מפעלי ים המלח / צילום: איל יצהר
חברת מפעלי ים המלח מקבוצת כיל של עידן עופר צפויה לחסוך מאות מיליוני שקלים כתוצאה משינויים מהותיים שהוכנסו ביוזמתה לפרויקט קציר המלח בים המלח באישור הדרגים המקצועיים בממשלה. מבקר המדינה, יוסף שפירא, קורא למשרדי הממשלה ליזום בדחיפות דיון בממשלה בנושא השינויים שהוכנסו למתווה, ואף רומז בצעד חריג לגופים הציבוריים שפעלו בנושא כי עליהם לשקול לעתור לבג"ץ אם המלצותיו לא ייושמו.
מצד שני, המבקר אינו מדגיש כי השינויים שהוכנסו הביאו גם חיסכון ניכר למדינה (בהיקף המוערך בכ-200 מיליון שקל) וזאת כשלפי חוות הדעת של הדרגים המקצועיים הדחייה בלוחות הזמנים אינה צפויה להביא לעליית מפלס מי ים המלח לעומת המתווה המקורי.
עליית מפלס המים בבריכות האידוי באגן הדרומי של ים המלח מסכנת את המלונות שנבנו לחוף האגם. הדרך שנבחרה כדי לעצור את עליית המפלס היא כריית המלח שהצטבר בקרקעית בריכות האידוי. לאחר שנים של דיונים, דוחות ביקורת ומאבק ציבורי, חתמה ממשלת ישראל על הסכם עם מפעלי ים המלח לביצוע פרויקט קציר מלח במטרה לעצור את עליית מפלס המים בבריכה מספר 5.
בהסכם נקבע כי מפעלי ים המלח תממן 80% מעלות הפרויקט, שנאמדה ב-3.8 מיליארד שקל. במארס 2013, כשבעה חודשים בלבד לאחר חתימת הסכם הקציר, התברר לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) ולחברה הממשלתית להגנות ים המלח, שמפעלי ים המלח עומדת לשנות את מתווה הפרויקט. על פי המתווה החדש, יידחו ההשקעות בגינו בשנים רבות. כך למשל, בעקבות השינויים נדחה מועד הסיום של הקמת התשתיות התשתיות הדרושות לביצוע הפרויקט משנת 2016 ל-2024, וביצוע הקציר יתחיל בשנת 2017.
הדרגים המקצועיים בהובלת מנכ"ל החברה להגנות ים המלח, שמעון (שימי) דניאל, נתנו את הסכמתם לשינויים לאחר שהשתכנעו שהתוכנית תביא לחיסכון ניכר של כ-1 מיליארד שקל בעלויות הפרויקט, וכל זאת מבלי לגרום לעליית מפלס מי ים המלח (מעבר למפלס שבמתווה המקורי). מאחר שעלויות הפרויקט מתחלקות בין המדינה לכיל ביחס של 20/80 צפוי החיסכון להתחלק בהתאם: 800 מיליון שקל לכיל ו-200 מיליון שקל למדינה.
"התועלת שתפיק מפעלי ים המלח משינוי המתווה גדולה בהרבה מהתועלת שתפיק מכך המדינה", קובע המבקר ומציין כי מדובר ב"דבר שיש לו מבחינת המדינה ומפעלי ים המלח משמעות כספית של מאות מיליוני שקלים". ואולם, נציגי משרד האוצר והחברה הממשלתית להגנות ים המלח לא התנגדו לשינוי במתווה הפרויקט ולא הבהירו למפעלי ים המלח את ההשפעות שיהיו לכך על מועד השלמתו. יתרה מכך, הדרגים המקצועיים במשרדי האוצר והחברה פיתוח ים המלח לא דיווחו כנדרש לשרים הממונים עליהם על השינויים שהוכנסו למתווה כדי שאלה יוכלו ליזום דיון בממשלה בנושא השינויים.
על רקע הדחייה בלוחות הזמנים מציין המבקר כי עד כה בשטח נרשמה התקדמות אפסית במימוש הפרויקט: עד סוף שנת 2014 הגיעה העלות המצטברת של ביצוע הפרויקט ל-93 מיליון שקל, שהם כ-6.1% בלבד מהעלות המתוכננת עד מועד זה לפי החלטת הממשלה, וכ-1.4% בלבד מהעלות הכוללת של הפרויקט. "הדבר מצביע על עיכוב ניכר בביצוע הפרויקט לעומת הנקבע בהחלטת הממשלה", קובע המבקר.
"מאחר שמדובר בפרויקט בהיקף כספי ניכר מאוד, שלביצועו יש השפעה רבה על אזור ים המלח, מחייב האינטרס הציבורי שהוא יבוצע על פי לוח הזמנים שקבעה הממשלה", כותב המבקר בסיכום הבדיקה. "לכן על משרדי האוצר והתיירות ועל החברה להגנות ים המלח לפעול בדחיפות לקיום דיון יסודי בממשלה בעניין זה.
"בדיון זה עליהם להציג לפני הממשלה את כל המידע הרלוונטי, לרבות הממצאים שהועלו בדוח ביקורת זה בעניין השינויים הניכרים שבוצעו במתווה הפרויקט וההשפעות הכספיות שיש לכך על מכלול היחסים בין כיל לבין המדינה, ולבקש מהממשלה להחליט, על בסיס המידע שיוצג, אם המתווה החדש מקובל עליה, ואם כן - באילו תנאים. יוזכר כי בג"ץ ביקר בהחלטתו את תפקודה של הממשלה בנושא והשאיר לעותרים פתח לשוב ולפנות אליו אם תשתהה הממשלה ביישום החלטתה על פתרון הקבע".