נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין / צילום :אילוסטרציה אלון רון
"ועדת הבחינות בכתב דנה בישיבתה, ביום 26.5.16, בכל ההשגות על תוצאות הבחינות אשר הוגשו לה. הוועדה החליטה שלא לקבל אף השגה. לפיכך, תוצאות הבחינה נותרות ללא כל שינוי. לא תישלח הודעה אישית לכל נבחן על תוצאות השגתו. החלטות ועדת הבחינות הן סופיות, והוועדה לא תדון בהשגות חוזרות".
כך, בהודעה כללית המנוסחת ב-4 משפטים קצרים, חיסלה ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין את חלומם של עשרות - אם לא מאות - נבחנים שניגשו לבחינות הלשכה בראשית החודש, נכשלו והגישו השגה על תוצאות המבחן.
מקרה בו ועדת הבחינות דוחה את כל ההשגות שהוגשו בפניה ללא חריגים הוא נדיר. ככל הידוע, זה קרה פעם אחת בלבד, בתגובה להשגות שהוגשו במועד מאי 2014. ואולם, במקרה של מועד המבחן האחרון, הדחייה הגורפת הזו תמוהה במיוחד, לאור העובדה שמדובר בבחינה שאחוזי המעבר (54%) שנרשמו בה הם הנמוכים ביותר ב-7 השנים האחרונות (ונמוכים ב-15% מהממוצע).
בסך-הכול נכשלו במועד הבחינה האחרון, שנערכה ב-2 במאי, 46% מהנבחנים, שהם כ-1,300 מתמחים. בבחינת נובמבר 2011, שגם בה נרשמו אחוזי מעבר נמוכים במיוחד (56%), נפסלו לא פחות מ-6 שאלות. בבחינה שנערכה במועד נובמבר 2015, בה נרשמו 60% מעבר, נפסלו 5 שאלות.
ההודעה על דחיית ההשגות באופן גורף פורסמה שלשום (א') באתר הלשכה, והתגובות של הנכשלים לא איחרו להגיע. ל"גלובס" הגיעו מספר תלונות על כך שהלשכה פועלת בכל דרך על-מנת להכשיל את הנבחנים במבחן ההסמכה - תחילה בניסוח שאלות בלתי מובנות וברמת קושי בלתי סבירה, וכעת - לטענת נבחנים - גם בדרך של דחיית כל ההשגות שהוגשו ללא הבחנה.
"מדובר בנדבך נוסף בסיכול הממוקד אותו בחרה הלשכה להעביר את מתמחיה", אומרת ל"גלובס" נ', מהנבחנות שנכשלו במועד האחרון. "לצערי, קיבלתי בבחינה בכתב 64 (בעקבות העתקת תשובות נכונות באופן שגוי לדף השאלון הממוחשב). המסר הוא ברור - הלשכה אומרת 'אנחנו גוף לא מפוקח שעושה מה שבא לו', הא ותו לא. מה שבעצם גורם למתמחים להוציא המון כסף עבור הגשת עתירה, אי-יכולת לעסוק בתחום וגירעון מתמשך עבור תענוג ה'גלימה הנכספת'".
"ניסוח ומזלזל"
ב-10 במאי, כשבוע לאחר מועד הבחינה, נערך במשרדי חברת "המתמחה" - המעבירה קורסי הכנה למבחני הלשכה - מפגש נבחנים, במסגרתו דנו הנוכחים בשאלות בעייתיות שהיו, לטענתם, במבחן וניסחו את הגשת ההשגות על שאלות אלה.
ד', שנכשל בבחינה, נכח במפגש והיה אופטימי לגבי הסיכויים שלו לערער על התוצאה. "במהלך הכנס אמרו נציגי 'המתמחה' לבאי המפגש שיש בעיות מסוימות בשאלות במבחן. נדונו למעלה מ-15 שאלות שסווגו ככאלה שיש בהן עילה להשגה".
ואולם, גם ההשגה של ד', כמו של רבים מחבריו, נדחתה בהודעה הגורפת של הלשכה.
"קשה להסביר את רמת הזלזול והשרירותיות שיש בהחלטת הוועדה הבוחנת שלא לאשר אף השגה, באופן חריג ביחס לשנים קודמות", אומר ד'. "מבחני הלשכה הופכים תובעניים יותר ויותר משנה לשנה. הם דורשים שינון אינסופי של סוגיות זניחות בחומר. אל המבחנים ניגשים חתך רחב של נבחנים. חלקם השקיעו מאות אלפי שקלים בשכר לימוד במכללה פרטית. כולם למדו במשך 3.5 שנים בתואר תובעני, עבדו במשך שנת ההתמחות בשכר נמוך (במקרים רבים שכר מינימום) במשך שעות רבות והשקיעו חודשיים ללמידה למבחן - תקופה שבמסגרתה נבצר מהם להתפרנס. חלקם בעלי משפחות שאותן הם צריכים לפרנס, חלקם 'סתם' צריכים להתפרנס בעצמם.
"בסוף כל התהליך הארוך והמייגע הזה הם פוגשים בחינה מנוסחת ברשלנות והחלטה שרירותית של ועדת ההשגות, שלא טורחת כלל לנמק את הסיבות לדחייה החריגה של כלל ההשגות. כעת עליהם לחכות חצי שנה נוספת עד שיוכלו לגשת לבחינה הבאה. חצי שנה שבמסגרתה ספק אם ימצאו עבודה, וגם אם כן - סביר להניח שזו תהיה עבודה בשכר זעום.
"לצערי, אי-אפשר להתעלם מהחשש שהשיקולים שעומדים בבסיס החלטת ועדת ההשגות אינם ענייניים אלא שיקולי גילדה של ויסות כמות עורכי הדין בשוק".
"כמו למלא פיס"
גם הפורומים המשפטיים, המהווים בית לדיונים של המתמחים במשפטים, סערו בימים האחרונים סביב הנושא. "בכל תולדות המדינה לא קרה לפי מיטב זכרוני שלא התקבלה אף השגה - לפחות לכל אלה שקיבלו ציונים 62-64, וחסר להם בשביל לעבור 1-2 נקודות - ובמיוחד בבחינה שניסחו את שאלותיה בצורה מטעה ולא עניינית במטרה להכשיל את המתמחים - לא כך מורידים אחוז העוברים", כתב אחד הגולשים בפורום "בחינות הלשכה". "איך שרת המשפטים ולשכת עורכי הדין לא מתביישים מעצמם, כאשר ממוצע אלה שעברו את הבחינה הוא 65 - האם מצב זה תקין?!! לדעתי, לא צריך לשתוק - זוהי התנכלות מוחלטת".
גולשת אחרת המכונה "קארן" כתבה: "הכול פוליטיקה... את השרה (חסרת ההשכלה המשפטית) מעניין יותר הפגיעה בפרטיות של הגברת עם התמונות בוואטסאפ מאשר 1,400 מתמחים שנכשלו בסיכולה הממוקד".
גולש בשם יניב, הוסיף: "לא יכול להיות שככה מתעללים בנו!! צריך לצאת להפגין ולא לעזוב אותם לנפשם".
מתמחה אחר כתב: "עצוב, רוצים לעשות מהפכה על חשבוננו! על חשבון אנשים שנתנו 4 שנים מחייהם ועוד שנת התמחות. על חשבון אלה ש-3 חודשים עזבו את הבית, את הילדים, כדי ללמוד על הצד הטוב ביותר למבחן שידוע מראש שהוא מיועד לכישלון. הרי למדנו כל-כך הרבה, ובסוף על מה נשאלנו?!?!?!? השאלות האלה משקפות איזה סוג של עורכי דין נהיה? משקף את איכות האנשים?!? משקף רק את חוסר המזל שלנו! הרי זה יותר מזל משכל! בדיוק כמו שממלאים פיס! רוב האנשים שעברו הרי הימרו על מספר שאלות! פשוט ביזיון אחד גדול! תעודת עניות ללשכת עורכי הדין, לשרת המשפטים שקד ולראש הלשכה, אפי נוה!!!".
התלונות על רמתו של המבחן ועל הניסיונות להכשיל את הנבחנים כבר הפכו לריטואל של ממש לאחר כל בחינת הסמכה כמעט, ורבים מהמתמחים במשפטים שנכשלים בבחינה, מגישים עתירות שבהן הם תוקפים את מבנה הבחינה ואת השאלות בה. ברוב המקרים העתירות נדחות, ואותם מתמחים נאלצים לגשת למועד נוסף של הבחינה. כך קרה גם לאחרונה, כאשר השופטים, אליקים רובינשטיין, יצחק עמית, וענת ברון, דחו עתירה שבה דרשו המתמחים בבחינת נובמבר האחרונה לתת להם פקטור שיאפשר להם לעבור את הבחינה בהצלחה.
הסערה הנוכחית, כאמור, פרצה סביב פרסום הנתונים על אחוז הנכשלים בבחינת הלשכה במועד מאי 2016. לפי הנתונים, כמחצית מהמתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה בכתב של הלשכה שנערכה ב-2 במאי נכשלו, ורק 54% מקרב 2,819 מתמחים ומתמחות שניגשו לבחינה עברו אותה. מדובר בעלייה של 6% בשיעור הנכשלים לעומת הבחינה בשנה שעברה.
גם הציון הממוצע שנרשם היה נמוך במיוחד - במועד מאי 2016 עמד הציון הממוצע על 64.3 - שהינו ציון נכשל - ציון עובר בבחינה עומד על 65 - כך שהציון הממוצע מעלה שאלות בנוגע לרמת הבחינה.
כעת שוקלים חלק מהנבחנים במועד מאי להגיש עתירה נגד לשכת עורכי הדין, אך הייאוש מדחיית העתירות הקודמות בעניינים אלה כבר חלחל לשיח ביניהם.
המתמחה עופר התייעץ על כך עם חבריו בפורום משפטי ושאל: "ברצוני להגיש עתירה מינהלית בנוגע לשאלה 61. לדעת חכמים ממני, עליה להיפסל על הסף. מה עלי לעשות? האם ניתן לחבור לקבוצה שמעוניינת להגיש? ומה הסיכוי? קראתי פסיקה של בית המשפט העליון שדן בעניין - בית המשפט אומר שרק במקרים של עיוות דין הוא נוטה להתערב בהחלטת הוועדה הבוחנת 'המקצועית'. לעניות דעתי, בעניין שאלה 61, זה ממש עיוות דין. איך אפשר ללמוד למבחנים הבאים ולהסתמך על התשובה של הלשכה, הרי זו טעות זועקת לשמיים".
גולש המכנה את עצמו "מתמחה כאוב" הגיב על כך בייאוש: "לצערי הרב, ככל הנראה מערכת בתי המשפט נותנת גיבוי לכל פעולותיה של הלשכה, והיא שותפה לסבל שלנו. לעניות דעתי, צריך לחפש מסגרת אחרת מחוץ לכותלי בתי המשפט, שם הרגשנו, לדאבוני הרב, שלא נעשה צדק".
לדברי עו"ד אפי דלומי, מנכ"ל חברת "מחשבות", "בעשור האחרון רק פעמיים לא התקבלה אף השגה של נבחנים - האחת במועד מאי 2014 והשנייה במועד מאי 2016. ואולם יש להבחין בין שתי הבחינות. במאי 2014 הייתה בחינה מאוד הוגנת - 73% מהנבחנים עברו אותה, ולא עלו בה בעיות משפטיות מיוחדות, ולמרות זאת בעת פרסום התוצאות הרשמיות של המבחן הוועדה הבוחנת בכל זאת מצאה לנכון לפסול שאלה אחת ולמצוא חלופה לשאלה אחרת. לעומת זאת, בבחינה האחרונה, שרק כמחצית מהנבחנים עברו אותה, עלו הרבה בעיות משפטיות בבחינה, ולמרות זאת הוועדה הבוחנת החליטה לא לקבל אף השגה. בפועל, אין שנה שבה לא מתקבלות השגות".
הלשכה: "העלייה באחוז הנכשלים נובעת מרמתם של מוסדות מסוימים המקבלים סטונדטים ללא סינון מינימלי"
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "ועדת בחינות ההסמכה היא ועדה חיצונית ובלתי תלויה שמונתה על-ידי שרת המשפטים, ובראשה עומד נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יוסף אלרון. לצידו מכהנים שני שופטים מחוזיים נוספים ועורכי דין מהמגזר הציבורי והפרטי. לוועדת הבחינות יש שיקול-דעת עצמאי לחלוטין להחליט אם לקבל השגה על שאלה כזו או אחרת, וללשכת עורכי הדין אין כל מעורבות בהליך קבלת ההחלטות על-ידי הוועדה הבוחנת.
"ראוי לזכור כי בעקבות הבחינה הקודמת הוגשה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים שהתייחסה ל-25 שאלות, ובית המשפט המחוזי דחה את העתירה, תוך שהוא קיבל השגה לגבי מסיח (תשובה בשאלה רבת-ברירה - א'ל"ו) אחד בלבד נוסף, שהתווסף למסיח שקבעה הוועדה. פרט לכך, נדחתה כל העתירה. כמו כן, הוגשה גם עתירה לבג"ץ בגין הבחינה הקודמת, אשר אף היא נדחתה על-ידי בית המשפט העליון בפסק דין מפורט ומנומק.
"ראוי כי המתמחים שנכשלו בבחינה יתמקדו בלימוד החומר לבחינה החוזרת תחת עיסוק בהגשת ערעורים, עתירות ופנייה לתקשורת. הניסיון החוזר בכל פעם להטיל דופי בלשכת עורכי הדין ובוועדה הבוחנת, ולהתגולל עליהן - מיצה את עצמו. נשאלת השאלה האם העלייה באחוז הנכשלים לא נובעת דווקא מרמתם של מוסדות מסוימים, כפי העולה מפילוח תוצאות הבחינות האחרונות, ואולי הכתובת לטרוניות היא דווקא לאותם מוסדות המקבלים סטודנטים ללא כל סינון מינימלי, כשסף הקבלה היחיד הוא היכולת הכלכלית לשלם שכר לימוד של עשרות אלפי שקלים בשנה".
