דבריו של שר החינוך נפתלי בנט, בשבוע שעבר, בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי, על "הקיפאון והקיבעון המחשבתי של הנהגה המדינה", הסעירו את המערכת הפוליטית. "חדשנות משבשת" קיימת לא רק בהיי-טק, אלא בעיקר בתחום המדיני", אמר השר, והצית את האש התקשורתית. מעטים שמו לב כי בנט השווה את מצבה של ישראל לזה של חברות טכנולוגיה גדולות שקרסו, כמו קודאק ונוקיה.
יצוין, כי כיום מבחינים בין חדשנות תוספתית לחדשנות פורצת-דרך או משבשת (disruptive innovation). חדשנות תוספתית מייעלת ויוצרת מענים חדשים מתוך ידע קיים; ואילו "המשבשת", מייצרת קטגוריות חדשות שמשנות את הסביבה העסקית, ולפיכך, מייצרת גם צרכים חדשים ודרכי פעולה חדשות להתמודדות עימם.
המשוואה שהציב שר החינוך חשובה גם לקהילה העסקית-הכלכלית וכן לתעשייה על כל גווניהן. המסר ברור: בעולם התחרותי של היום - רק המחדש מנצח, על משקל רק המעז מנצח (סיסמתה של סיירת מטכ"ל). בעולם ההיי-טק והתעשייה הטכנולוגית חובקת העולם, זהו כלל ברזל. העובדות מוכיחות, שמותגים "נצחיים" לכאורה, כאלה שהובילו שוק גלובלי והיו שם נרדף למוצרים ולתחומים שלמים, התרסקו, כי לא קראו נכון את המפה, לא צפו את הבאות, ולא טיפחו את ערך החדשנות.
בעולם כולו - קיפאון בעולם הטכנולוגי של היום עלול לגזור כליה על כל חברה עסקית, גדולה ומצליחה ככל שתהיה. לפי הערכות רבות, בתוך חמש שנים יהפכו טכנולוגיות חדשניות את החיים למה שטרם היכרנו: מיחשוב הענן, תחבורה אוטונומית ממוחשבת, מיחשוב לביש, רפואה אישית טכנולוגית, מיליוני רובוטים במקומות עבודה, מנגנוני הגנה ו"חפירה" משוכללים גם בחלקים החשוכים של הרשת (ה- (Dark Web, ופיתוח טכנולוגיות למציאות רבודה.
מציאות רבודה (להבדיל ממציאות מדומה) - טכנולוגיית מחשוב שמצלמת/מעתיקה את המציאות בזמן אמת, עם צלילים ואיורים שהופכים אותה לאינטראקטיבית. הטכנולוגיה מזהה אלמנטים בעולם הממשי ומוסיפה עליהם מידע בגרפיקה ממוחשבת. למשל: יישום במכשיר נייד המצלם את הסביבה הקרובה בזמן אמת, ומציין מיקום של בתי-עסק כמו בנקים ותחנות דלק. כל אלה הם רק חלק קטן משלל החידושים הצפויים לנו בשנים הקרובות. מי שלא ידע להתאים עצמו לשינויים הללו - ידשדש מאחור.
ובישראל - דווקא לישראל יש מקום של כבוד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות. בימים אלה, נמצא בסקר "מדד החדשנות" החדש של "בלומברג", כי ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בהוצאות על מחקר-ופיתוח כאחוז מהתמ"ג ובמספר החוקרים ביחס לאוכלוסייה. התעשייה עתירת-הידע בישראל היא אחת מהמתקדמות בעולם, וכוללת את אחד מהריכוזים הגדולים של חברות סטארט-אפ.
למזלנו, התברכנו ביזמים יצירתיים, במהנדסים חדשנים ובחוקרים פורצי דרך. חברות כגון טבע, אמדוקס, אלביט, מלאנוקס, צ'קפוינט וקבוצת רד, הן מובילות עולמיות בתחומן. במקביל, הודות לעושר בהון האנושי ויכולות הפיתוח המתקדמות, הקימו חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם מרכזי פיתוח ומצוינות בישראל.
היום יותר מ-300 חברות טכנולוגיה רב-לאומיות מפעילות בישראל מרכזי חדשנות ומצוינות, שבהם מפתחים מהנדסים ישראלים את מוצרי המחר. בהיות החדשנות המשאב העיקרי שבזכותו התפתחו הכלכלה והתעשייה עתירת-הידע בישראל - ישראל חייבת להמשיך, לטפח ולעודד משאב חיוני זה. יש לשמור על כוח-האדם הישראלי (המשאב האנושי) המקדם את החדשנות העולמית ולעודד יצירתיות "כחול-לבן".
המונח "חדשנות משבשת" (disruptive innovation), מתאים למדיניות פורצת-דרך גם בעולם העסקי, שבו קיים הצורך לפתח טכנולוגיות חדשות המשנות את הסביבה העסקית בכללותה, ומבטיחות את השמירה על מעמדנו בחזית התעשייה עתירת-הידע. קיומה של מדינת ישראל תלוי במידה רבה ביכולת החדשנות שלה, שהיא תנאי להישרדות טכנולוגית וכלכלית. ללא יצירת מנועי צמיחה חדשים ושימור הסביבה העסקית המניעה חדשנות, יקשה על תעשיית ההיי-טק הישראלית להמשיך ולהיות תחרותית בעולם הגלובלי.
הכותב הוא מנכ"ל איי-אס-ג'י בע"מ, ויו"ר iNNOVEX2016