חצי מיליון שקל עבור ברכה לשם רכישת מטוס פרטי; עוד חצי מיליון שקל כמתנה לבן שהתחתן; 70 אלף דולר עבור רכישת ספר תורה פרטי; 150 אלף שקל עבור השתתפות בחתונה ובאירוע לכבוד נשיא קזחסטאן; 10,000 יורו עבור השתתפות בטקס יום השואה; 25 אלף דולר עבור נוכחות ביום הולדת 40 של אחד מראשי הקהילה היהודית באודסה ועוד טובות הנאה בהיקף מיליוני שקלים שנגרפו לכיסו בעוד מכהן כנבחר ציבור - אלה הם רק חלק מן האישומים המיוחסים לרב הראשי לישראל לשעבר, יונה מצגר, בכתב אישום חמור שהוגש נגדו הבוקר (ג'), ומייחס לו ביצוע עבירות שוחד, מירמה ועוד בעת שכיהן בתפקידו.
מדובר בפעם הראשונה שבה מוגש כתב אישום כנגד רב ראשי לשעבר.
כתב האישום הוגש על-ידי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) לבית המשפט בעיר, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, דחה את הטענות שהעלו באי-כוחו של הרב מצגר במהלך השימוע, ועל-פי המלצת פרקליט המדינה.
בכתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין דניאל ויטמן, אילה גלברד-יעקב ושני טביב, ומציג איש ציבור מושחת מן היסוד לכאורה, נטען כי הרב מצגר ביצע לכאורה במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל עבירות רבות, ובהן קבלת שוחד, הפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם.
במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן, קיבל הרב לכאורה סכומי שוחד בסך כולל של כ-8 מיליון שקל (כ-10 מיליון בשיערוך להיום), ומתוכם נטל לכאורה לכיסו סך של כ-5 מיליון שקל (כ-7 מיליון בשיערוך להיום). במרבית המקרים, נטען, שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות.
כתב האישום כולל 5 פרשות עיקריות בהן מואשם הרב מצגר. האישום הראשון עוסק ב"פרשת הגיורים", במסגרתו נאשם הרב מצגר כי קיבל לכיסו טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ אשר ביקשו להתגייר ומכאלה שביקשו לערוך בירורי יהדות. במסגרת קשר שנוצר בין הרב מצגר ונהגו לבין הרב גבריאל כהן, ששימש כרב וכאב בית דין בלוס אנג'לס, סוכם כי במקרים מסוימים יפנה הרב מצגר לרב כהן תושבי חוץ המתעניינים בהליכי גיור ובירור יהדות.
בהתאם לסיכום, בעד כל הפנייה כזו של הרב מצגר, הוא קיבל לכאורה סכום כסף בשיעור מחצית מן הסכום שקיבל כהן מאותם תושבי חוץ. מחצית מסכומי הכסף שקיבל כהן העביר כשוחד למצגר ולנהגו באמצעות צ'יינג' בבני-ברק.
כך למשל, באחד המקרים במהלך שנת 2011 פנה לרב מצגר איש עסקים שעלה מרוסיה לישראל וביקש ממנו עזרה. הרב מצגר הפנה אותו לרב כהן, על מנת שיגייר את בנו ובתו. לאחר גיורם קיבל הרב כהן סכום כולל של 360 אלף דולר, ואת מחציתו העביר לרב מצגר.
האישום השני עוסק בפרשת "אשכול העמותות", ובו נאשם הרב מצגר כי פעל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי לישראל, יחד עם נהגו אייזנשטט, לגיוס תורמים לעמותות. על-פי החשד, סוכם כי בתמורה לפעולותיהם של מצגר ואייזנשטט, יתנו בעלי התפקידים בעמותות לרב מצגר עשרות אחוזים מן התרומות שיתקבלו בעמותות. זאת, כמובן, תוך הונאת התורמים שלא ידעו שחלק נכבד מכספי תרומתם יועבר לכיסיהם הפרטיים של מצגר ונהגו אייזנשטט, כאשר האחרון מקבל כ-30-40 אחוזים מהסכום שקיבל מצגר.
כך למשל, תרומה בסך 105 אלף שקל ניתנה על-ידי איש העסקים ליאוניד נבזלין לעמותת "בית התבשיל", הדואגת למזון לנזקקים, וזאת בעקבות פנייתו של מצגר אליו. לאחר קבלת התרומה העביר מנכ"ל העמותה למצגר כ-30% מהתרומה (כ-31,500 שקל), מבלי ליידע את התורם.
האישום השלישי עוסק בקבלת טובות הנאה שיטתית על-ידי הרב מצגר במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל. לפי כתב האישום, בין השנים 2003-2013, קיבל לכאורה הרב מצגר לכיסו הפרטי טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים בעד פעולות הקשורות בתפקידו כרב הראשי. טובות הנאה אלה התקבלו במספר רב של הזדמנויות, בתמורה למעשים אשר יש להם זיקה לתפקידו של מצגר כרב הראשי, הן במסגרת אירועים פרטיים והן כתמורה לכך שהשתתף באירועים שערכו אותם נותני טובות ההנאה.
כך למשל, ביולי 2010 התקיימה חתונת בנו של הרב מצגר. בשיחה שהתקיימה לפני החתונה בין חיים איזנשטט לבין שניים מהמוזמנים, סוכם כי השניים יתנו לרב מצגר טובת הנאה בשווי רב שתועבר כ"מתנה" לכבוד החתונה. בהתאם לכך הועבר תשלום בסך 500 אלף דולר. הסכום הועבר ישירות לרב מצגר בעשרה תשלומים במזומן.
אישום נוסף נוגע לישיבת "אש התורה", בו נאשם מצגר בגניבה בידי מורשה. הרב מצגר נאשם כי גייס יחד עם נהגו אייזנשטט תרומות לישיבה שפעלה בבית הכנסת "תפארת צבי" בתל-אביסב בו מכהן מצגר כרב הקהילה. אחת התרומות בסך 28 אלף דולר ניתנה לידי אייזנשטט, אשר העבירה לרב מצגר, והיא חולקה בין שניהם, מבלי שהועברה כתרומה לישיבה.
באישום החמישי נאשם הרב מצגר בכך שבשנת 2009 ערך טקס בו הוכתר מקורבו של יהודי עשיר ממוסקבה לרב העדה הקווקזית בארץ. בתמורה לטקס רב רושם שקיים, קיבל לכאורה הרב מצגר תשלום בסך 70 אלף דולר.
האישום השישי עוסק בעבירות המס, ובו נטען כי במהלך כהונתו כרב הראשי, נהג הרב מצגר שלא להעביר לרואה החשבון שלו נתונים אודות הכנסותיו המפורטות בחמשת האישומים הראשונים, הכנסות בסך מיליוני שקלים שלא הפקיד לחשבונו, וזאת במזיד ומתוך כוונה להעלים הכנסות.
באישום השביעי נאשם הרב מצגר בהלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, כאשר דאג להסוות את ההכנסות שהפיק מעבירות המקור (לקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה, קשירת קשר לקבלת שוחד וקשירת קשר לקבלת דבר במירמה), כאשר דאג לקבל את הכספים באמצעות הצ'יינג' ולא באופן ישיר וכן דאג שהם יירשמו על שמם של מוטבים פיקטיביים ולא על שמו.
באישום השמיני נאשם הרב מצגר בהדחה בחקירה, לאחר שביקש לכאורה מנהגו חיים אייזנשטט להציג גרסה שקרית בחקירתו, והפציר בו עשרות פעמים כי ימשיך "לשמור עליו" ולהגן עליו במסגרת החקירה.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לחלט כספים, חשבונות ונכסי מקרקעין של הרב מצגר, הרשומים חלקם על שם בני משפחתו, וזאת כדי להבטיח אפשרות לחלט רכוש שהושג בעבירה בתום המשפט.
חקירת הפרשה התנהלה ביחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף יחידת חקירות מס הכנסה תל-אביב ברשות המסים.
