אילנה דיין / צילום: דור מלכה
"עובדה", יום חמישי 21:40, ערוץ 2 קשת
אפילו בלי שתפעילו עליי לחץ או תכניסו מדובב לתאי, אני מוכרח לפתוח בשתי התנצלויות: אמש המלצתי כאן על "סטרט-אפ לוד" סרט שהיה אמור להיות משודר במסגרת "מבט שני" בערוץ 1. אלא שהאחרון הוכיח יכולת הצמדות מפתיעה לאקטואליה ובמהלך היום שינה את לוח המשדרים כדי לשדר סרט על משפטו של רומן זדורוב. מאחר שברור לי שעם קריאת הטור זנחתם את כל עיסוקיכם והסתערתם על הערוץ הראשון בתקווה לגלות עוד פרטים על הסטרט-אפיסטים הצעירים מלוד, הרי שאין לי אלא לצטט את איש יחסי הציבור של הערוץ שהבטיח שהסרט ישודר במהלך חודש ינואר. אופטימיים החברים ברשות השידור.
ההתנצלות השנייה נוגעת לכל צופי "עובדה", שייאלצו להמתין לאורך כל מחצית השעה של אולימפיאדת הטמטום המכונה "משחקי האח", בתקווה שהמתמודד הקראטיסט יחטוף איזה התקף טירוף ויחסל את כל הדיירים האחרים. רק אחר-כך תבוא אילנה דיין.
ל"עובדה" מגיע "שאפו" על כך שהם הראשונים לזהות שזדורוב אינו העניין. ברמה האישית, אין לי בעיה עם כך שחובב סרטי "סנאף" יישב בכלא עד אחרון ימיו רק בגין "תחביבו". ברמה המשפטית, תעשיית ההפללה של משטרת ישראל מעוררת בי דאגה גדולה.
בזה בדיוק תעסוק התוכנית הערב, כולל התמקדות בחוות-דעת של מומחים בעזרתם מבססת המדינה חלק מההרשעות במשפטים הפליליים שהיא מנהלת נגד מי שעלול להיות יום אחד אני או אתם. הצפייה - חובה.
ומשפט סיום על הערוץ שבו פתחנו: במשך שנים נהג ערוץ 1 לשדר את מיסת חג המולד בחצות מבית לחם. הערב ישודר שם במקומה (בשידור חוזר כמובן) "חיים שכאלה" עם גולדה מאיר, מי שקבעה בשעתו ש"אין עם פלסטיני". לארכיון, כך מתברר, יש חוש הומור משל עצמו.
נעים מאוד, היטלר
"פגוש את ההיטלרים", יום שישי 15:20, ערוץ yes דוקו
למי ששעת השידור הזאת אינה נוחה לו, יובהר מיד כי הסרט הזה ישודר כבר הערב בשעה 22:00 וכן במוצאי שבת ב-21:40.
מיד נגיע גם לשם המחייב שבכותרת, אבל קודם כל וכמו שנהוג לומר במקומותינו: "להבדיל אלף הבדלות", מה דעתכם על מהדורות החדשות של יום שישי? אני לא יודע כמה צפו בהן במקביל, כמוני, עת הושקה המהדורה בהנחייתה של איילה חסון, אבל מי שכן עשה זאת לא יכול היה שלא לשנן שוב את הקלישאה שלפיה התחרות טובה לצרכן: המהדורה החדשה של ערוץ 10 הייתה טובה מאוד לכשעצמה ונסקה לכ-11.5% רייטינג.
אלא שעיקר השפעתה של "תרבות השוליים" היא כידוע על המרכז, ולפיכך תענוג היה לראות את "אולפן שישי" שהתחרות גרמה לה לשאת את עצמה בציצית ראשה הרבה מעבר לרמתה הרגילה: הפאנל תוגבר באילנה דיין, מחזיקת הסקופ על הקשרים האינטימיים לכאורה בין המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו למתלוננת נגד ניצב ריטמן - מה שהתחבר אסוציאטיבית לפרשת סילבן שלום, ומיד אחר-כך נהנה הערוץ גם ממזל: המעקב של שי גל, במשך כמה שבועות, אחרי חברי תנועת "שוברים שתיקה" פגש את כותרות השבוע בטיימינג מושלם. לא פלא שגם ערוץ 2 השיג רייטינג שיא בהשוואה לתקופה האחרונה עם כ-18.5%.
עכשיו היטלר. תארו לעצמכם שאדם שאיתו אתם נפגשים היה מושיט את ידו לשלום ואומר: "נעים מאוד, אני היטלר"... מדהים, אבל יש כמה אנשים שנושאים את השם שלא נמחה למרות שנים שבהם הוסיפו לו את הסיומת "יימח שמו".
הסרט הזה עוקב אחר אנשים ממוצא גרמני שאבותיהם הגרו לארצות-הברית הרבה לפני שהיטלר "ההוא" עשה מה שעשה, והוא פוגש גם קרובי משפחה רחוקים של הצורר. עד כאן כולם חפים מפשע שנולדו עם השם הלא נכון, אבל גם בן של ניאו-נאצי אמריקאי שקרא כך לבנו בכוונת מכוון. מרתק, מצחיק לפרקים ומעניין.
* ציון: 8
הג'וב(ניק) הישראלי
"אפס ביחסי אנוש", שבת 22:00, ערוץ yes קולנוע ישראלי
אני מודה שלפני שצפיתי בסרט הזה, עת הוקרן בבתי הקולנוע, הסתייגתי ממנו: בשנים האחרונות רבו מאוד הסרטים על היחידות העורפיות של צה"ל.
אז נכון שחוד החנית של המאמץ המלחמתי כבר מזמן אינו חייל אדום כומתה ונעליים אלא חברו ה"גיק" מ-8200, ועדיין, נותרתי תוצר מובהק של ילדות בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים: אני אוהב את הייצוג של הצבא שלי בתרבות כגיבור ומנצח.
אחרי ששפכתי את מררתי על הג'ובניקים המאוסים, אני חייב להודות שבמקרה של סרט הביכורים הזה של טליה לביא, הם די מצחיקים. פנטזיות של 3 נשים צעירות: אחת רוצה קל"ב, שנייה קידום, שלישית למצוא פרטנר לסקס ראשון ועוד משתלבים כאן עם הווי צה"לי מוכר לכל מי שחלף אי-פעם בין כתליו של הצבא הלא קטן והלא חכם הזה, שהוא כידוע מיקרוקוסמוס של כולנו. מהנה מאוד.
* ציון: 9