אין פה ביקיני ואין פה ג'קוזי, ואולי בשל כך הרייטינג של שתי התוכניות האלה הוא כמחצית מזה של תוכניות הריאליטי, אבל דווקא יום שני, לא מהערבים החזקים של הטלוויזיה, מספק את אחד הקרבות המרתקים בין ערוצים 2 ל-10.
כבר כתבתי כאן על כך שאיני יודע איך לאפיין את התחקירים של "המערכת". מצד אחד, מיקי חיימוביץ' מפנה את הזרקור למקומות שבדרך-כלל נשארים בתחום האפור של חיינו, שלא לומר השחור.
מה הבעיה? שרובנו מעדיפים להשאיר אותו באפלה: הביטוח הלאומי, למשל, נוגע לחיינו פי כמה מאשר תחרות האירוויזיון, אבל "הכוכב הבא לאירוויזיון" (לכל הדעות השם הגרוע אי-פעם לתוכנית טלוויזיה), למשל, שלא לדבר על "הישרדות" (מנצחת השבוע שעבר בטבלת הרייטינג, אחרי ניצחון על "האח הגדול"), מספקות לאנשים בריחה - בעוד שתחקירים, חשובים ככל שיהיו, נתפסים בעיניהם כהארכה של החדשות.
בשבוע שעבר הצליח תחקיר "הגרושות החרדיות" בתוכנית "פנים אמיתיות" של אמנון לוי להתקרב מאוד למספרים של חיימוביץ': 17.5% לערוץ 2, 15% לערוץ 10 - קרבה נדירה לאור הפערים הקבועים בין הפלטפורמות.
זה היה מוזר: הנחת העבודה היא שלכל תחקיר יש קהל יעד "מובטח", רק שהפעם קהל היעד של הנוגעות בדבר היה מנוע ברובו מצפייה בטלוויזיה. יכול להיות שהאחוז הגבוה יחסית הונע דווקא מרצונם של חילוניים לצפות במה שנתפס כ"אכזריות חרדית", על רקע התחזקותם הפוליטית?
אולי הערב (ב') תתקבל התשובה, כש"המערכת" תסתער על אחד הנושאים המקוממים ביותר, גם בעיני דתיים רבים: מנגנון העושק של הכשרות, זה שהופך אמונה לכסף על בסיס יומי.
למה מי שבסך-הכול מבקש להימנע מטריפה, צריך לשלם לעיתים עד עשרות אחוזים תוספת עבור חותמת הכשרות (ולמרבה הצער לא רק הוא, אלא כולנו)? אולי לחיימוביץ' פתרונים.
מנגד, לא אלמן לוי: מול "הכשרות" של ערוץ 2, הוא יביא, בלעדית, את ג'קי בן-זקן - דמות אניגמטית גם בעיני חלק ממכריו. לפחות על פי הקדימונים, מחכה לצופים ראיון מרתק.
באופן ביזארי, שתי הפלטפורמות יוצאות מרוצות מהערב הזה: ערוץ 2 על שני ראשיו יכול לציין לעצמו בסיפוק כי הנה אפילו מחלקת האקטואליה, חוד החנית של ערוץ 10, לא יכולה אלא לדגדג לו את עלה התאנה.
אלא שגם ערוץ 10 רשאי ליהנות מהרוח הגבית: הנה ההוכחה שאקטואליה "רחבה", הכיוון שאליו מושך הערוץ, יכולה להניב אחוזי צפייה נאים, מה גם שבניגוד לתכנים בידוריים שזולגים לפלטפורמות מקוונות - כאן אין לפלטפורמה תחליף.