אסדת הפקת הגז של שותפות תמר / צילום: נובל אנרג'י
בריטיש גז (מכאן ואילך "רויאל דאץ'-של" או בקיצור "של", שתשלים בתוך כחצי שנה את עסקת 70 מיליארד הדולר לרכישת קבוצת BG), רכשה 50% מחלקה של נובל אנרג'י בשדה הגז הימי הקפריסאי אפרודיטה.
התפתחות זו מעידה בעיקר על מצבה של נובל אנרג'י ומשליכה על התפתחות משק הגז הטבעי הישראלי בשנים הקרובות. העסקה מסמנת בבירור את מצוקתה הכספית הגוברת של נובל אנרג'י, שהפסדיה מצטברים בכל רבעון בעסקי הפקת נפט הפצלים בארה"ב. פעילויות אלו, שעד השנה שעברה היו מרכז הרווח העיקרי של נובל, אינן צפויות לחזור להרוויח בעתיד הקרוב. נובל, נזכיר, דיווחה על הפסד של 283 מיליון דולר ברבעון הקודם.
בשבוע שעבר סבלה החברה מעוד מבוכה וכישלון פיננסיים, כאשר ההנפקה הראשונית של נובל מידסטרים, שאמורה היתה לגייס 237.5 מיליון דולר בבורסת ניו יורק, נדחה לתקופה בלתי ידועה. סכום הכסף שלא גויס יחסר כעת בתקציב שיפור מערכת הולכת הדלקים בצנרת שהחברה תכננה להרחיבה, ושאמורה היתה לשפר את רווחיות נובל אנרג'י.
בשבועות האחרונים, כך נדמה, החלו אנשי ונשות עסקים בטקסס להבין ולהפנים את המציאות לפיה מחירי נפט וגז נמוכים ועתידים להישאר כך לתקופה ארוכה. מנהלים בחברות חיפוש והפקה עצמאיות, דוגמת נובל אנרג'י, מוצאים עצמם בסיטואציות קשות. הסיטואציות מוחמרות עוד יותר, מאחר שחברות האנרגיה האמריקניות מחויבות מסורתית לחלוקת דיווידנדים, גם כאשר החברה סופגת הפסדים רצופים. וכדי לשלם דיווידנדים, צריך מזומנים.
מעבר מכך, ועל אף קיצוץ חד בתקציב הפיתוח של נובל אנרג'י, חברה זו, כמו כל חברות האנרגיה, חייבת להשקיע מיליארדי דולרים בשנה בפיתוח. נובל אנרג'י עדיין לא הודיעה כמה תקצץ מתקציב הפיתוח ב-2016, לאחר שקיצצה אותו בכ-40% ב-2015. המשך קיצוץ חד יוביל לירידה חדה ביכולת ההפקה שלה בשנים הקרובות.
מכאן מכירות החיסול - fire sale - של נובל אנרג'י. לפני שבוע החברה מכרה את חלקה בכריש ותנין לקבוצת דלק, שותפתה הישראלית (רווחיה של קבוצת דלק מעסקי האנרגיה זינקו השנה, מאחר שהקבוצה עוסקת רק בגז ישראלי, שמחיריו לא נפגעו ואין לה כל עסקי נפט).
תג המחיר, 73 מיליון דולר, מעריך את שני שדות הגז בכ-145 מיליון דולר, כשמינית מהערכת השווי של שני השדות לפני כשנה. השבוע מכרה נובל 50% מחלקה באפרודיטה, המהווים 35% מהשדה, תמורת 165 מיליון דולר. גם סכום זה בוודאי מהווה שבריר מהסכום שבו הוערך השדה לפני שנה.
מנהלי "של" לבטח אישרו את העסקה בקפריסין על אף שזו נעשתה תחת הכובע של בריטיש גז. השאלה המעניינת היא מדוע הם לא רכשו גם את חלקה של נובל בשדות הגז הישראליים. מבחינת נובל, זה היה יכול להיות חבל הצלה. רכישת חלקה בלווייתן, הגדול פי חמישה משדה אפרודיטה (וכמוהו, עדיין אינו מפיק גז), היתה יכולה להתבצע בהנחה של 90% ועדיין להניב לנובל סכום הגבוה פי שלושה מהסכום שממנו תהנה במכירת אפרודיטה. לווייתן , לטענת תומכיו, הוא שדה גז עם פוטנציאל עצום לכל מדינות המזרח התיכון. רכישתו במחירי סוף העונה הייתה יכולה להיות עסקה מעולה, הן למוכר והן לקונה.
זאת ועוד: לווייתן, כבודו במקומו מונח, ערכו נמוך בהשוואה לתמר, שדה מפיק המשמש פרת מזומנים לנובל ולדלק (ולשותף הצנוע, אוצר המדינה). אם כך, מדוע נובל לא מכרה את תמר, מכירה שאם היתה מבוצעת בהנחה של 50%, בגלל שהשדה פעיל ובעל תזרים מזומנים טוב מצד אחד, הייתה מזרימה לקופת נובל יותר ממיליארד דולר וגם מאפשרת לה לעמוד באחד מתנאי המתווה ולרדת להחזקה של 25% בתמר?
על פניו, של אמורה הייתה להעדיף את האופציות הישראליות על פני רכישת שדה קטן בקפריסין. אז למה לא? התשובה לשאלה זו פשוטה: נובל היתה שמחה למכור אחוזים גבוהים מאחזקותיה בלווייתן ובייחוד תמר, אולם החרם הערבי, המיושם בקפדנות ע"י כל חברות האנרגיה הגדולות (מייג'ורס) ובדרך כלל גם הקטנות והבינוניות מונע אפשרות שאחת המייג'ורס תזרים מזומנים לקופתה של נובל עבור נכסיה הנמצאים בישראל.
אפשר כמובן למצוא גם הסברים אחרים: 'של' לא רצתה להסתבך עם הרגולציה הישראלית ומתווה הגז הטבעי; או שנובל מעולם לא היתה מעוניינת במכירת עסקיה הישראלים, שצפוי להם עתיד מזהיר; אפשר למצוא עוד סיבות. אולם העובדה הפשוטה היא ש'נובל' צריכה לשרוד עד שיימצא המייג'ור שירכוש אותה, כפי שצפיתי לפני מספר שבועות.
אז מה 'של' תעשה עם אפרודיטה? היא יכולה לעכב את פיתוחו של המאגר אם ממשלת ישראל לא תגיע להסכם unitization. המחיר, רק 165 מיליון דולר, זניח מבחינתה במונחיה והיא יכולה להמתין לימים טובים יותר ומחירים גבוהים הרבה יותר.
כמו כן, של יכולה גם ליצא למצרים, אם לשוק המקומי ואם הנזלה ולייצוא, מבלי לחשוש שהגז הקפריסאי יהיה יעד לפיגועי טרור, כפי שצפוי שיהיה הגז הישראלי. ובכל מקרה, של לא תחתום על חוזים לרכישת גז מלווייתן, משום שהיא 'של' ולא בריטיש גז ועסקיה באיראן חשובים לה יותר.