בייבי בום / צילום: טל שחר
"בייבי בום", יום ד' 21:15, ערוץ 10
נו, אחרי שבר רפאלי הודתה קבל עם ומצלמה שהיא "מכורה" לריאליטי ייצור התינוקות הזה, מה זה משנה כבר מה אכתוב?
האמת, היחס שלי ל"בייבי בום" הוא דו-ערכי: מצד אחד, אני מתעב אנשים שדוחפים מצלמות לרגעים הכי אינטימיים בחייהם - מ"מחוברים" ועד לתעלת הלידה שלפנינו, ועוד יותר מתעב את מי שמעודדים אותם לעשות כן כדי לייצר רייטינג.
מצד שני, התוצר הטלוויזיוני הוא לא בלתי מעניין - ויכול להיות שזה באמת עניין מגדרי: פשוט מצמיד למסך צופות (הרבה יותר מאשר צופים).
לידה היא סוג של דרמה, וכאשר נוספים לה ניואנסים - מזוג צעיר שבכלל לא בטוח בזוגיותו, דרך "המשפחה העממית", כזאת שלא תחמיץ שום טקס של אמונה תפלה וברכה בדרך, ועד "ללידה המסתבכת" התורנית, זו שמלחיצה כהוגן את כולם - מתקבל תוצר שגם כאשר לא אוהבים אותו, מוכרחים להודות שהוא מעניין.
בין לבין, כמעט קשה להבחין שמדובר בתוכן שיווקי שבו מחלקת יולדות אחת מתחרה באחרת כדי להגדיל את תהילתו של בית-החולים.
הייתי תוהה כאן האם מישהו יצליח להיכנס לחלוק הרופאים הגדול שהשאיר פרופסור יוגב (גיבור העונות הראשונות בבית-החולים הקודם), אבל בתוכנית שבה בכל רגע נולד, תרתי-משמע, כוכב חדש - השאלה הזאת כמעט מיותרת.
* ציון: 7
רחוב ללא מוצא
"רחוב הרווחה", יום ד' 22:00, ערוץ 8
דבר מצחיק קרה לי: צפיתי בעבר בסרט הזה אודות רחוב טרנר בבירמינגהאם שיותר מ-90% מהדיירים בו הם נתמכי סעד, וכאשר ראיתי את שמו בלוח המשדרים, גלשתי כדי לברר שמא שאב יוצר מקומי השראה מהסרט ההוא ותרגם אותו לתעודה מקומית-מקורית.
השורה התחתונה היא - לא. מדובר באותו סרט אנגלי, אבל אני מזמין אתכם לבדוק מה קורה כאשר מקלידים את המילה "רווחה", אפילו אחרי המילה "רחוב" ועם ה' הידיעה.
ממש כמו בסרט האנגלי שמציע כמה פרשנויות סותרות לממצאים: מאלה שסופקים כפיים נוכח מה שנראה כמו מציאות חסרת תקנה שדנה שכבה מסוימת באוכלוסייה לחיי דלות, ועד למי שזועמים על אותם "בטלנים מקצועיים" לכאורה שחיים על חשבון העובדים משלמי המסים, כך גם החיפוש בעברית בגוגל: מצד אחד מבהיל בממדי התופעה בישראל - ומצד שני תוהה האם השיטה הקיימת מרפאת או אולי מנציחה אותה.
* ציון: 8