אדם החב חובות לאחרים רשאי ליזום הליך של פשיטת רגל. עיקרו של ההליך המנוהל בבית המשפט המחוזי בפיקוח כונס הנכסים הרישמי, הינו באיתור נכסיו של החייב ומימושם לטובת נושיו.
בסיומו של ההליך ולאחר שמוצתה יכולת הפרעון שעמדה לו, זוכה החייב בהפטר מכל חובותיו (לרוב נותרים חובות גם לאחר מימוש הנכסים).
במסגרת הליך פשיטת הרגל ממנה בית המשפט בעל תפקיד הקרוי "מנהל מיוחד" או "נאמן" שתפקידו לפעול למימוש נכסיו של החייב. כאשר לחייב נכס מקרקעין, יפעל הנאמן לממשו, בכפוף להנחיות בית המשפט.
ומה הדין באשר על הנכס רשומה משכנתא לטובת בנק? האם גם במקרה זה רשאי בעל התפקיד בהליך פשיטת הרגל לממש את הנכס?
ההלכה הנוהגת בעניין זה מקנה לבנק עדיפות (כ"נושה מובטח") על פני בעל התפקיד. משמע, יכול הבנק למנות כונס נכסים מטעמו (בהליך הוצאה לפועל) ולפעול באמצעותו למימוש הנכס. לאחר מימוש הנכס יטול הבנק לעצמו מתוך תמורת המכר את הכספים שחייב לו החייב ויתר הכספים יופקדו בקופת פשיטת הרגל.
וכיצד מבוצע מימוש הנכס?
תחילה, יש להזמין חוו"ד שמאית לצורך הערכת שווי הנכס. לאחר מכן מפרסמים "הזמנה להציע הצעות" בעיתונות באמצעותה מזמינים רוכשים פוטנציאליים ליתן הצעה כספית לרכישת הנכס (אליה תצורף ערבות בנקאית להבטחתה).
בהמשך יוזמנו הרוכשים הפוטנציאליים ל'התמחרות' (מעין 'מכירה פומבית') ובסיומה תיקבע ההצעה הזוכה ויחתם הסכם מכר עם הזוכה.
ובאיזה שלב של התהליך המתואר לעיל יהא על החייב ובני משפחתו הדרים עימו לפנות את הנכס?
האם יפנו החייב ובני משפחתו את הנכס בתחילת הליך המכר? או אולי רק בסופו, לאחר שנמצא רוכש לנכס ונחתם עימו הסכם (שהרי הליך המכר עשוי להימשך תקופה לא קצרה)?
שאלה זו נדונה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז במסגרת הליך פשיטת רגל.
מדובר בהליך פשיטת רגל שיזמו בני זוג (החייבים), אשר במסגרתו הציעו לממש את בית מגוריהם המצוי ברחוב פרדס משותף ברעננה. על בית המגורים רשומה משכנתא לטובת בנק מזרחי אשר מינה כונס נכסים מטעמו למימוש בית המגורים במסגרת הליך הוצאה לפועל.
החייבים הציעו הסדר לנושיהם לפיו יפרעו חלק מהחובות בתוך ששה חודשים. ההסדר נסמך על כספי התמורה שהיו אמורים להתקבל ממימוש בית המגורים.
אלא, שחלפו עשרה חודשים ובית המגורים לא נמכר. נסיונות כונס הנכסים מטעם הבנק למכור את בית המגורים לא צלחו. כונס הנכסים פירסם את הבית למכירה, אולם לא התקבלו בידיו הצעות מצד רוכשים פוטנציאליים.
משכך, עתר כונס הנכסים לבית המשפט בבקשה שיורה לחייבים לפנות את בית המגורים על מנת להקל על מכירתו (כונס הנכסים הבהיר כי החייבים יקבלו מימון ביניים מהבנק לסיוע בדמי שכירות שישלמו בנכס אליו יעברו).
בעל התפקיד וכונס הנכסים הרישמי הצטרפו לבקשה.
החייבים, מנגד, התנגדו לבקשה וטענו, כי הם אינם מסכלים את מכירתו של הבית ואין כל סיבה לפנותם (עם ילדיהם) בטרם נמצא רוכש לבית.
לאחר בחינת טענות הצדדים, מצא בית המשפט לקבל את הבקשה.
נקבע, כי בנסיבות בהן הסדר החובות מותלה במכירת הבית וזה לא נמכר עד כה ולאחר שפעולות השיווק שביצע כונס הנכסים מטעם הבנק כאשר החייבים מתגוררים בבית (פרסום הבית פעמיים בעיתונות, הסתייעות במתווכים) לא צלחו, "יש לאפשר לו להציג את הבית כשהוא ריק וזאת על מנת לשפר את אפשרויות המכירה שלו".
נקבע עוד, כי "אל מול צרכי החייבים יש לשקול גם את זכותם של הנושים לקבל את הכספים המגיעים להם באמצעות מימוש הבטוחה בזמן קצר ותוך מקסום פוטנציאל המכירה של בטוחה זו".
סיכומו של דבר, הורה בית המשפט לחייבים לפנות את הבית עד ליום 10.5.16.
נמצאנו למדים, כי מימוש נכס בהליכי חדלות פרעון עלול להביא לפינוי הנכס מיושביו עוד בטרם אותר רוכש פוטנציאלי לנכס. שומה על חייבים היוזמים הליכי חדלות פרעון ומעמידים לצורך כך את ביתם למכירה לקחת עניין זה לתשומת ליבם.
הכותב, מומחה במקרקעין, בעל משרד עורכי דין ונוטריון