ארז ויגודמן - מנכ"ל ונשיא טבע / צילום: תמר מצפי
הטבות המס לחברת התרופות טבע הגיעו בשנת 2013 ל-3.2 מיליארד שקל, בדומה לשנת 2012 - כך עולה מנתוני רשות המסים שהועברו לידי "גלובס", בהתאם לפסיקת בית המשפט ולחוק חופש המידע. הנתונים מאשרים למעשה פרסומים של "גלובס" בעבר, ומדובר בהטבה הגדולה ביותר שקיבלה חברה יחידה בישראל מאז ומעולם.
המשמעות היא שטבע נהנתה בפועל באותן שנים ממס בשיעור 0%, לפחות בכל הנוגע למפעל הקופקסון, התרופה לטרשת נפוצה של טבע, האחראית על חלק משמעותי מרווחיה. הקופקסון מניבה רווחיות תפעולית של יותר מ-3 מיליארד דולר בשנים האחרונות, ולמעשה כולה הייתה פטורה לחלוטין ממס עד שנת 2013.
כזכור, הטבות המס שניתנו לחברות הגדולות בין 2006 ל-2011 נחשפו ביולי 2013 בעקבות עתירת "גלובס" לבית המשפט. העיתון דרש למסור לידיו את נתוני הטבות המס של החברות המוטבות לפי חוק עידוד השקעות הון, לאחר שמשרד האוצר ורשות המסים סירבו לעשות כן בטענה של חיסיון על-פי פקודת מס הכנסה.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, קיבלה את עתירת "גלובס" בעניין וחייבה את רשות המסים ומשרד האוצר לחשוף את הטבות המס באופן גורף, כולל הטבות המס לחברות פרטיות. רשות המסים הסכימה לפרסם את ההטבות של החברות הציבוריות בלבד ועתרה לבית המשפט העליון בנוגע לחברות הפרטיות. העליון קיבל את עמדתה של רשות המסים בעניין, והטבות המס של החברות הפרטיות נותרו חסויות.
מהנתונים שנמסרו אז עלה שטבע קיבלה במשך 6 שנים (2006-2011) הטבות מס חסרות תקדים בהיקף של 11.8 מיליארד שקל, ועתה, עם חשיפת ההטבות היום לשנת 2013 ולשנת 2012, הסכום הכולל של הטבות המס עומד על כ-18.2 מיליארד שקל במשך 8 שנים.
חשוב להדגיש כי סגירת השומות, כלומר חיובי המס או הטבות המס, מתבצעת בדרך-כלל לפחות כשנה מיום הדיווח הרשמי של הדוחות הכספיים לבורסה במקרה של חברות ציבוריות. יתר על כן, קיים פער משמעותי בין מה שמצהירה החברה בדוח לבורסה לבין מה שדורשת רשות המסים, בין היתר גם בגלל שהחבות במס של החברה בדוח לבורסה מבוססת על כללי חשבונאות שונים מאלה שחלים בדוח המתואם לצורכי מס. כלומר, בפועל יש פער בין השומה הסופית לדיווח הרשמי לבורסה.
טבע גורפת מדי שנה כ-40% מסך הטבות המס לפי חוק עידוד השקעות הון, שעלו באופן דרמטי בשנים האחרונות. מקור ה"אינפלציה" בהטבות המס בכלל ולטבע בפרט הוא בתיקונים לחוק עידוד השקעות הון שנעשו ב-2005 ואפשרו בפועל לחברה יצואנית כמו טבע לשלם שיעורי מס אפסיים בלי שום תקרה, בלי שום הגבלה ובלי שום התייחסות להיבטים אחרים כמו תעסוקת עובדים, אלא רק על-פי קריטריון היצוא (25% ומעלה מההכנסות לשוקי יצוא גדולים).
במסגרת התיקונים לחוק נקבע בין היתר "המסלול הירוק", המאפשר לחברות לקבל הטבות מס בלי לבקש אישור מקדמי ממרכז ההשקעות, כפי שהיה נהוג עד אז (כלומר, הבדיקה למעשה מתבצעת בדיעבד, עם קבלת השומות). באותה עת גם נקבע בחוק "המסלול האסטרטגי", שממנו נהנתה טבע (עד 2013), עם שיעור מס של 0%.
עם זאת, חייבים להדגיש כי מאז עבר החוק נוספו תיקוני חקיקה נוספים, ושיעורי המס עלו לרמה של 9% למפעל הנמצא בפריפריה ו-16% למפעל במרכז. כל זה לא מביא בחשבון כמובן הפסדים חשבונאיים להעברה שעשויים לקזז את הרווחיות השוטפת ולהוריד בפועל את שיעורי המס המשוקללים - ככל הנראה זה מה שקרה בטבע בשנת 2014 (זה מה שמסביר את "ההיעלמות" של טבע מרשימת המוטבות בשנה הזאת, אף שתרופת הקופקסון ממשיכה להניב רווחיות תפעולית אדירה. ההערכות הן כי טבע קיזזה את רווחיה בהפסדים להעברה, וכך לא שילמה בפועל מס בשנה הזאת. כשאין רווח, הרי אין הטבת מס).
מוטבת בולטת נוספת היא כימיקלים לישראל, שקיבלה בשנתיים האחרונות הטבות מס בסך של כ-830 מיליון שקל. כימיקלים לישראל אמנם הוחרגה מהחוק לעידוד השקעות הון, אך היא עדיין ממשיכה ליהנות מהמסלולים הישנים. בסך-הכול קיבלה כימיקלים לישראל הטבות מס של כ-3.1 מיליארד שקל בתוך 8 שנים.
גם צ'ק פוינט נהנית מהטבות מס של מאות מיליוני שקלים בשנה, אך חשוב להדגיש כי צ'ק פוינט מעולם לא שילמה אפס אחוז מס, והיא תורמת לקופת המדינה מאות מיליונים מדי שנה במס.
התרומה למשק שווה את ההטבה?
בעקבות חשיפת "גלובס" את נתוני הטבות המס של התאגידים הגדולים והביקורת הנוקבת שנמתחה עליהן, הוקמה באוצר ועדה בראשות המנכ"לית לשעבר יעל אנדורן, שמטרתה לבחון את ההטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון. אף שהוועדה סיימה את דיוניה לפני כניסת כחלון למשרד האוצר, מסקנותיה מעולם לא עלו לדיון כלשהו ולא פורסמו באופן רשמי.
עם זאת, דוח שמשרד האוצר עומד לפרסם מפקפק ביעילות של ההטבות הללו. הדוח עומד לקבוע כי מחצית מהחברות זכו להטבת מס מצטברת של פחות מ-1% מסך הטבות המס, ותשעת העשירונים הנמוכים נטלו יחד פחות מ-9% מסך ההטבות. מנגד, ארבע החברות הגדולות זכו ל-65% מסך ההטבות, וההערכות הן כי טבע בלבד גרפה כאמור כ-40% מההטבות.
הדוח עומד לקבוע גם כי סך תקבולי המס (מס חברות וניכויי מס משכר העובדים) מחברות שקיבלו הטבות מס בשנת 2013 היה גבוה בכ-30% בהשוואה להטבות המס שלהן זכו באותה שנה (כלומר, אפשר לומר שיש תמורה למדינה בעד הטבות המס). אבל בקרב ארבע החברות המוטבות הגדולות (ובהן טבע), סך תקבולי המס מהן נמוך בכ-60% מהטבות המס שבהן זכו. כלומר, הערך המוסף שהן יוצרות באמצעות העסקת עובדים וגביית מס עליהם "לא שווה" את הטבת המס. החברות הגדולות טוענות, כפי שנראה בהמשך, כי יש ערך מוסף אחר, בדמות מעגלי תעסוקה נוספים (קבלנים חיצוניים).
בעבר חשף "גלובס" כי במסגרת דיוני הוועדה הופיעו נציגי טבע בפני חבריה והציגו שלל נתונים הממחישים את הערך המוסף של טבע למשק הישראלי כתוצאה מהטבות המס. לתפיסתה של החברה, במבנה החוק החדש, הצלחת החברה היא רווח ציבורי גדול וגידול בהכנסות לקופת המדינה (הכוונה היא לרווחים עקיפים). אחד הנימוקים הבולטים בזכות הטבות המס הענקיות הוא התרומה לתעסוקה והגידול במספר העובדים.
מנתוני טבע, כפי שמופיעים גם בדוחות הכספיים, עולה כי מספר עובדיה בישראל גדל בעשור האחרון ביותר מ-3,000 עובדים. בסך-הכול מעסיקה טבע יותר מכ-7,000 עובדים בישראל, כ-30% מהם בפריפריה. עם זאת, ב-3 השנים האחרונות שבהן שברו הטבות המס של החברה שיאים חדשים, מצבת העובדים נותרה יציבה, וב-3 השנים האחרונות האחרונות היא אף קטנה בישראל בכ-400 עובדים.
טבע הדגישה בעבר כי היא קשורה גם עם ספקים וקבלנים המעסיקים יותר מ-40 אלף עובדים בישראל, שהיא ייצאה ב-140 מיליארד דולר בעשור האחרון, ויש לה תרומה חשובה לנתוני הצמיחה במשק, כי יצוא התרופות מהווה כ-15% מסך היצוא התעשייתי הישראלי, ללא יהלומים. בנוסף, בטבע אומרים כי החברה השקיעה 15 מיליארד שקל במו"פ ובקידום חדשנות טכנולוגית בישראל, והיא אחד הגורמים המניעים קיום תעשייה ביוטכנולוגית בארץ.
נציגי טבע חשפו בפני חברי הוועדה גם את פילוח מספר העובדים לפי השכלתם וכמו כן את העובדה ש-85% מעובדי החברה מרוויחים יותר מהשכר הממוצע במשק, העומד על קרוב ל-10,000 שקל ברוטו בחודש (ראו טבלה).
כמו כן הציגה טבע את עלויות הייצור ברחבי העולם, אם כי גם לפי מקורות בחברה עלויות הייצור הנמוכות בהודו אינן רלוונטיות לייצור תרופות קצת יותר מורכבות אלא רק לטבליות פשוטות. עוד פירטה טבע לוועדה את הדילמה שלה בשאלה היכן "ישכון" הרווח שלה בעתיד, אולי רמז לכוונותיה במקרה של שינוי נוסף בחוק לעידוד השקעות הון.
טבע מסכימה אמנם שלמען הבטחת האינטרס הציבורי יש להקים מנגנון בקרה של עמידה בקריטריונים - לא רק בכניסה לקבלת ההטבות אלא גם לאורך תקופת מתן ההטבות, אך מדגישה כי יש להתאים את החוק למציאות המשתנה ולייסד מנגנון שיאפשר רענון ועדכון של החוק והתמודדות עם התחרות הגלובלית.
מחברת טבע נמסר: "טבע שילמה ומשלמת מסים על-פי דין. הטבות המס שטבע קיבלה היו ועודן במסגרת חוק עידוד השקעות הון שחל על כל חברה במשק שעונה לקריטריונים. שיעור המס מכוח חוק עידוד השקעות הון עודכן ב-2014 ועומד כיום על 9%, ועל כן מגדיל באופן משמעותי את שיעור המס החל על הכנסות החברה הנובעות מחוק זה. בגין שאר הכנסות החברה משלמת טבע מס חברות מלא.
"נציין כי התרומה השנתית הכוללת של טבע לתוצר הלאומי הגולמי של ישראל גדולה לאין שיעור, והיא מסתכמת ב-15 מיליארד שקל בשנה - כ-1.5% מהתמ"ג של מדינת ישראל כולה. בכלל זה גלומות הכנסות המדינה ממסים ישירים, מס על חלוקת רווחים, מס על תמלוגים שמשלמים נותני הידע הישראלים, מס המשולם על-ידי ספקים וקבלני משנה התומכים בפעילות טבע בישראל ובעולם ומס המנוכה במקור על תשלומי דיבידנד לבעלי המניות".
מחברת כיל נמסר: "בשנים המדוברות (2014-2012) כיל השקיעה כ-4.5 מיליארד שקל בישראל - יותר מפי חמישה מהטבות המס שהיא קיבלה, ובכך תרמה משמעותית לתעסוקה, לצמיחה, ליצוא ולכלכלה בנגב ובישראל בכלל. למרות שכיל מימשה הלכה למעשה את מטרות החוק, החליטה ממשלת ישראל להחריג את כיל מהחוק לעידוד השקעות הון, וכתוצאה מכך כיל מפסיקה בהדרגה ליהנות מחוק זה, עד כדי ביטול כל ההטבות הרלוונטיות בשנים 2017-2018".
