פריצת הדרך המדעית: "פיתחתי שיטה שבעזרתה ניתן לדעת מתי תאי מערכת החיסון מגיעים לגידול, כמה תאים מגיעים וכמה זמן הם נשארים באזור, ומתוך כל זה לדעת כיצד כדאי לטפל בהמשך.
"המטרה היא להגביר את האפקטיביות של הטיפולים האימונותרפיים, שבמקום להרעיל את הגוף כמו בכימותרפיה, יגרמו למערכת החיסונית לתקוף את התאים הסרטניים.
"פיתוח נוסף שעליו עבדתי השנה הוא מעקב אחרי תאי גזע לטיפול במחלת הדיכאון. מצאנו דרך לעקוב אחרי התנועה של תאי גזע במוח, ולגרום לשחרור ממוקד של תרופות רק באזור הספציפי במוח האחראי על הדיכאון".
עצה שהייתי נותנת לעצמי כמדענית בתחילת הדרך: "קחי לך מנטורית. לי לא הייתה, וזה היה חסר. מנטור זה מישהו שצריך להיות אופטימי וסימפטי, שיודע שהמטרה שלו לקדם אותך, ושישמח לתת לך טיפים גם כשאת לא שואלת".
עצה טובה שקיבלתי: "תהיי את עצמך, ואל תנסי לדמות למישהו אחר. אמר לי את זה המנחה שלי לדוקטורט, פרופ' יוסי שחם, ואני מנסה ליישם ולא להסתכל לצדדים".
הרגלים אפקטיביים: "במשך היום אני סוגרת את האימייל והווטסאפ, ומשאירה חלון קטן לאנשים להפריע".
תובנות ניהול: "יש סטודנטים שיותר טובים במתמטיקה ובחישובים, ויש כאלה שאוהבים את המעבדה, אפשר לשתף פעולה בין חוזקות שונות, במקום להכריח אותם לעשות משהו שהם לא טובים בו ולא אוהבים".
הייעוד שלי: "ליישם טכנולוגיות של ביו הנדסה ברפואה. זה שינוי מחשבתי, להבין שאם עובדים על תדרים בטלפונים, אלה אותן אפליקציות שיכולות לעזור לגוף האדם".
הרגע המכונן בקריירה: "לפני עשר שנים
נסעתי לגרמניה לבד לקבל פרס של האיחוד האירופי בביו-הנדסה. זה היה מרגש מאוד. אז נפל לי האסימון על חשיבות המחקר שאני עושה וראיתי את עצמי בתחום הזה לשארית חיי".
החותם שהטבעתי בחברה הישראלית: "עזרה, טיפול וזיהוי מחלות בטכנולוגיות ייחודיות".
אשת השנה שלי: סירבה לבחור.
(הדס בשן)