ביל גרוס / צלם: בלומברג
"בני מזל דלי, בחודש הקרוב צפויה לכם התעוררות חברתית בגלל מעבר השמש במקום המקושר ליכולתכם לשדרג את מעמדכם החברתי. נראה שהעשייה שלכם לאחרונה תרמה לקידום מעמדכם, ולכן כל מה שאתם יכולים עכשיו לעשות הוא להבין שמה שאתם רוצים, יתגשם בתוך שנה". כך נאמר בסקירה אסטרולוגית עדכנית באתר חדשות ידוע. המשמעות הקוסמית של התחזית הזו היא, שביל גרוס, "מלך האג"ח" לשעבר, שלאורך 40 שנה, שרי אוצר ובעלי הון רעדו למשמע שמו, כי הוא שלט ב-2 טריליון דולר, והיה מסוגל להפיל כלכלות של מדינות, איננו בן מזל דלי. סביר יותר שהוא מזל עקרב, כמו כותב שורות אלה.
ביל גרוס - תאריך לידה: 13 באפריל 1944 (גיל 71), שווי נטו: 2.3 מיליארד דולר אמריקני. שבועון השוק הניו-יורקי "בארונ'ס", ש"גלובס" משתמש בשירותיו זה עשרות שנים, בישר השבוע לקוראיו, שמלך האג"ח החדש הוא בחור בשם ג'פרי גנדלאך, בן 58. אמנם "בארונ'ס" טען כך כבר ב-2011, אבל אז לא כולם האמינו. השבוע באה ההוכחה הניצחת: גנדלאך החליף את גרוס ב"מועצת השולחן העגול" (מועצת החכמים) של בארונ'ס, הגוף המיוחס של מומחי ההשקעות שמתכנס בתחילת ובמחצית כל שנה, כדי לנבא לאן פני השוק, היכן כדאי להשקיע, מה תעשה הכלכלה האמריקנית והעולמית, מה יקרה בסין, ועוד כיוצא-באלה זוטות.
גנדלאך עוקף את ביצועיו של גרוס בן ה-71, כבר כמה שנים. כך חולפת תהילת עולם. "בארונ'ס" מסר בגיליונו בשבת, שגרוס החליט לפרוש ממועצת החכמים הפיננסיים. גנדלאך, שהיה ביקורתי כלפי רבות מהתחזיות של גרוס, זומן למועצה, והוא מצוטט בהרחבה בכתבת השער שפרסם "בארונ'ס".
סגנית עורכת בארונ'ס, לורן ריבלין (לא בדקנו אם היא ממשפחת נשיא המדינה), מסרה לכתב "רויטרס" ההמום, ש"הזמנו גם את ביל וגם את ג'פרי למועצת השולחן העגול. ביל החליט לפרוש. הוא היה חסר לנו". בכתבת השער "בארונ'ס לא התייחס להיעדרותו של גרוס. הוא הוזכר רק בהשוואה לתחזיות ל-2015, שבהן הוא כיכב, לפני שנה.
אפילו בארצנו הקטנטונת קל לשכוח מי היה ביל גרוס. ב-1971, בגיל 27, הוא ייסד עם שני שותפים את חברת פימקו, בהשקעה ראשונית של 12 מיליון דולר. ב-43 שנים הוא הפך אותה לחברה המזוהה ביותר עם שוק האג"ח, ואת עצמו לסוחר האג"ח המפורסם בעולם, ולמיליארדר שהונו האישי נאמד ב-2.2 מיליארד דולר.
פימקו ניהלה בשיאה נכסים בסך 2 טריליון דולר, בעיקר בקרנות אג"ח. היא אינה חברת ההשקעות הגדולה בעולם, התואר הזה שייך לבלקרוק מוול סטריט, שמנהלת 4.3 טריליון דולר, בניהול לארי פינק, שהוא יותר מזל דלי מגרוס.
גרוס עבד רחוק מוול סטריט. פימקו שוכנת בניופורט-ביץ', פרבר עשיר של לוס-אנג'לס, שמרוחק מהמרכז הפיננסי בניו-יורק אלפי קילומטרים. סדר-היום המפורסם של גרוס התחיל בהגעה לעבודה בחמש וחצי בבוקר, שעה לפני שהשווקים נפתחו בחוף המזרחי. ארוחת הבוקר שלו מורכבת מדגנים ומפירות-יער שאכל מקופסה בחיקו, בנהיגה לעבודה במרצדס שלו.
חלק מסוד ההצלחה של גרוס לאורך השנים נבע מיכולתו לזהות מגמות ארוכות טווח, ובעיקר מגמה גורלית אחת: בשנות ה-80 הוא היה מהראשונים שהבינו שהבנקים המרכזיים בעולם נחושים במלחמתם באינפלציה, ושזו עומדת לרדת ולהישאר נמוכה, וכמוה שערי הריבית. כשהריבית יורדת, מחירי האג"ח עולים, עובדה שהפכה את שלושת העשורים האחרונים לעידן הזהב של האג"ח ושל פימקו.
לפי "דאו-ג'ונס" - הוצאה-בת של בארונ'ס ושל הוול סטריט ג'ורנל, שהיא חלק מאימפריית ניוז-קורפ של רופרט מרדוק - קוראי "בארונ'ס", שברבעון השלישי של 2015 מנו 436 אלף איש (לא כולל קוראי הכתבות המתורגמות ב"גלובס"), נהנים משווי ממוצע של 3 מיליון דולר למשק-בית, בניכוי חובות. בקיצור, חברות במועצת השולחן העגול של השבועון היא נכס נחשק בפני עצמו למטרות עסקים. ודווקא בימים אלו, גרוס זקוק לעיתונות חיובית. מאז פרישתו המהדהדת מפימקו, בספטמבר 2014, לטובת חברה קטנה בהרבה, ג'אנוס, ביצועיו וניבוייו רחוקים מלהיות מבריקים.
ב-2005 שלח גרוס עובדים של פימקו לרחבי ארה"ב לבחון מקרוב פרויקטים לבנייה למגורים. הדיווחים שקיבל הביאו אותו למסקנה, שבמדינה מתפתחת בועת נדל"ן. הוא נפטר מכל השקעותיו באג"ח מגובות משכנתאות, וכך חמק מהמשבר של 2008. לאחר המשבר, הוא טבע את אחד המונחים המפורסמים של השנים האחרונות: "הנורמלי החדש", מציאות של דשדוש, ריבית נמוכה, ואינפלציה אפסית.
ה-NBA הפיננסי
אבל דווקא הוא, שטבע את המונח "הנורמלי החדש" לסביבת השוק והכלכלה מעוטת הצמיחה והתשואות בימינו, שגה בקריאת המציאות הכלכלית החדשה. ב-2011 הוא הימר נגד האג"ח של ממשל ארצות-הברית, תוך שהוא נעזר בדימוי ציורי, "הפד עומד לתלוש אגד מעל פצע שעוד לא נרפא". רגע אחרי שנפטר מהאג"ח הללו, השוק הסתער עליהן. לקוחותיו נותרו מחוץ לחגיגה.
אחר-כך גרוס הזהיר מפני זינוק באינפלציה וצפה בריחה מהמניות ("כת המניות גוועת"). התחזית השנייה מתממשת אולי רק בימים אלו של תחילת 2016. התוצאה: "קרן ג'אנוס העולמית הלא מוגבלת של אג"ח", שגרוס התחיל לנהל באוקטובר 2014, רשמה תשואה שלילית של 0.72%, ב-2015; ופיגרה אחרי 41% מהקרנות היריבות המקבילות, לפי נתוני חברת מורנינגסטאר.
נטישת פימקו ב-2014 שהייתה הפתעה מרעישה, לא הפתיעה את יודעי הדבר. גרוס למד, שבכירי פימקו ואליאנץ, חברת הביטוח הגרמנית שהיא הבעלים של פימקו, עייפו ממנהיגותו ושקלו להחליף אותו. הוא הקדים תרופה למכה.
זה הזמן להקדיש כמה מילים למוחמד אל-אריאן, איש-כספים מחונן ממוצא מצרי, יוצא קרן המטבע הבינלאומית, שניהל בעבר את קרן ההשקעות של הרווארד. גרוס טיפח אותו כיורשו, וההנהלה מינתה אותו למנכ"ל פימקו, עד שגרוס החליט לסלקו. גרוס היה הסוחר האובססיבי, האנליטי והמופנם; ואל-אריאן היה הפנים הנינוחות ושגריר פימקו לכנסים עולמיים, כמו הפורום הכלכלי בדאבוס.
החברה של גנדלאך, דאבליין קפיטל, משגשגת על גבי כמה ניבויי השקעה מדויקים שלו. בשנה שעברה, גנדלאך ניחש נכונה שמחירי הנפט יקרסו, שאג"ח ה"זבל" אכן יהיו סחורה פגומה, ושכלכלת סין תדכא את השווקים המתעוררים. ב-2014 הוא חזה נכון שתשואות אג"ח הממשל האמריקני ירדו, ולא יעלו כפי שגרוס הפחיד.
והכי אירוני - בספטמבר 2014, גרוס פנה לגנדלאך והציע לו לעבוד במשותף. לפי גנדלאך, גרוס השתמש באנלוגיה מה-NBA: "אני קובי בראיינט, אתה לברון ג'יימס. לי יש חמש אליפויות, ולך שתיים", הסביר גרוס לכוכב העליון החדש. גנדלאך לא התלהב מההמחשה, וגרוס פנה לחברת ג'אנוס, שאיננה.