גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאירופים נמאס מהדחיינות

ישראל היא זו שפוגעת בכלל התעשייה, גם זו שבתוך הקו הירוק

האיחוד האירופי / צילום: רויטרס
האיחוד האירופי / צילום: רויטרס

החלטת האיחוד האירופי לסימון מוצרי ההתנחלויות התקבלה די בהפתעה ובעיקר בזעם בישראל. ההפתעה והזעם מצביעים על אוזלת היד של ממשלת ישראל בכל הקשור לתהליך שהוביל האיחוד האירופי ולדרכים למניעתו של צעד כזה.

מהלך סימון המוצרים מתבשל במסדרונות האיחוד האירופי זה יותר משלוש שנים. כלומר, היה די זמן לבצע פעולות אשר יעמידו בסימן-שאלה את התועלת בסימון. אנשי משרד החוץ אמנם עשו ככל יכולתם למנוע או לפחות לדחות את רוע הגזירה, אך בהיעדר התקדמות בתהליך המדיני, לא היו להם די כלים למניעת ההחלטה הזו.

לראיה, בסוף 2013 ותחילת 2014, התקופה שבה התנהל המו"מ המדיני בתיווכו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, הואטה ההתקדמות האירופית לקראת סימון המוצרים, עד כדי עצירה מוחלטת כמעט. זאת, בשל בקשת האמריקאים שתלו תקוות בהתקדמות המו"מ.

ישראל נוטה להאשים את הפלסטינים בכישלון המו"מ לשלום, ומכאן הזעם על ההחלטה האירופית. ישראל תופסת ורואה בסימון המוצרים כאילו היא "נענשת" על כישלון אשר, לפחות בראייתה, לא היא אחראית לו. ה"עונש" כולל סימון מוצרים שמוצאם גם משטחים שכיום אין אפילו ציפייה שיתנהל עליהם מו"מ, כמו רמת הגולן, וגם כאלה שברור שיישארו בריבונות ישראל בכל הסדר קבע עם הפלסטינים, כמו גושי ההתנחלויות הסמוכים לקו הירוק. התוצאה היא - שהפגיעה הפוטנציאלית ביצוא הישראלי עלולה להיות משמעותית, והיא תחול על אזורים שלא צריכים להיפגע מהמהלך הזה.

אך גם בהיעדר פרטנר, ישראל הייתה יכולה למנוע את המהלך האירופי, או לפחות לצמצם אותו באופן משמעותי. אחת הסיבות לכישלון הישראלי היא אובדן האמון מצד האירופים בכנות כוונותיה של ישראל. בראיית אירופה, ממשלת ישראל לא נשאה ונתנה בניקיון כפיים. הצהרותיה בדבר תמיכתה בפתרון "שתי המדינות" הן לדעתם חלולות, כל עוד היא ממשיכה להרחיב ולתמוך בכל ההתנחלויות, בלי קשר לגיאוגרפיה ולסיכוי שיישארו בידי ישראל לאחר הסדר מדיני. לאירופים פשוט נמאס ממה שלתפיסתם הוא תרגילי דחיינות ואחיזת עיניים.

לישראל הייתה אפשרות לעצור או לצמצם את פגיעתו של המהלך האירופי, למרות כישלון המו"מ. זאת, אם היא הייתה מכריזה שהיא מתייחסת לקו גדר-הביטחון, וכי אין לה תביעת ריבונות על השטחים שמעבר לקו זה, שברור שלא יהיו בידי ישראל בכל הסדר מדיני - כך היו צומחות לנו שתי תועלות מיידיות.

ראשית, בהכרזה כזו ישראל הייתה מדגימה את נכונותה להקמת מדינה פלסטינית, ליצירת מציאות של שתי מדינות, וכך הייתה מחדשת את האמון בתהליך המדיני. כפי שראינו בימי המו"מ של 2013-2014, שבהם תהליך מדיני עצר את המהלך לסימון מוצרים.

שנית, אפילו אם הצהרה כאמור לא הייתה עוצרת את המהלך, לישראל היו כלים לטעון שיש להחיל את הסימון רק על מוצרים שמקורם בשטחים שמעבר לגדר - שהרי אלה מיועדים לעבור למדינה הפלסטינית; ולכן רצוי לא לייצר מוצרים על-חשבון משאבי המדינה הפלסטינית המיועדת.

סביר שידידותיה של ישראל באירופה ומחוצה לה (כמו גרמניה וארה"ב) היו משתמשות בטיעון זה, ומפעילות את השפעתן על מנת לצמצם את הפגיעה בישראל. כך לא הייתה מוחלת חובת הסימון על התעשייה המכובדת שהקימה ישראל ברמת הגולן, ולא על גושי ההתנחלויות.

בכך שישראל נמנעת מלהבחין בין השטחים שצפויים להישאר בריבונות ישראל בכל הסדר מדיני - לבין אלה שלא, היא יוצרת מצב שגם העולם לא עושה את ההבחנה הזו. כך יש פגיעה בכל (!) התעשייה הישראלית שמעבר לקו הירוק, ביהודה-ושומרון וגם ברמת הגולן.

יתרה מכך, בהימנעותה מקידום ומסימון קו גבול ומיצירת מציאות של שתי מדינות, עם פרטנר או בלעדיו, ממשלת ישראל פוגעת בכלל התעשייה הישראלית, גם זו שבתוך הקו הירוק.

הכותב הוא יזם חברתי ויו"ר-משותף "עתיד כחול לבן"

עוד כתבות

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שמסבירה: כך תקבלו תשואה סולידית ואטרקטיבית

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד