טלוויזיה / צילומים: Shutterstock
יעבור עוד חודש מלא עד שידעו העיתונים ומהדורות החדשות שובע מלא מסיכומי השנה למניינם. הרי מלאכת הסיכום כבר החלה מספר חודשים קודם, כשעוד לא התאוששנו מסיכום השנה למנייננו. יש רק דבר אחד אהוב יותר על הציבור (או אם לדייק, אהוב על מי שחושב שהוא כותב בעבור הציבור את מה שהוא אוהב) - תחזית של מה שצפוי לקרות בשנה הבאה.
ובכן, אם להסתמך על התחזיות עד כה - הכלכליות, הפוליטיות והביטחוניות - צפויה להיות שנה טובה-או-שלא. יהיו בחירות-או-שלא, יהיה עימות ביטחוני-או-שלא, ובעקבות תחזיותיהם הכושלות של האנליסטים באשר לשנת 2015, גם הנבואות הפיננסיות של 2016 נמצאות תחת עננת "או שלא" גדולה ולחה.
רגע סיום השנה הוא למעשה מפגש פסגה בין שני מנגנונים אנושיים וטבעיים - הצורך להתרפק על שהיה, והפחד הגדול מפני אי-ודאות.
האדם, באשר הוא אדם, רוצה לשמוע מה יהיה, ועדיף לו לשמוע שיהיה טוב.
התקשורת ששה לספק לצרכניה פורקן כפול ואף משולש. הרי בשביל מה אנחנו כאן, אם לא לספק את המאווים המידיים של המין האנושי.
עם הנצח לא מפחד. או שכן
כבר בזמן תקופת הבחירות האחרונה (הנה מתחיל לו עוד סיכום קל) התפתח דיון עיקש, שהסתיים ללא תוצאות, באשר לחשיבותם של הסקרים. איזה תפקיד הם ממלאים בשיקוף המצב, עד כמה הם משפיעים על קבלת ההחלטות, האם הם מקבעים את המציאות שאותה הם מייצגים.
על כל השאלות האלה אפשר להמשיך ולדון, כל עוד ברור וידוע - המטרה העיקרית והחשובה מכל בסקרים היא בסיפוק כותרת ודאית. להרוות את הצמא של הקהל לאמת מוחלטת, גם היא רחוקה מלהיות כזו.
כך גם כתבות התחזית. יש כאן משחק שכל כולו תקשורתי, ואין לו קשר לחלוטין למה שבאמת יהיה בשנה הבאה. יודע כל נביא, עוד מימי התנ"ך, שכדי לשמח את הקהל ראוי לצבוע את העתיד בוורוד, אך כדי לגרום לו להאמין שאתה דובר אמת - הפחד אותו. וכמה קל להפחיד, במיוחד אם אתה מטיף לעם ישראל, שפוחד מהכול ודבר אינו מפחיד אותו. עם שהבהלה היא הדלק שמניע את קיומו.
כשצורכים תקשורת, גם במהלכה של שנה ולא רק בקצותיה, ראוי להיזהר מהאמת. אין מעל דפים אלה, ולא בשום עיתון, אתר או מהדורת טלוויזיה, דבר ודאי אחד; ואין עיתונאי, אקדמאי, תת-אלוף או כלכלן, שיודע לחבר את מנח הכוכבים באופן שיחשוף את המחר, גם אם כולם מתפרנסים מכך לא רע. סיכומי שנה, ההכתרות שמגיעות איתם, וכך גם ראיית הנולד - הן כולם פרי השקפתו של המשקיף והן הזדמנות פז לרייטינג.
ובאשר לעולם התקשורת, שהטור הזה מוקדש בדרך-כלל לו, גם הוא מסיים שנה מטלטלת ועומד לקראת שנה מטלטלת לא פחות. זו תהיה שנה שבה ערוץ 2 יתפצל, רשות השידור הנוכחית כפי שאנחנו מכירים אותה תיסגר, ותאגיד שידור חדש ייפתח, שחקנים חדשים ייכנסו לטלוויזיה הרב-ערוצית ויתחרו בהוט וב-yes, ועוגת הפרסום תלך ותצטמצם באופן כזה שהשחקנים בשוק ייאלצו לפנות ולהשיג אפיקי הכנסה חדשים, כשרבים מהם ייסגרו.
או שלא.