יובל עובדיה, STI, רון עצמון, AU10TIX וטל בר–אור, Octopus / צילום: תמר מצפי
בימים האחרונים שומעים יותר ויותר את הקלישאה לפיה כשזורם הדם בשווקים, זה הזמן להשקיע. אכן, זה עולם ציני, שבו ככל שמכות השוק חזקות יותר, כך הן מציעות למשקיעים נזילים וקרי רוח הזדמנויות אטרקטיביות יותר.
ואם הדבר הנכון בשוקי ההון, תארו לכם כמה הוא נכון בשווקי ההומלנד סקיוריטי וההתגוננות מטרור. עלייתם של ארגוני איסלמיים רצחניים בכלל ואירועי נובמבר בפריז מפחיתים מאוד את תחושת הביטחון של אזרחי המדינות החופשיות, ובהתאם לכך, מעלה את התיאבון של רשויות ציבוריות ומתקנים ציבוריים ופרטיים לפתרונות למניעת טרור, להתגוננות מפני טרור ולהתמודדות עם טרור. בהתאם לכך, ממש כמו בשוקי ההון, יש שחקנים רבים בשווקים הללו שעבורם ימים כאלה הם ימים של הזדמנות.
החברות הישראליות הפועלות בתחומי ההומלנד סקיוריטי והאנטי טרור מתבססות במקרים רבים על ידע שנצבר בצה"ל ובמערכות ביטחון ישראליות אחרות. הן מבטאות פחות תרבות של ניצול הזדמנויות, ויותר אנשים שדרך החיים שלהם היא פיתוח פתרונות להגברת ביטחון אישי. וכן, בימים אלה יש להן הרבה מאוד עבודה. אספנו נציגים של כמה חברות כאלה כדי לענות על כמה מהשאלות המסקרנות שאיתן מתמודדים ארגונים וממשלות בעולם בתחילת שנת 2016.
המשתתפים בפאנל הם יובל עובדיה, שהיה קצין ביחידות מיוחדות וגרילה והמייסד והמנכ"ל של STI, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות הומלנד סקיוריטי. המוצרים הבולטים של החברה כוללים מערכת בידוק רכב מתקדמת המספקת בידוק איכותי ומהיר ביחס לפתרונות הקיימים בשוק וכן מערכת מתקדמת לזיהוי חומרי נפץ וחומרים אחרים; טל בר-אור, מומחה סייבר ואבטחה שהקים ומנהל את חברת Octopus, העושה שימוש ביכולות מובייל כדי לרכז את כל יכולות האבטחה במסך אחד. המערכת של החברה כבר פעילה אופרטיבית ומשרתת גורמי ממשלה שונים וכן את שליחי הסוכנות היהודית ברחבי העולם; ורון עצמון, מנכ"ל חברת AU10TIX, שנותנת מענה לסוגיות של אימות/זיוף מסמכים, כולל דרכונים ומסמכים פיננסיים.
בחודשים האחרונים שומעים התבטאויות רבות, גם של ראשי מדינות, על ביצוע "התאמות" במעבר החופשי בין מדינות באירופה. המעבר החופשי ישתנה? איך? ואיזה טכנולוגיות יאפיינו את המעברים?
עובדיה: "להערכתי למדינות באירופה לא תהיה ברירה והן יאלצו לבנות ולחדש גבולות ומעברי גבול, גם אם לא לצרכי מכס, אלא לצרכי ביטחון בלבד. הרי כוחות ביטחון ומודיעין מתקשים לחלוק מידע אפילו בתוך אותה מדינה. המחשבה שגופי מודיעין ממדינות שונות יחלקו מידע בזמן אמת באופן שוטף, היא מחשבה אוטופית שספק אם תתקיים.
"בסופו של דבר, המדינות החזקות, למשל גרמניה, צרפת ואנגליה, יגנו על עצמן עם גופי המודיעין המבצעיים שלהן כדי להימנע מזליגת אירועים ממדינות שכנות שאין להן יכולות מודיעיניות ויכולות מניעה מספקות".
בר אור: "יהיה יותר פיקוח על המעברים הקיימים ביחס לתקופה שלפני ההכרזה על אזור סחר חופשי. כיום המעברים משמשים לבידוק מכס והם מופעלים לצורך ביטחוני כשיש התראה מודיעינית. בעתיד הם יפוקחו ביתר שאת לבידוק נכנסים על בסיס פרופיילינג (בידוק לפי פרמטרים שונים, למשל מדינת לאום) ורשימות חשודים, בידוק דרכונים מחשש לזיוף וניטור ביומטרי (טכנולוגיות זיהוי פנים). ייתכן שיופעלו במעברים גם טכנולוגיות בידוק בתחום זיהוי חומרי נפץ ואו נשקים, על ידי כלבים או טכנולוגיית מריחנים על כלי רכב.
"פיקוח נוסף יהיה בנושא העברת מטענים וניסיונות הברחה של נשק, ותיתכן רגולציה, כמו בתעופה, שתחייב בדיקת מטענים קרקעיים ותיקון תקנים בנושא. במקביל, במעברים התעופתיים והימיים תהיה החמרה בבידוק".
עצמון: "מספר רב של פרסומים כבר מצביע התגובה של אירופה לאיום של הסתננות טרוריסטים בין המוני המגיעים מאזורי העימות ומאפריקה. ניתן לצפות שמדינות הליבה של האיחוד - גרמניה וצרפת - ימשיכו לנסות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה על ידי ניסיון לפקח סלקטיבית על נכנסים המזוהים כמגיעים מחוץ לאיחוד וכאלה לגביהם יש מידע מודיעיני.
"תכלס, אין מנוס מהחזרת נקודות ביקורת לגבולות, ביצוע סיורים אנושיים והפעלת אמצעים טכנולוגיים בניסיון לגלות הסתננות שלא דרך מעברי הגבול. כל הפרסומים בנושא מצביעים על כך שמדינות אירופה ינסו ליצור חילופי מידע יעילים לגבי חשודים, אך סביר להניח שחלק משמעותי מן המסתננים למטרות טרור אינם מוכרים לגופי המודיעין. לכן לא יהיה מנוס מנהלי זיהוי וסינון הדומים לאלה המשמשים בשדות תעופה - קרי, בדיקת מסמכים מזהים, סקירת גוף ומטען, פריפול ותשאול.
"סביר להניח שהרשויות ינסו להכניס לשימוש טכנולוגיות בדיקת גוף ומטען ללא מגע פיזי אלא על ידי סורקים קרובים, על מנת לצמצם אי נעימות לנבדקים.
"בדיקת מסמכים מזהים באופן ידני כבר הוכחה כבלתי יעילה, הן ברמת אמינות הבדיקה והן ברמת משך הבדיקה והיקף כוח האדם המעורב. לכן, אין מנוס מהכנסה לשימוש של אמצעים טכנולוגיים המסוגלים לגלות זיופים ברמה פורנזית ובמהירות רבה. פתרונות המבוססים על סורקים בשלוש תאורות (אור נראה, אינפרה אדום ואולטרה סגול) כבר זמינים ונמצאים בשימוש מזה שנים.
"עם זאת, לא כל הפתרונות יעילים באותה מידה. טכנולוגיות דור שני כמו אלה שאנחנו פיתחנו מבוססים על למידת מכונה (Machine learning), והם יעילים יותר בטיפול במסמכים במצב לא אופטימלי.
"חבילת הפתרונות הטכנולוגיים האפשרית תכלול מערכות סקירה ואימות מסמכים מזהים מדור שני, סורקי גוף ומטען, מצלמות לזיהוי פנים, ומערכת מודיעין ושיתוף מידע שתאפשר לנטר מסמכים בעייתיים ואנשים חשודים".
"האזרח האירופאי מרגיש מאוים"
מדברים על זה ש"האירופים חייבים להתעורר". זה משפט שישראלים נורא אוהבים להגיד. מה המשמעות של זה ברמת פגיעה בפרטיות, מעבר לפגיעה הברורה הנובעת משימוש במנועי חיפוש, סמארטפונים ורשתות חברתיות?
עצמון: "האזרח האירופאי מרגיש מאוים והתחושה זו תשפיע על מידת נכונותו לוותר על מידה של פרטיות. התמונה לא אחידה בכל רחבי האיחוד האירופאי. בגרמניה, למשל, יש רגישות ציבורית ותקשורתית רבה לעניין הפרטיות. לכן סביר להניח שעיקר השינוי יורגש במעברי הגבול ובביצוע תנועות כספים חריגות או בין גבולות. מאחר שהאזרח האירופי מכיר את נהלי הביטחון בשדות תעופה, יש לצפות שהכנסת אמצעים דומים בגבולות לא תיראה כמו אקט חריג במיוחד. בסופו של דבר, אני מעריך שהשינוי יורגש יותר דווקא בחיים הפיננסיים, שם ייתכן והליכי אימות זהויות יהיו בולטים יותר. סביר שרשויות ביטחון באירופה מנטרות כבר היום תעבורת מידע בצורה כזו או אחרת".
עובדיה: "הפגיעה בפרטיות היא נושא מורכב. כולנו רוצים פרטיות, אבל כולנו גם רוצים ביטחון. בעולם הנוכחי, ניטור מידע ברשתות חברתיות ואחרות הוא מרכיב חשוב באיסוף מודיעין. ברמה הפיזית, יהיו שיגידו שבדיקה פיזית וציוד בידוק משרה עליהם ביטחון, גם אם גורם לעיכוב.
"אנשים נוטים לשכוח שאנחנו מעוניינים במניעה ולא באכיפה, הרעיון הוא למנוע מהאירוע להתקיים ולא לחכות שיקרה ואז לפעול. אי אפשר למנוע ללא פעולה אקטיבית, בין אם היא מודיעינית, בין אם טכנולוגית ובין אם היא פיזית וכוללת נוכחות של כוחות".
בר אור: "האזרח האירופי כבר מרגיש את השינוי - בכניסה לקניונים וחנויות גדולות, בעיקר בצרפת ובבלגיה, כבר יש בדיקות מאבטחים כמו בארץ. שוק חברות האבטחה הפרטיות לבטח יגדל באירופה בהתאם לדרישה של הלקוחות שירצו לתת אבטחה פרטית ללקוחותיהם.
"כבר כיום יש לרשויות אמצעי ניטור על סלולריים וטלפון קווי של בני ארצם דרך המפעילים ותשתיות התקשורת. אני מעריך שתהיה הרחבת חוקים ויד יותר חופשית לרשויות לרגל אחרי אזרחיים החשודים במעורבות בטרור. בכל הנוגע לפלטפורמות הפתוחות הקיימות, כמו הרשתות החברתיות, אני צופה פיתוח ורכישה של כלי ניתוח מודיעיניים העוקבים אחרי אזרחים, במיוחד בשפה הערבית אבל לא רק".
"פעולות יעילות נגד האיומים"
איזה טכנולוגיות חסרות היום כדי לספק יותר ביטחון לתושבי ערים גדולות וגם למשתמשים במתקנים רגישים, שדות תעופה וכו'?
בר אור: "חסרות טכנולוגיות התראה וממשק דו-כיווני מהיר בין גורמי ממשל, עירייה ומשטרה לבין האזרח. האזרחים יכולים לשמש כסנסורים אנושים ולדווח לרשויות עוד לפני שהתוקף ביצע את זממו - שלב איסוף מודיעין טרם פיגוע או שלב ההגעה לכיוון יעד הפיגוע.
"אזרחים ערניים יכולים לדווח ולכוון את כוחות ההצלה דרך הסמארטפון בעזרת תמונה או וידיאו. כיום אין ממשק מהיר ונוח, וכלל הדיווחים מתבצעים בשיחת טלפון ללא אפשרות להעביר מיקום מדויק ותמונה של החשודים.
"כמו כן, חסרות טכנולוגיות שמאחדות את כלל הנכסים של האבטחה עירונית, אנושיים וטכנולוגיים לפלטפורמה אחודה שתאפשר פעולות יעילות נגד האיומים".
עובדיה: "בעיני, החוסר האמיתי היום ברמה הטכנולוגית, הוא יכולת זיהוי ואיתור חומרי נפץ ומטענים בזמן אמת. זהו התחום בו STI מתמקדת, החל מאפיון הבעיה, המשך בפטנטים, וכלה בייצור ושיווק ברחבי העולם.
"העולם נשען הרבה פעמים על פתרונות שניתנו כמענה לבעיה קיימת ולא על טכנולוגיות שפותחו מתוך הבנת הבעיה בראייה מבצעית, עם דגש על הבנת time to market, מחיר ומיהו המשתמש (יכולותיו, הכשרותיו וכדומה). הפתרונות הקיימים מתאפיינים בהתראות שווא רבות, יכולות גילוי נמוכות, תחזוקה יקרה ובסופו של דבר אי מענה לדרישות המבצעיות.
"פה אנחנו מביאים חידוש: אנשי הפיתוח הטכנולוגי של STI הגיעו מהאגפים המבצעיים, ולכן הם מבינים את הצורך המבצעי האמיתי בראיית המשתמש והדרישות, יודעים לתת מענה טכנולוגי למקומות הרגישים ביותר אשר חסרים במענה תוך מתן פתרון בזמן קצר יחסית, ולפני שהאיום משתנה. והכל, כמובן תוך המשך פיתוח והתאמה טכנולוגית לאיומים המשתנים".
עצמון: "חשוב להדגיש שהימצאותן של טכנולוגיות מתקדמות לאימות מסמכים וזהות, אין פירושה שמישהו משתמש בהן. עדכון אמצעים קיימים ביכולות מתקדמות, ויצירת יכולת שיתוף מידע ובדיקת מאגרי מידע קיימים - כל אלה יהוו מהפכה, ודאי וודאי אם ייעשה שימוש בפלטפורמות וסטנדרטים אחידים.
"עם זאת ישנן טכנולוגיות מתקדמות יותר, למשל בתחומי איתור אמצעי חבלה, זיהוי פנים וזיהוי אמל"ח שאינו עשוי מתכת (למשל נשק מודפס) שיש מקום לשלב אותן בפתרונות קיימים".
האם לשלטון ליברלי יש בכלל יכולת להתמודד עם ארגוני הטרור המודרניים, או שאנחנו בדרך לשינוי גיאו-פוליטי בלתי נמנע?
עצמון: "זו שאלה פוליטית וסוציולוגית. אני מתרשם שאנחנו בעיצומו של שינוי היסטורי בלתי הפיך ברמה החברתית שאיתו אירופה צריכה להתמודד.
"שתי תופעות חברתיות שמוכרות לנו באירופה צפויות להסלים: האחת, המהגרים ייצרו חברה בתוך חברה וחלק משמעותי מהם לא יתערו בחברה המקומית. צפוי שייווצרו 'מובלעות' של אזורי מהגרים שיתאפיינו ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, הסתגרות חברתית ומנטליות איסלמית בולטת. כבר היום רואים מקרים שבהם הושלטו חוקי שריעה בבתי מקלט בלב אירופה, או שכונות בבריסל ש'המשטרה לא יכולה להיכנס אליהן'. להבדיל מבעבר, המובלעות צפויות להיות גדולות בהרבה וסביר שיביאו גם לבריחת אוכלוסייה מקורית שיכולה להרשות זאת לעצמה.
"הניסיון הטורקי וגם גלי ההגירה הנוכחיים מרמזים שרבים מהמהגרים ישתלבו בעבודות 'פשוטות' יותר עם רמת השתכרות נמוכה יחסית. החיכוך עם האוכלוסייה האירופית, ובמיוחד צעירים באזורים סוציו-אקונומיים נמוכים, צפוי לגרום להקצנה ימינה ולתנועות בסגנון ניאו-נאצי. אפילו בגרמניה רואים היום קבוצות כאלה, ובמזרח אירופה הן רווחות הרבה יותר.
"ממשלות אירופה ובתי המשפט המחויבים למדיניות הליברלית של אחרי מלחמת העולם השנייה יתקשו להתמודד עם התנהגויות כמו הפגישה בנשים גרמניות בערי גרמניה בסילבסטר האחרון. הם ינסו להתמודד עם המצב באמצעים שאינם גלויים, מודיעין וכד', ולהשקיע בניסיונות להמיר את מנטליות הבאים לזו האירופית. לצערי, אני סקפטי לגבי סיכויים ההצלחה שלהם".
בר אור: "שלטון ליברלי מתקשה להתמודד עם ארגוני טרור, שכן לעיתים יש להתמקד במיעוט הבעייתי ובכך להצטייר לעיניים מערביות כשלטון גזעני ולא דמוקרטי. במקביל, ברור ששלטון ליברלי יתקשה להפעיל טקטיקות מאיימות מחשש לפגיעה בחופש הביטוי ופרטיות האזרח.
"לכן בהחלט ייתכן שינוי גיאופוליטי באירופה. להערכתי, תהיה הקצנה של האירופים לצד הימני של המפה עקב החשש מהמהגרים ואיבוד הצביון של מדינותיהם. יש סיכון שהתנועה הזאת תשיג את אירופה לאחור, ושמיעוטים שיחושו נרדפים יתמכו בטרור ואלימות כמוצא אחרון.
"התוקפנות של ארגוני בטרור האיסלמיסטים רק תגבר, וגם החשיפה של האירופים לזוועות שלהם באמצעות התקשורת והרשתות. הפחד יגרום לאירופים להקצין, בדיוק כפי שקרה בישראל, למרות הנטייה האירופית לשמאל וליברליזם.
"אני מעריך שהדרך של השמאל להתמודד תהיה להיות קצת פחות שמאל: לחוקק חוקים קשוחים בנושא ההגירה ולהקשות על ציבורים מסוימים לקבל ויזה או אפילו להיכנס לשטח האיחוד האירופי. השלטונות ינסו להגביר את שיתוף הפעולה בין גורמי המודיעין הרבים הפועלים בשטחי אירופה ובגבולותיה למניעת מסתנני טרור, ויפנו לקבל עזרה ויעוץ ממדינות שמתמודדות עם טרור לאורך שנים.
"במקביל, הן יבצעו מהלכים מדיניים וצבאיים לפתרון הבעיה בסוריה ובמוקדי חיכוך אחרים ואף יממנו מכיסם פתרונות רק כדי שהמהגרים לא יגיעו לשטחם, ממש כמו שקורה היום ביחסים עם סוריה".
עובדיה: "אני מעדיף לא לענות על השאלה הזאת, אלא על אחת אחרת: אני רוצה לדבר על המפקדים הנכונים שצריכים להתמודד עם האיומים הביטחוניים האלה. קודם כל, ודאי שיש למדינות מערביות יכולת התמודדות עם הארגונים האלה. זה דורש חשיבה יצירתית. האויב הגדול ביותר בעולם האיומים הנוכחי, המורכב יותר מארגוני טרור ופחות מטרור מדינתי ו/או מלחמות קונבנציונליות, הוא השגרה. ארגוני מדינה בנויים משגרת פעולות בעוד אירגוני טרור וגרילה בונים על שגרה זו לתקיפה והשגת פעולות איכות.
"המשימה שלנו כיום היא חשיבה יצירתית יותר. בניית שגרה בתוך גופים גדולים אשר נראית לצופה מהצד כפעילות רנדומליות, בכך ומשבשת את יכולותיהם, במקביל לפעולות תקיפה רציפות שיגרמו לארגונים האלה להיות במנוסה תמידית ומגננה.
"קידום ובחירת מפקדים ומנהלים יצירתיים יותר הוא הכרחית בסביבה כזאת. למרבה הצער, מי שמגיע לא פעם לתפקידי פיקוד וניהול בכיר הם ה'פוליטיקאים' של הארגון, ולאו דווקא האנשים היצירתיים ביותר. לעניין הזה יש השפעה מיידית, שגורמת לשחיקת יכולות של ארגוני ביטחון".
"ממשלות פועלות לאט יותר"
כבר היה מגה פיגוע לפני 15 שנה בניו יורק. אז דיברו לא מעט על HLS (הומלנד סקיוריטי), אבל ביצעו הרבה פחות. האם ממשלות יכולות בכלל לתת יותר הומלנד סקיוריטי? זה ריאלי?
עובדיה: "לתת מכנה יותר רחב זה בגדר הכרח, לא בחירה. אבל הטכנולוגיה היא רק חלק אחד מהפתרון הכולל. טכנולוגיה ללא מעגלים נוספים, כוח אנושי ושמירה על כשירות והדרכה, לא יהוו פתרון כולל אלא פתרונות נקודתיים לא חופפים, שביניהם יהיו רווחים. ארגוני הטרור יזהו את הרווחים האלה, ויבצעו שם את התקיפות העתידיות שלהם".
בר-אור: "אנחנו מזהים שממשלות מחפשות עוד פתרונות כל הזמן. אני רואה ממשלות ורשויות מוניציפליות שמחפשות טכנולוגיות עיר בטוחה - מצלמות עם אנליטיקה לזיהוי הפגנות, טכנולוגיות לזיהוי פנים, ניטור חומרים מסוכנים, אמצעי התראה לאזרחים ועוד.
"במקביל, הרשויות מחפשות טכנולוגיות בתחום כוחות חירום מגיבים - משטרה, כיבוי ורפואה. מדובר על טכנולוגיות שנותנות מענה של קיצור זמני תגובה, שיפור יעילות, שימוש בפחות כוח אדם וביותר טכנולוגיה לצמצום העלויות השוטפות ועוד.
"בפועל, הנתיב המהיר ליישום הכלים הללו הוא בתשתיות עירוניות, ומי שמניע אותם הם ראשי ערים לפני בחירות או אחרי אירוע מכונן, ע"ע פריז. ברמת המדינה, ממשלות פועלות לאט יותר וקונות או מפתחות כלים שעברו הסבה מיישומים צבאיים. מי שעוד מיישם מהר הוא הסקטור הפרטי: ארגונים פרטיים לא מחכים לרשויות, וממגנים את עצמם, את העובדים ואת האורחים במתקנים שלהם".
עצמון: "השימוש בטכנולוגיות HLS הוא בלתי נמנע, במיוחד בטכנולוגיות לא פולשניות: אם פעם צריך היה לחטט בחפצים של אדם, היום ניתן לעשות זאת באמצעי שיקוף; אם פעם צריך היית צריך בדיקה ידנית, היום יש לך שיקוף; אם פעם בדקת תעודות זהות בעין על ידי שוטר גבולות, היום יש סורקים מתקדמים וטכנולוגיות פורנזיות; אם פעם היית מעלעל בספרי קלסתרונים, היום משתמשים בטכנולוגיות זיהוי פנים.
"מתוך אותה רגישות ציבורית לפרטיות, מתוך תחושת האיום המתעצמת ומתוך חישוב פשוט של עלות-תועלת, כדאי לממשלות לספק את הביטחון ותחושת הביטחון באמצעות טכנולוגיות לא פולשניות ויותר יעילות.
האם ממשלות אירופה מסוגלות לכך? בהחלט. האם הן גם יעשו את זה? תלוי במידה רבה בהתפתחויות בתחום הטרור ביבשת".
