תאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון, אשר נסחר לפי שווי של כ-260 מיליארד דולר ופועל בכל תחומי המכשור הרפואי והתרופות, זכה בשנים האחרונות לכמה הצלחות גדולות בתחום פיתוח התרופות לסרטן. ד"ר קרייג טנדלר הוא ראש תחום האונקולוגיה ב-Janssen research and development, חברה בת של J&J אשר מתמקדת בפיתוח תרופות וכן נושא בתפקיד נוסף של מנהל העניינים הרפואיים של התחום (director of medical affairs).
כך, טנדלר אחראי על מוצרי הסרטן של ג'ונסון אנד ג'ונסון הן בשלבי הפיתוח המאוחרים שלהם, והן מיד אחרי שהם מאושרים ומתחילה החדירה שלהם לשוק. זהו תפקיד ייחודי, שמאפשר לו פרספקטיבה רחבה על ההתפתחויות המרתקות שמאפיינות בשנים האחרונות את תחום התרופות לסרטן.
"בניגוד לחברות אחרות, ג'ונסון החליטה להתמקד בשלושה תחומים בלבד בעולם האונקולוגיה", אומר טנדלר בראיון ל"גלובס", "המטולוגיה (כלומר סרטני דם), פרוסטטה וריאות. אנחנו מבינים את המחלות הללו הרבה יותר טוב מאשר בעבר. בזכות המיקוד הפכנו לשותף הנבחר של חברות צעירות מאיתנו אשר מפתחות מוצרים בתחומים אלה".
בעולם הרפואה מתגבשת ההבנה שסרטן הוא למעשה אוסף של מחלות שונות, אבל עדיין נדיר למצוא מיקוד כל כך ספציפי בתת הסוגים. אתם מניחים שתרופה שמתאימה לסרטן הפרוסטטה, למשל, לא תתאים לסרטנים אחרים?
"בינתיים לא ראינו מקרים שבהם קל היה להרחיב התוויה של תרופה חדשה שפיתחנו לסרטן אחד, אל סרטן ממקור אחר לגמרי. להפך, אנחנו רואים שהגישות הממוקדות החדשות לטיפול בסרטן הן מאוד ממוקדות. אימונותרפיה, הדור החדש במיוחד של התרופות לסרטן, ממוקדת במיוחד ויש סוגי סרטן שעבורם היא הרבה יותר יעילה מאחרים.
"זה נכון, למשל, שחלבון מסוים שאנחנו תוקפים באחד מסרטני הדם, התגלה גם על סרטן המעי, אבל הנה - הסתבר בכל זאת שהתרופה שלנו פחות יעילה לסרטן המעי מאשר לסרטן הדם, למרות הופעת אותו החלבון בשתיהן, ובכל זאת דרושה תרופה חדשה ומומחיות ספציפית במעי. כמובן, יכולים להיות מצבים שבהם כן תתגלה יעילות צולבת כזו ואז נזלוג לתחומים שאינם אחד מן השלושה שהגדרנו, אבל זה כנראה יהיה עניין נדיר".
מהן הגישות החדשניות ביותר שלכם בתחום הסרטן?
"היום מדברים הרבה על אימונותרפיה, שימוש במערכת החיסון כדי להילחם בגידול. אולם, גם כאשר מחזקים את מערכת החיסון, משחררים אותה מבלמים שונים שהסרטן הצליח להשית עליה ומציידים אותה ב'נשק' יעיל להשמדת הגידול - כל השיטות האימונותרפיות פורצות הדרך שהתגלו בשנים האחרונות - עדיין היא לעיתים לא תאתר את הגידול , כך קורה לעיתים קרובות למשל בסרטן הפרוסטטה.
"לכן אנחנו משלבים טכנולוגיה זו עם שיטות שגורמות לאותו גידול לבלוט יותר מול מערכת החיסון. זאת על ידי כך שאנחנו גורמים לו לבטא יותר אנטיגנים, כלומר יותר חומרים שהמערכת החיסונית יכולה לזהות. זהו שיתוף הפעולה שלנו עם חברת*Aduro".
המוצר של אדורו הוא חיידק ליסטריה מהונדס גנטית כך שלא יביע את הגנים שמאפשרים לו להתרבות ולהיות מסוכן לאדם, ובמקום זאת יכלול אנטיגנים שהם ספציפיים לגידולים סרטניים. על פי הגישה הזו, הגידול הסרטני יפנים את החיידק, יבטא יותר אנטיגנים והמערכת החיסונית (או זו הרגילה או זו ה"מחוזקת" על ידי תרופה אימונותרפית) תזהה אותו ותתקוף אותו יותר בקלות. לג'נסן ישנן זכויות המוצר לסרטן הפרוסטטה.
"עוד גישה היא להביא את תאי ה-T, תא ההרג של מערכת החיסון, קרוב יותר אל הגידול. הדבר נעשה על ידי נוגדן שמצד אחד מזהה ומתחבר לגידול ומצד שני, מתחבר את תאי ה-T ומוביל אותם לגידול. ניתן לשלב את שני הרעיונות הללו יחד, או יחד עם טיפולים אחרים".
"חיסון נגד סרטן"
המוצר שלכם נחשב ל"חיסון" נגד סרטן, ומוצרים מסוג זה לא כל כך הצליחו בעבר.
"נכון, אבל עכשיו ניתן לשלב בין חיסון כמו שלנו שמשפר את הזיהוי לבין גישות שמחזקות את מערכת החיסון ומשחררות מהן חסמים. ייתכן שהשיטה המשולבת תכריע לבסוף את הגידול.
"מתי זה לא עובד? דווקא כשהגידול בתחילת דרכו ועוד לא פיתח הרבה מוטציות המבדלות אותו מרקמה בריאה, ויש סוגי סרטנים ספציפיים שמבטאים פחות מוטציות. כמו כן יש חולים שכן מגיבים אבל עם הזמן מפתחים עמידות לתרופות. אנחנו לא תמיד יודעים מדוע, אבל כבר משתפרים בלזהות את החולים שלא ייהנו מן התרופה, או יפתחו התנגדות, ולהחליף להם את התרופה עוד לפני שרואים את מצב הגידול מחמיר. זה עדיין לא מוצר מסחרי, אבל הוא בפיתוח".
התפקיד שלך הוא נדיר בחברות תרופות - גם אחריות פתוחים אונקולוגיים מאוחרים וגם על "עניינים רפואיים גלובליים" (Global medical affairs). היכן התחומים הללו נפגשים?
"זה אכן נדיר אבל הרעיון היה שחלק מן הפעילות שבעבר הייתה משוייכת רק לשלב השקת המוצר, בעצם יותר טוב אם תצא לפועל עוד לפני שהמוצרים אושרו. למה הכוונה? בעבר אותפ גורמים שתפקידם להכיר את התרופה לרופא ולהבין מה הדרך הכי טובה לשווק אותה ולהטמיע אותה במערכת הרפואית וכיצד להשיג עבורה שיפוי מחברות הביטוח (כלומר לכניסה ל"סלי הבריאות" של המבטחים הפרטיים והממשלתיים השונים), הייתה נכנסת לפעולה רק אחרי האישור ולקח לה הרבה מאוד זמן להבין מהו המידע שבאמת רלוונטי לשוק.
"היום אנחנו מערבים את המחלקה הזו בשלב הרבה יותר מוקדם, כל מחלקה של עניינים רפואיים במדינה שלה, והם בודקים ומספרים לנו, במחלקת הפיתוח, מה המידע שבאמת מעניין את הרופאים ואת המבטחים במדינה הספציפית שלהם. כך אנחנו יכולים להתחיל כבר בניסויים נוספים ובאיסוף מידע עוד לפני שמתקבל אישור השיווק, ואנחנו מוכנים לענות על שאלות הרופאים מיד עם ההשקה. בשורה התחתונה אנחנו מייצרים השקה מוצלחת ממש רגע אחרי קבלת האישור, כשבעבר זה דרש יותר זמן".
תעשו ניסוי כי הוא דרוש במדינה מסוימת או לתת אוכלוסייה מסוימת?
"זה בהחלט קורה. למשל לאחרונה השקנו תרופה ללוקמיה, שכדי להשיג לה אישור רגולטורי לשיווק, היינו צריכים לבחון אותה קודם כל באנשים מבוגרים וחולים יותר. כך עושים ניסויים בסרטן מבחינה אתית - קודם בוחנים את התרופה באנשים שיש להם הכי פחות ברירה. אולם, אנחנו ידענו שהרופאים רוצים בכלל לדעת מה ההשפעה של התרופה בקהל הצעיר יותר, אולי ההשפעה תהיה אפילו טובה יותר אם תופסים אות בשלב מוקדם יותר או כשהסרטן פיתח פחות מוטציות".
אבל מה אם המוצר לא יאושר בסוף? עשיתם ניסוי יקר וגם עירבתם חולים בניסוי קליני באופן לא הכרחי.
"האמת שזה לא קורה לנו כי אנחנו נכנסים לסדרה כזו של ניסויים נוספים, רק כשאנחנו בטוחים לגמרי בתוצאות הראשוניות שלנו בקבוצה הראשית שבה נעשה הניסוי שדרוש לאישור. כשרואים הצלחה בחולים קשים זה די ברור כבר שהמוצר יכול לעבוד בחולים קלים יותר, אבל הרופאים רוצים לדעת בדיוק מה התוצאות. אז לא קרה לנו שעשינו ניסויים מורחבים ולא קיבלנו את האישור".
"קשר קרוב וחיובי"
לטנדלר ולאנשיו יש קשר הדוק לישראל. "כשהמשפחה שלי עזבה את אירופה", הוא מספר, "חלק הגיעו לארה"ב וחלק לישראל, וגם חלק מאלה שהגיעו לארה"ב עשו עלייה לפני מספר שנים. כשהתחלתי לעבוד בתחום האונקולוגיה בג'ונסון המוצר הראשון שהייתי אחראי עליו היה ה-Velcade, שבעצם פותח על בסיס המנגנון שגילו זוכי פרס הנובל מן הטכניון פרופ' אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר. החברה תמיד עבדה עם הרופאים הישראלים ולפחות במקרה אחד שאני מכיר, תרופה חדשנית אושרה בישראל כמדינה שנייה, ממש מיד אחרי שאושרה בארה"ב. כך שהקשר עם ישראל מאוד קרוב וחיובי. ג'נסן עובדת הרבה מאוד עם חברות ישראליות. יש לנו מרכז חדשנות בלונדון שמחפש טכנולוגיות חדשות מכל סוג". נציין כי אחת התרופות המובילות של החברה לסרטן הפרוסטטה,*ZITYGA, פותחה על ידי חברת קוגר מדיקל שאותה הקים הישראלי לשעבר, פרופ' אריה בלדגרין.