גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לביית את הלא נודע

למה אנחנו מנסים לחפש ודאות במקום שהיא לא קיימת 

ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל
ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל

(הטור הפותח בגיליון "להכיל אי ודאות" של "ליידי גלובס")

1. 

נכנעת מראש. אין לי דרך לכתוב את הטור הזה בלי להשמיץ את עצמי. זה לא שלא שאלתי את עצמי לפני: מה עדיף, שאייפה את הסיפור כדי לא לצאת סאקרית, או שנפתח את זה. אז הולכת על לפתוח, ואין לי מושג למה לי.

כי בואו נבהיר על ההתחלה: אני מתה על שגרה. אם היא טובה, אין טוב ממנה.

לא פעם מפצירים בי לנסוע לאזורים אקזוטיים בעולם, לבתק בתוליהם של שדות ריגוש פראיים, לטרוף את החיים. ואני? לא דחוף לי לשבור מהמוכר. מה רע בידוע? יש לו לפחות תכונה חיובית אחת: מכירים אותו.

זה לא שלפעמים אנחנו לא צריכים לתת כמה צביטות בבשר השגרה. גם אני מוכנה להפליג למחוזות הרפתקניים, שבהם הכול יכול לקרות, מסתורין, פיתולי עלילה, אופל. בעיקר כשאני שכובה במיטה, מנקה טוב טוב את משקפי הקריאה וצוללת לביוגרפיה מסעירה. לפעמים גם סדרה חזקה ב'yes' יכולה לעבוד.

על הציר שבין הצורך בביטחון לבין הצורך בריגוש, אני יודעת בדיוק איפה מיקם אותי היקום. על הציר שבין הצורך בשליטה לבין היכולת להכיל אי ודאות - שוב כרטסו אותי במושבים פחות נוחים.

 

2.

נוח לחסות בצל אשליית הוודאות. אנחנו עוטים אותה כמו גלימה מגוננת. גם אם הרציונל זועק שאין כלום מעל. לגדול אצל הורים מגוננים מדי זו דרך בכלל לא רעה לפתח סלידה מאי ודאות, ולראות בה איום מתועב. מה לא נעשה כדי למצוא בטירוף קצת סדר, היגיון, נוסחה? במצבנו ניקח כל דבר.

בגדול, יש את האנשים שמסתערים על אזורי חיים לא ממופים כדי לכבוש את הלא נודע, ויש אותי.

הם קיבלו בונוס גדול, האנשים האלה ששועטים נכוחה לזירות עתירות סיכון, משקיעים במניות הכי תנודתיות ומרגישים לגמרי בבית. לא עובר להם בראש שדברים עלולים להסתבך. לא יודעת איך, אבל הם בטוחים: מקסימום יהיה בסדר. ונניח, רק נניח, שמשהו ישתבש, גם אז יהיה בסדר. נצא מזה, הכול טוב.

3.

במערכת היא נראית האדם הכי שמרני, אבל בפועל היא נמרה. היא אוהבת לנסוע למדינות שהיא לא מכירה, משוטטת לבד. גם בלילה. לא מתכננת כלום. מתודלקת מאי הוודאות. זה מסעיר אותה, לחיות עם אלמנט מובנה של הפתעה. היא מסוג האנשים שאם יוכלו לחזות במדויק איך ייראה יומם, ירגישו מתים. גם אם דברים מסתבכים, היא יודעת, היא לא תתמוטט מזה. אז היא תקבל מכה ותמשיך הלאה. מקדם החוסן שלה גבוה - היא יודעת: מה שלא יהיה, היא תדע לצוף. בכל מקום שיזרקו אותה - לא תרגיש אבודה. כן, גם אם ישדדו ממנה את הנייד והכסף.

את הילדים שלה היא מעודדת לנסוע לבד. מגיל צעיר היא מפמפמת להם: איפה שתהיו, תסתדרו. ואם יהיו תקלות? תמיד יש, אל תעשו עניין. כשנקלעה פעם בשעות החשכה לאיזה חור במצרים ונחיל של גברים התאסף סביבה זומם, היא כבר הבינה שאבוד לה. אפילו אז לא איבדה ולו עשתון אחד, עצרה מונית ונמלטה.

נוחות לא מאוד מטרידה אותה. לא תמצא מלון? תישן באוטו. היא מסתכלת מהצד על האנשים המתוכננים (אל תסתכלו עליי) ולא מבינה אותם. בעיניה הם מקובעים, הם חייבים שיהיה להם נוח. היא לא.

4.

בואו נספר לכם על מאחורי הקלעים: חלק לא מבוטל מהעבודה העיתונאית, בעיקר כשמדובר בראיונות, בכלל לא קשור לעיתונות. לרוב, עיקר המאמץ הוא רגשי, להיות מסוגל להכיל את החרדתיות הגבוהה של מרואיינים. ורובם חרדים, כי הם לא מצליחים לשהות במקום הזה, של אי הוודאות. הם מבועתים ממה שעשוי לצאת מהראיון איתם. אז במשך ימים ארוכים הם לוקחים את שק החרדות שלהם ומניחים אותו אצלך. ועכשיו זה הופך להיות המשא שלך. לך תסחב את זה.

וזאת יש לדעת: כשאתה מתראיין אין לך ודאות. אם אתה ממש רוצה לדעת איך יצא, לך על מודעה בתשלום.

הכי מתפעלת מאלה שרוצים לחזור הביתה בשלום, מנסים למזער את פוטנציאל ההסתבכות. הם לא מספרים שום דבר שהוא סנטימטר מבנאלי, מתחברים באינפוזיה לפוליטיקלי קורקט, מדקלמים סיסמאות אנמיות, מרדימים את העורך למוות, אבל בטוחים שמכל זה תצא, איך לא, כתבת שער מהדהדת.

עצה שלי: אם אתם לא חזקים בלשרוד מצבי אי ודאות, ותרו על ראיון בעיתון. הבריאות שלכם לא יותר חשובה?

בגלל זה אני לא לוקחת כמובן מאליו את מי שנתנה לנו לאחרונה ראיון כל כך אמיץ, לקחה קרדיט על מהלכים בלי לפחד לצאת יהירה (הגיע הזמן שנשים ייקחו קרדיט לעצמן. זה משהו ללמוד מגברים) ופתחה צוהר לחשיבה לא מקובלת. וזה לא שהיא לא הייתה חרדה מאיך זה יצא בעיתון. היא הייתה. אבל היא הכילה את הקושי. כל כך הרבה למדתי על דרך הניהול שלה רק מהניואנס הזה. גם אחרי שהכתבה התפרסמה, היה לה לא קל. אז היא לקחה אוויר, החזירה לעצמה את הנשימה והלכה להכין משהו לשתות.

 

5.

נפלנו על עידן קטטוני, שבו אנחנו מתנשפים בקושי בניסיון להדביק את קצב ההתפתחויות. וכנראה שלא נצליח. ככה נראית מהפכה טכנולוגית-חברתית-תרבותית, והיא כותשת כל מה שידענו על העולם. מודלים עסקיים של תעשיות ענק מתערערים. אנשים נפלטים מהשוק, וזה רק ילך ויגבר. הכוח עובר למערכות אלגוריתמים אינטליגנטיות וציניות להחריד, שמובילות תהליכי שינוי בעוצמה שלא חווינו מעולם. חלקנו הופכים בשר תותחים של מהפכת המידע.

ב-60 השנים האחרונות זינקה אוכלוסיית העולם מ-2.7 מיליארד בני אדם ל-7 מיליארד. בעוד 15 שנה יחיו פה יותר מ-10 מיליארד. חלקנו עוד יהיו פה לסבול את הצפיפות. עד אז יזרמו טריליוני ג'יגה בייטים בנחשול הדיגיטציה השוצף, ונמצא עצמנו מאמצים כל כך הרבה חידושים מהפכניים ומדהימים שיעיפו לנו את המוח. וגם כאלה שיעיפו אותנו החוצה מהמסלול.

מי שלא יכול לחיות בתנאי אי ודאות, שינסה לא להיכנס לכל העסק הלא יציב והמלחיץ הזה שנקרא חיים. בטח לא במאה ה-21.

vered-r@globes.co.il

עוד כתבות

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד