אבי גבאי/ צילום: דוברות הכנסת
הממשלה תאשר ביום ראשון מדיניות להפחתת פליטת גזי חממה עד 2030, על רקע מחלוקות של הרגע האחרון בין המשרד להגנת הסביבה, האוצר ומשרד התשתיות הלאומיות.
מדובר בהחלטה בעלת משמעויות מרחיקות לכת על קידום אנרגיה ירוקה, חיסכון באנרגיה ותעריף החשמל ב-15 השנים הקרובות. ההשפעה הישירה שתהיה להחלטה היא על הרכב ותמהיל הדלקים לייצור חשמל - משום שתחנות הכוח בארץ אחראיות ל-58% מגזי החממה שפולט המשק הישראלי (חלקו של ייצור החשמל במדינות התועשות בעולם עומד על שליש בלבד מסך גזי החממה).
ישראל אמורה להחליט על מדיניות חדשה להפחתת פליטות גזי החממה לקראת וועידת פריז שתתכנס בדצמבר בניסיון למנוע או לפחות לצמצם את התוצאות הרות האסון שיהיו לעליית הטמפרטורות על פני כדור הארץ כתוצאה מגזי החממה הנפלטים לאטמוספירה.
בוועידה קודמת שהתכנסה ב-2009 בקופנהגן הכריז נשיא המדינה שמעון פרס כי ישראל תפחית את פליטות גזי החממה לנפש ב-20% (לעומת הפליטות בתרחיש של עסקים כרגיל) עד 2020. כיום ברור שהיעד הזה איננו ריאלי.
לקראת הוועידה הקרובה בפריז מקדם המשרד להגנת הסביבה, בתמיכת המועצה הלאומית לכלכלה יעד שאפתני של הפחתת פליטות גזי החממה לנפש ל-7.2 טון עד שנת 2030. מדובר בהפחתה של 30% בפליטות לנפש לעומת תרחיש של עסקים כרגיל. על-מנת לעמוד ביעד זה ממליץ המשרד להגנת הסביבה להגדיל את שיעור החשמל המיוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת (שמש, רוח וביומסה) ל-22% מסך החשמל שייוצר ב-2030. בנוסף מציע המשרד להגנת הסביבה לקבוע יעד התייעלות אנרגטית של חיסכון של 18% בצריכת החשמל לעומת תרחיש של עסקים כרגיל.
באוצר ובמשרד התשתיות הלאומיות טוענים כי מדובר ביעדים לא-ריאליים ומזהירים כי ניסיון לעמוד בהם יוביל להתייקרות ניכרת בתעריפי החשמל. הסיבה לכך היא שייצור חשמל משמש ורוח עדיין כרוך בעלויות גבוהות יותר מייצור חשמל מדלקים ובראשם הגז הטבעי והפחם. עמדת האוצר היא שיש להסתפק ביעד של 8.8 טון לנפש 2030 - בדומה לממוצע היעדים במדינות המפותחות. לעומת זאת, האיחוד האירופי קבע יעד של 6.5 טון לנפש ב-2030, שהם כ-50% פחות מהפליטות באיחוד ב-1990. הפליטות בישראל עמדו ב-2012 על 10.5 טון לנפש ועל 8.8 טון לנפש ב-1990.
