על רקע החשיפות האחרונות בתקשורת של הסבל הנגרם לתרנגולות בתעשיית הביצים, דנה היום (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת בתקנות המועצה לענף הלול, אשר קובעות את הכללים להקצאת מכסות ייצור נוספות לתעשיית הביצים.
משרד החקלאות ניסח טיוטה המבקשת להגדיל ב-7% את מכסות הביצים, ושמשמעותה, לטענת ארגונים למען בעלי חיים, יותר מחצי מיליון תרנגולות שיוחזקו בכלובי סוללה.
הוועדה סירבה לאשר את טיוטת התקנות להקצאת המכסות הנוספות, וזאת על רקע הסבל הרב הנגרם לתרנגולות בתעשיית הביצים, לצד הספק הקיים בנתונים על עלייה בצריכת ביצים.
בשנים האחרונות מתנהל מאבק ציבורי בכוונת משרד החקלאות לבצע רפורמה בתעשיית הביצים, שמטרתו לצמצם ככל הניתן לצמצם את השימוש הנעשה בישראל בכלובי סוללה שבהן מוחזקות תרנגולות מטילות, מבלי יכולת לזוז ותוך סבל רב. במדינות האיחוד האירופי כבר נאסר השימוש בכלובים אלה, ובתעשייה ניכר מעבר ללולי מעוף/חופש הנבנים לגובה, שבהם התרנגולות יכולות לעוף, והם אינם גוזלים שטח.
בנוסף לכך, לפני שנה מתח מבקר המדינה, יוסף שפירא, ביקורת חריפה על משרד החקלאות, שכבר 20 שנה לא אוכף את חוק צער בעלי חיים ולא מתקין תקנות המגדירות כיצד יוחזקו בעלי חיים בתעשיית המזון, למרות שהמשרד אמון על אכיפה החוק.
בדיון שהתקיים היום בוועדת הכלכלה מחה יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), על הסחבת בהתקנת תקנות לחוק צער בעלי חיים שיקבעו תנאים מינימליים להחזקת התרנגולות. "ישנה הסכמה חוצה מפלגות וחוצה גבולות של קואליציה ואופוזיציה. אנחנו רוצים לראות התחלה אמיתית של הסדרת הנושא", אמר כבל והודיע כי בימים הקרובים יכנס דיון נוסף בתקנות.
ח"כ שרן השכל (ליכוד) אמרה כי "בשנת 2015 יש סטנדרטים מסוימים שאנחנו צריכים לעמוד בהם על-מנת להיטיב עם בעלי החיים, אנחנו לא יכולים להתייחס אליהם רק כמכונות, וצריכים להיות יותר רגישים לצורה שבה הם חיים. אם כבר משתמשים בהם ככלי, אז לפחות לא לעשות זאת בתנאים של סבל ועינוי. ההגדלה בייצור צריכה להיעשות ביחס לגידול באוכלוסייה, ולא מעבר לזה. אנחנו כממשלה צריכים להתוות מה נכון ומה לא נכון, ואם הגענו למסקנה שגידול ללא כלובים הוא יותר טוב מאשר גידול בתוך כלובים צפופים שגורמים לסבל לבעלי חיים - זה צריך לקבל ביטוי במדיניות".
ח"כ תמר זנדברג הוסיפה כי יש לבחון האם ישנה בכלל עלייה בצריכה שמצדיקה העלאת המכסות: "סופר לנו כאן מפי משרד החקלאות על הגידול בצריכה, ויש נתונים על ירידה בצריכה. כוועדה אנחנו צריכים לבדוק את הנתונים הגולמיים ולראות מניין נובעת הבקשה להגדלת מכסה - ממחסור או משיקולים אחרים של תכנון השוק.
"הן מבחינת החקלאות והן מהזכויות של זכויות בעלי חיים, נכון ללכת לשוק המתוכנן על-ידי מכסות, כי עוסקים פה ביצורים חיים ובתוצרים שלהם, ומכסות זו הדרך היחידה לשמור על כמויות פחותות ולא להגיע לעודפים שמשמעותם פגיעה ביצורים חיים. דבר שני, שוק הלול הולך בישראל לכיוון של ענף ללא כלובים. אנחנו הולכים בהקשר הזה אחרי מדינות העולם, שברבות מהן נאסר לגמרי השימוש בכלובים".
עמותות "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים ו"תנו לחיות לחיות" קראו להימנע מהגדלה מיותרת של המכסות מעבר לביקוש הצרכני, וככל שיש תוספת במכסות - יש להקצות אותה רק באמצעות לולים ללא כלובים.
"בתעשיית הביצים היחס לתרנגולות הוא כאל מכונות הטלה: כולאים אותן בכלובים צפופים שמותירים להן שטח של דף נייר, ורצפת הכלוב היא רשת ברזל אלכסונית, כך שהן לא יכולות אפילו לעמוד בנוחות. המגמה בעולם היא לעבור ללולים ללא כלובים, שהם לולים תעשייתיים לכל דבר, שרחוקים מלספק את צורכי התרנגולות - אך זהו הרע במיעוטו", נמסר מהעמותות.
עוד נמסר כי קרוב ל-50% מהתרנגולות באירופה מוחזקות בלולים ללא כלובים. ביצים מלולים ללא כלובים מהוות 90% מהייצור בהולנד, 87% בגרמניה, 95% באוסטריה, 53% בבריטניה ו-100% בשווייץ. 34 מדינות אסרו על הכלובים הנהוגים בישראל, ו-6 מדינות אסרו לחלוטין כלובים.
