ארנון פרידמן / צילום: איל יצהר
"במקום להתיר את סבך הבירוקרטיה, הדבר יוסיף סרבול נוסף בסבך הקיים", כך אומר היום (ב') ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת אשדר מקבוצת אשטרום בתגובה להצעת החוק שעלתה לדיון היום (ב') בוועדת הרפורמות בכנסת. נזכיר שההצעה מבקשת לקבוע הוראת שעה לתיקון חוק התכנון והבנייה למשך 3 או 5 שנים במסגרתן תוכל ועדה מקומית לאשר תוספת של עד 20% זכויות בנייה לפרויקטים למגורים שטרם נבנו. כמו כן מדובר רק בתוכניות שנכנסו לתוקף עד לפני חמש שנים ולא מאוחר יותר.
בניגוד לציפייה שקבלנים יהללו את הצעת החוק החדשה שתוכל להעניק להם זכויות בנייה נוספות סבור פרידמן כי מדובר במהלך שיכניס את כל המעורבים בעניין למערבולת: "אני מניח שכעת בעסקאות במזומן מול בעלי קרקע פרטיים, יבקשו בעלי הקרקע לגלם את שווי הפוטנציאל של ההקלה הכמותית העתידית (למרות שהיא לא מובטחת), והדבר יקשה עלינו לסגור עסקאות. בעסקאות קומבינציה, אני צופה שבעלי הקרקע ידרשו מהיזמים לפעול למימוש הפוטנציאל של התוספת ואנחנו, היזמים, נאלץ לתכנן את הפרויקטים ולפעול מול הרשויות על מנת לקבל את ההקלה. ככל והבקשה להקלה תידחה על ידי הוועדה המקומית, ייתכן ובעלי הקרקע יאלצו אותנו להגיש עררים לוועדות הערר ולחילופין יהיה עלינו לתכנן ולהגיש בקשות חדשות להיתרים. הסכמי הקומבינציה יהפכו למסובכים יותר, כאשר הצדדים יאלצו להתייחס לחלופות שונות של מימוש הפרויקטים".
פרידמן התייחס גם להתנגדות ראשי הערים למהלך כפי שנשמע בדיון בוועדה היום ואמר: "ממה ששמענו היום בדיון בכנסת, מצד הרשויות ישנה התנגדות מקיר לקיר. למרות שלפי הצעת החוק הסמכות לאשר את ההקלות היא של הוועדה המקומית, ולמרות שהודגש שמהנדסי הוועדות המקומיות הם אלו שיצטרכו לתת חוות דעת בכתב שלפיה מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בסביבת הבניין, נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת שטחי הבנייה ומספר יחידות הדיור הנוספות, כלומר לא כופים על הרשויות את תוספת הבנייה, ועל אף שבגין שטחי הבנייה הנוספים תוכלנה הוועדות המקומיות לגבות היטלי השבחה, נציגי השלטון המקומי ומהנדסי הערים שנכחו בדיון התנגדו להצעת החוק. הבעיה כעת שעד שיחוקק החוק החדש אני מאמין שתהיה עצירה בתהליכים שכבר מתקדמים היום. למה שיזם או בעל קרקע יקדם פרויקט על קרקע בבעלותו שעליו חלה תכנית תקפה למעלה מ-5 שנים אם יכול להיות שבעוד כמה חודשים יוכל לבקש בגינו הקלות? זה בדיוק כמו שכשמכריזים בתחילת השבוע שמחיר הדלק ירד בשבת, בכל השבוע, אף אחד לא נכנס לתחנה לתדלק".
גם שגיא לנצ'נר, מנכ"ל חברת ינוב, סבור שהצעת החוק עשויה להוביל לעצירה בקידום תוכניות: "אחת הדילמות היא האם להמתין עוד קצת ולקבל אולי תוספת של 20% בזכויות הבנייה או להגיש תכניות מתקדמות לאישור הוועדות ולוותר על התוספת. בינתיים, עד שהתכנית תאושר, הכל עומד במקום. הבעיה העיקרית היא עם בעלי הקרקעות. כל עסקאות הקומבינציה עם בעלי קרקע פרטיים, שנמצאת בעיקר במרכז הארץ והשרון, די תקועות. בעלי הקרקע רוצים לראות אם הנכס שלהם שווה פתאום יותר, והדבר יוביל לעיכוב בהתחלות בנייה. הממשלה חייבת לקדם את הנושא במהרה כדי לפתור את אי-הוודאות הזו".
עו"ד מירי דונין, בעלי משרד עוה"ד מרים דונין שוב העוסק בתחום הנדל"ן, התייחסה גם היא להצעה ואמרה: "הגדלת הזכויות באופן גלובלי היא לא הגיונית כי יש מקומות שלא יכולים לשאת אותה. אחת הטענות הגדולות נגד תמ"א 38 היא שאין לה ראייה תכנונית, וכך גם כאן. אם יעשו תכניות בלוח זמנים ראוי כמו שצריך, ושהוועדות יעבדו נכון, לא נצטרך את כל פתרונות הטלאי על טלאי הללו. אני בעד יזמות, והגדלת צפיפות איפה שמתאים. אנשים צריכים גם איכות חיים, וצריכים לספק להם גם בתי ספר ופארקים ותרבות, ולא רואים את זה בתכנונים".