17 שנה אחרי שאריה דרעי, שר הפנים ויו"ר מפלגת ש"ס, הורשע בלקיחת שוחד ובעבירות מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה, הותר היום (ד') לפרסום כי דרעי חשוד פעם נוספת בשחיתות. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התיר הלילה בסמוך לשעה חצות לפרסם כי לאחרונה ובאישור שלו "נפתחה בדיקה בעניינים הקשורים לשר דרעי".
עוד נמסר מטעמו של היועמ"ש כי "בשלב זה לא נפתחה חקירה פלילית נגד דרעי". כל שאר פרטי הבדיקה והחשדות שהובילו לפתיחתה חוסים עדיין תחת צו איסור פרסום שהוציא בית המשפט, לבקשת הפרקליטות, המשטרה ורשות המסים החוקרות את המקרה.
הודעת היועמ"ש הגיעה לאחר שאתמול (ג') פרסם עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות ערוץ 2, כי נפתחה בדיקה נגד אישיות פוליטית בכירה. הפרסום הוליד גל שמועות באשר לזהות הבכיר, והרשת הוצפה ברמזים ופרסומים כי מדובר בדרעי. הפרסומים ברשת רוקנו הלכה למעשה במהרה מכל תוכן את צו איסור הפרסום שהוטל על כך שהחשוד בשחיתות הוא השר דרעי והפכו את צו איסור הפרסום לפיאסקו של ממש. המצב הגיע לידי גיחוך כשצו איסור הפרסום ששמו של דרעי התנוסס עליו, התפשט ברשת ובווטסאפ כאש בשדה קוצים, וכך נוצר הרושם שצו איסור הפרסום דווקא סייע בפרסום הנושא. בעקבות הפרסומים הרבים נמלך היועמ"ש בדעתו והתיר לפרסם, כי מדובר בדרעי.
בעיצומה של חרושת השמועות צייץ דרעי בטוויטר: "פניתי הערב ליועמ"ש ודרשתי להסיר את צו איסור הפרסום, ככל שהוא נוגע אליי. הודעתי כי אני עומד לרשות כל גורמי החקירה ואענה על כל שאלה שאדרש". במהלך היום המשיך והגיב דרעי לפרסומים ואמר: "אני שמח שהיועמ"ש פעל כפי שפעל. אני מבקש לזרז ולעבוד כמה שיותר מהר כדי להסיר את הספקות. אני מוכן לענות, לעזור, לתת להם לעשות את העבודה שלהם - רק ללחוץ על הגז ולעשות את זה יותר מהר". לדברי דרעי, הוא ממשיך בשגרת יומו ועושה את עבודתו כרגיל. מוקדם יותר היום התייחסה גם אשתו של דרעי, יפה לחשדות נגד בעלה ואמרה: "עברנו את פרעה ועברנו את המן. שיהיה בוקר טוב לכולם, אנחנו עכשיו נמצאים בחודש מצוין".
העתירות בדרך
הבדיקה בעניינו של דרעי, שעוסקת גם בחשודים אחרים מוכרים נמשכת באופן סמוי מספר שבועות ואם היא תהפוך לחקירה פלילית, צפויים לפנות גורמים שונים לבג"ץ ולבקש את הדחתו מתפקיד שר הפנים עד לתום החקירה לפחות. בימים אלה דן העליון בעתירה שהוגשה נגד מינויו של דרעי לשר פנים (ראו מסגרת), המשרד ממנו הודח ב-1999 בעקבות הרשעתו הפלילית הראשונה. פרקליט המדינה שי ניצן, התנגד לחזרתו של דרעי למשרד הפנים, אך בג"ץ טרם קיבל החלטה בעתירות נגד המינוי.
נוכח התפתחויות האחרונות, פנתה היום התנועה לאיכות השלטון אל היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ובקשה ממנו כי יעדכן את שופטי בית המשפט העליון הדנים בעתירה נגד מינוי דרעי לשר הפנים, בהליך הבדיקה אותו הורה לבצע בעניינו של דרעי, ובשיקולים שהנחו אותו לבצע הליך בדיקה מקדימה זו. בכל מקרה, פרשת השחיתות החדשה בה מעורב דרעי לכאורה עשויה, אם יתחזקו הראיות נגד דרעי, לגרום לטלטלה של ממש במערכת הפוליטית ובמפלגת ש"ס.
כספי שוחד מישיבה
בעקבות הסתבכותו הפלילית הקודמת של דרעי, קבע בית המשפט העליון הלכה משפטית, לפיה שר שהוגש נגדו כתב אישום אינו יכול להמשיך לכהן כחבר ממשלה - כשר או כסגן שר.במארס 1999 - ערב הבחירות לכנסת בהן ניצח אהוד ברק - הורשע דרעי בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירת שוחד אחת, בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובמרמה והפרת אמונים, ונגזרו עליו 4 שנות מאסר וקנס בסך 250 אלף שקל. דרעי ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון, וביולי 2000 התקבל הערעור בחלקו, ועונשו הופחת בשנה, ל-3 שנות מאסר. שמר במהלך חקירתו בפרשה שמר יו"ר ש"ס לאורך שנתיים על זכות השתיקה וסירב לענות לשאלות החוקרים בחדרי החקירות.
חודשיים לאחר הרשעתו, בספטמבר 2000, החל דרעי לרצות את עונשו בכלא מעשיהו. לכל אורך תקופת המשפט והמאסר זכה דרעי לגיבוי מסיבי וקולני של תומכיו ואוהדיו מש"ס ומהציבור בכלל שטענו כי דרעי זכאי. מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף המנוח, אף האשים את מערכת המשפט במניעים זרים והכריז כי דרעי "הוא זכאי". לאחר שוועדת השחרורים ניכתה שליש מתקופת מאסרו של דרעי הוא שוחרר מהכלא ביולי 2002, לאחר כמעט שנתיים מאסר.
הרשעתו של דרעי בשוחד הייתה במסגרת תיק שכונה "התיק האישי", שבו הואשם דרעי בקבלת שוחד בסך כולל של 150 אלף דולר מאנשי ישיבת "לב בנים" בשנים 1990-1984. המדינה הצליחה לגייס עד מדינה נגד דרעי, יעקב שמואלביץ', שהיה המנהל האדמיניסטרטיבי של ישיבת "לב בנים" בתקופה שבה נטען כי הועברו כספי שוחד מהישיבה לדרעי. שמואלביץ' העיד כי הכספים שולמו לדרעי בשל בקשות מפורשות שלו. הנהלת הישיבה אף אישרה את העברת הכסף לדרעי במטרה להביא לקבלת טובות הנאה לישיבה על-ידי דרעי וחבריו. המדינה טענה והוכיחה שכספי השוחד הופקדו בחשבונות בנק של דרעי ורעייתו, יפה, וכן כי הם שימשו ע"י הזוג לרכישת דירות בירושלים ולמימון נסיעות לחו"ל.
דרעי לא השלים עם ההרשעה שלו בתיק זה והמשיך במאמצים לקבל זיכוי אף לאחר ריצוי העונש. בין היתר הוא טען כי הרשעתו נסמכה על עדותו של שמואלביץ', וכי הפרקליטות הסתירה מביהמ"ש מסמכים הנוגעים להרשעותיו הקודמות של עד המדינה בשווייץ. ביהמ"ש העליון שדן בטענות דרעי, קבע במאי 2003, כי גם ללא עדות עד המדינה ההרשעה נגד דרעי עומדת על כנה ודחה את בקשתו של דרעי לקיים הליך של דיון נוסף בעניינו. לבסוף, בשנת 2010 דרעי הודה כי התיק לא היה "תפור".
לאחר שחרורו מהכלא נוהל בבית משפט השלום בירושלים תיק נוסף נגד דרעי, שכונה "התיק הציבורי". בפרשה זו הואשם דרעי כי הוא העביר כספים ממשרד הפנים לגופים ציבוריים שהקימה ש"ס, תוך הימצאות במצב של ניגוד עניינים. בספטמבר 2003 זוכה דרעי מארבעה מתוך חמישה אישומים בתיק והורשע בעבירה אחת של הפרת אמונים, בכך שהעביר 400 אלף שקל לעמותה בשם "קול יהודה" שבראשה עמד אחיו, יהודה דרעי. בשל הרשעתו זו הוטל על דרעי עונש של 3 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 שקלים.
באוקטובר 2012, לקראת הבחירות לכנסת ה-19, חזר דרעי להנהיג את ש"ס, לצד אריאל אטיאס ויריבו הפוליטי המר, אלי ישי, שהנהיג את ש"ס בתקופת היעדרו. דרעי הוצב במקום השני ברשימת מועמדי ש"ס לכנסת והמשיך לשאוף להנהגת המפלגה. במאי 2013 הוא אכן מונה על-ידי הרב יוסף המנוח ומועצת חכמי התורה של ש"ס לעמוד בראשה. לאחר שנבחר לכנסת, מונה דרעי לחבר בוועדת החוץ והביטחון.
לאחר קמפיין שניהלו דרעי וש"ס בבחירות האחרונות לכנסת ה-20 למען "האנשים השקופים" - החלשים בחברה - מונה דרעי בממשלת נתניהו הנוכחית לשר הכלכלה ולשר לפיתוח הנגב והגליל. זאת, לאחר שמפלגת ש"ס בראשותו זכתה בשבעה מנדטים.
בנובמבר האחרון, לאחר שסירב להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים כאמצעי לאישור מתווה הגז, התפטר דרעי מתפקידו כשר הכלכלה. בתחילת השנה, בעקבות התפטרות השר סילבן שלום מהממשלה בשל טענות נגדו מצד נשים כי הטריד אותן מינית לכאורה, מונה דרעי לשר הפנים במקומו ובכך סגר מעגל לאחר שהודח מהמשרד לפני שנים רבות בעקבות החקירה הפלילית נגדו. השאלה הגדולה כעת היא אם ההיסטוריה של דרעי ושל הפוליטיקה הישראלית, חוזרת.
העתירה נגד מינויו של דרעי לשר הפנים: "דרעי חזר לאותה זירת פשע בה גנב את כספו של הציבור"
אחר מינויו של דרעי לשר הכלכלה הוגשו עתירות לבג"ץ נגד המינוי בשל הרשעתו בשוחד. ואולם, העתירות נדחו על-ידי שופטי העליון. בהמשך, ועם חזרתו של דרעי למשרד הפנים בתחילת השנה, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה נוספת לבג"ץ לביטול ההחלטה לנוכח הרשעתו בשוחד, מרמה והפרת אמונים בעודו מכהן בתפקיד שר הפנים בקדנציה הקודמת שלו בשנות ה-90. התנועה טענה כי המינוי מגלם חוסר סבירות הקיצוני ושורשי, שהופך אותו למעשה לכזה שנעה בחוסר סמכות. זאת, בין היתר, נוכח הקלון שמינוי זה מטיל לפי הנטען על ממשלת ישראל, כמו גם הפגיעה הקשה בתפקודו, בטוהרו ויושרו של השירות הציבורי, בשלטון החוק ובאמון הציבור במערכת השלטונית. התנועה ביקשה מבג"ץ להוציא גם צו ביניים שלא להביא את מינויו של דרעי כשר הפנים בממשלת ישראל לאישור הכנסת, עד להכרעה בעתירה, וכן צו ביניים שיורה למנוע את כניסתו של דרעי לתפקיד שר הפנים בממשלה ושימנע ממנו מלהשתמש בסמכויות הנתונות לשר, ובפרט העיסוק בענייני כספים ותקצוב רשויות מקומיות - וזאת על להכרעה בעתירה.
"עתירה זו עניינה בצעד הנוסף שבחרה ממשלת ישראל לעשות אל עבר התהום", נכתב בעתירה. "ממשלת ישראל אישרה את חזרתו של אריה דרעי לאותה זירת פשע בה גנב את כספו של הציבור, ובה שיחת את המערכת השלטונית כולה", נאמר בעתירה. לדברי העותרים, שמו של דרעי נחרת לדיראון עולם בדברי הימים של מדינת ישראל הצעירה, כמי שהכניס בשעריה את "תת-תרבות השוחד, האופיינית למדינות נחשלות ולמשטרים מושחתים. המדובר באותו אדם אשר ייסד שיטה פסולה במשרד הפנים של מדינת ישראל, אשר פגע בשלטון המקומי והמרכזי והקשרים שביניהם למשך שנים קדימה".
בפרקליטות ביקשו לדחות את העתירה, בין היתר, בהסתמך על כך שבג"ץ הכשיר קודם לכן את מינויו של דרעי לתפקיד שר הכלכלה. לטענת המדינה, אין להבחין בין משרדים שונים, ולפיכך ההחלטה למנות את דרעי לשר פנים היא סבירה. עם זאת, מתשובת הפרקליטות התברר כי פרקליט המדינה, שי ניצן, התנגד למינוי. ניצן סבור כי קיימת מניעה משפטית למינוי שכן קיימת זיקה ישירה בין העבירות שביצע דרעי לבין תפקידו.
לא "שקופים": דרעי וילדיו מחזיקים ב-9 דירות
אריה דרעי מיצב את מפלגת ש"ס ואת עצמו, ובמידה לא מעטה של צדק, כמי שדואגים לעניי החברה הישראלית. כותרת קמפיין הבחירות האחרון של המפלגה החרדית היה למען "השקופים" - האוכלוסיות המוחלשות בחברה הישראלית. בניגוד לאותם "שקופים", שדרעי מקדם את ענייניהם עליהם לאורך השנים, הוא עצמו ובני-משפחתו אינם שקופים כלל והם הצליחו להתבסס ולרכוש נכסי נדל"ן רבים.
בחודש אוקטובר האחרון פרסם העיתונאי העצמאי, תומר אביטל, במסגרת פרויקט "מאה ימים של שקיפות", תחקיר בעיתון "הארץ" שבו חשף טפח מנכסי הנדל"ן של משפחת דרעי. לפי הבדיקה של אביטל, לבת אחת של שר הפנים יש דירה בירושלים ושליש בית נוסף בת*א; על בת אחרת רשומות 3 דירות בשכונת התקווה בת*א וחצי דירה נוספת בתל אביב; לבת שלישית דירה בת*א לצד בית במושב בין ת*א לירושלים; עוד פרסם אביטל כי בן נוסף של דרעי מחזיק בדירה במגדלי שאול בירושלים; ובן אחר רכש דירה במסגרת קבוצת רכישה בירושלים. דרעי עצמו מתגורר בדירת דופלקס בבעלותו ברחוב הקבלן 28 בירושלים.