5 מיליארד שקל למפלגות השונות, ובראשן המפלגות החרדיות שדרשו את ביטול כל הקיצוצים שנעשו על ידי שר האוצר הקודם יאיר לפיד. בסכום הזה לא הובאה בחשבון עלות הפטור ממע"מ למוצרי יסוד שדרש יו"ר תנועת ש"ס ח"כ אריה דרעי.
במסגרת אישור תקציב המדינה הסכימו המפלגות ל"רידוד" של 40% בהיקף הסכומים שהובטחו להם. בעקבות כך, ירד הסכום הכולל לחלוקה בין המפלגות ל-1.4 מיליארד שקל ב-2015 ול-2.6 מיליארד ב-2016. אלא שהפעם, בניגוד לשנים קודמות, האוצר העביר את הסכומים לבסיס תקציב המדינה, כך שלא יהיה צורך בביצוע העברות תקציביות במהלך שנת הכספים כפי שהיה מקובל עד כה. הצעד בוצע בעיקר כיישום של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להעברת כספים קואליציוניים שפורסמו ערב הבחירות. גם השקיפות בתקציבים היא חלק מיישום דרישות היועץ, אומרים באוצר.
רשימת הכספים אינה כוללת תקציבים נוספים בהיקף של מיליארדי שקלים שעליהם הוחלט כבר בישיבת הממשלה לאישור התקציב. בין התקציבים שכבר אושרו: הגדלת קצבאות הילדים בהיקף שנתי של 2.6 מיליארד שקל.
התוכנית להפקיד את כספי ההגדלה בקרן חיסכון אפשרה לאוצר לפרוס את הגידול ולצמצם את ההוצאה התקציבית המיידית בעשרות אחוזים. כך, ב-2015 ישלם האוצר לטובת הגדלת הקצבאות רק 1 מיליארד שקל, וב-2016 - 1.4 מיליארד. לעומת זאת, ב-2017, לאחר שקרנות החיסכון יתחילו לפעול, יצטרך האוצר להחזיר רטרואקטיבית את הסכומים שלא שילם ב-2015-2016, כך שבשנה זו עשויה ההוצאה התקציבית הנוספת בסעיף הקצבאות להתקרב ל-5 מיליארד שקל.
הוצאות תקציביות נוספות שאושרו בישיבת הממשלה הן העלאת שכר חיילי החובה בהיקף של 600 מיליון שקל לשנה; הגדלת התמיכה בדיור הציבורי (280 מיליון שקל לשנה); והפטור ממע"מ על נסיעה בתחבורה הציבורית ומים (60-700 מיליון שקל).
סעיפי ההוצאה המרכזיים בחלוקת הכספים הקואליציוניים המוגשת כעת לאישור הממשלה הם הגדלת התמיכות בישיבות ובמוסדות דת בהיקף של חצי מיליארד שקל לשנה, והגדלת תקציב החינוך בכ-600 מיליון שקל ב-2015 וב-1.2 מיליארד ב-2016. בין היתר יתקצב האוצר סייעת שנייה לגני ילדים המונים 30 ילדים ומעלה, את התוכנית לצמצום מספר התלמידים בכיתה (בעקבות מחאת הסרדינים), חיזוק לימודי המתמטיקה ופרויקט קייטנות הקיץ שיזם שר החינוך הקודם שי פירון. מעבר לגידול בתקציב הישיבות יקבלו החרדים שורת תוספות קטנות יותר, ובהן תוספת תקציבית להקמת מבני דת בהיקף של 35 מיליון שקל ב-2015 ו-70 מיליון ב-2016; תוספת לקייטנות בקיץ (50 מיליון לשנה); תוספת לתרבות יהודית (42 מיליון שקל ב-2015 ו-51 מיליון ב-2016); מוסדות תורניים (31 מיליון ב-2015 ו-37 מיליון ב-2016); ותוספת שעות חינוך לרשת מעיין החינוך התורני בעלות של 17 מיליון שקל ב-2015 שתקפוץ ל-52 מיליון שקל ב-2016.
את רשימת התקציבים הארוכה ביותר מציגה דווקא מפלגת הבית היהודי. לצד גידול בתקציב החינוך הכללי, כוללת הרשימה לא מעט תקציבים סקטוריאליים, ובהם תוספת לזרם החינוך הממלכתי-דתי (108 מיליון שקל ב-2015 ו-113מיליון ב-2016); תוספת לישיבות ההסדר (14 מיליון שקל ב-2015 ו-24 מיליון ב-2016); מיגון אוטובוסים ורכבי הסעה ביו"ש (10 מיליון שקל ב-2015, 24 מיליון ב-2016); פיתוח התיישבות כפרית (48 מיליון שקל ב-2015, 36 מיליון ב-2016); מינהלת גרעיני משימה לאומיים (35 מיליון שקל ב-2015, 33 מיליון ב-2016). תקציבים נוספים בהיקף מיליוני שקלים בודדים הובטחו ל"מכוני מחקר תורניים" ו"מכוני מחקר הלכתיים", ועד מקימי חברון, אתרי מורשת לאומיים, "מיזם לטיפול בנוער דתי מנותק", פעולות לטובת קהילות מפוני גוש קטיף וכן לבניית בית ספר ללימודי קולנוע ברוח הציונות הדתית. אוניברסיטת אריאל זכתה לתקציב בהיקף של 10 מיליון שקל ב-2015 ו-14 מיליון ב-2016.
