שלושה דורות בעבודה / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
נגידת בנק ישראל היא אישה. המפקחת על הבנקים היא אישה. הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר היא אישה. מנכ"ליות בנק לאומי, דיסקונט והבינלאומי הן נשים, וזה רק בישראל. בעולם, שתי נשים עומדות היום בראש מדינה מערבית - קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת בריטניה תרזה מיי. ובכל זאת, הדרך לשוויון מלא בין נשים לגברים, בעיקר בתפקידים ניהוליים ובעיקר במגזר הפיננסי (שמסיבה כלשהי נתפס כמתאים יותר לגברים), עדיין רחוקה, והראיה - מהלך שנעשה בבריטניה, אותה מדינה שמובילה כעת אישה.
חברות ביטוח, חברות השקעות ובנקים, המייצגים חצי (!) מעובדי מגזר השירותים הפיננסיים בבריטניה, חתמו באחרונה על תוכנית הקושרת בין שכר הבכירים בגופים הללו ליעדים של הצבת נשים בתפקידים ניהוליים. זוהי תוכנית לא מחייבת, כלומר יוזמה שאינה מעוגנת בחוק, אבל יוזמה שראויה לציון.
72 חברות, המעסיקת יחד חצי מיליון איש, הצטרפו ליוזמה הממשלתית, הנקראת Women in Finance Charter והיא חלק מעבודת משרד האוצר הבריטי. "מטרת היוזמה היא ליצור תעשייה הרבה יותר מאוזנת והוגנת מבחינה מגדרית", אומר משרד האוצר. "מטרת היוזמה היא ליצור כמה שיותר איזון מגדרי לכל רוחב התפקידים במגזר השירותים הפיננסיים, כיוון שאיזון כזה הוא טוב לעסקים, ללקוחות, לרווחיות, לסביבת העבודה ולמשקיעים".
התוכנית היא ליצור איזון מגדרי בארבע דרכים: הצבת אחד המנהלים הבכירים בכל חברה כאחראי לגיוון מגדרי; קביעת יעדי גיוון מגדרי בהנהלה הבכירה; פרסום ההתקדמות השנתית ביעדים אלו; ויצירת קשר בין שכר המנהלים הבכירים לאותו גיוון מגדרי. במילים פשוטות יותר, אם החברה לא תעמוד ביעד הגיוון המגדרי, תהיה לה פחות לגיטימציה להעלות את שכר מנהליה הבכירים, גברים ונשים כאחד. היוזמה, חשוב לציין, אינה קובעת יעד מספרי לאותו גיוון מגדרי ומאפשרת לכל חברה שחותמת עליה לקבוע יעד משלה, אך לדווח עליו. העובדה הזאת כמובן עשויה להקל על אותן חברות, שיוכלו לקבוע יעדים קלים להשגה ובכך לסלול את הדרך להעלאת השכר של ההנהלה הבכירה.
הבנקים האמריקאיים לא בעניין
הרקע ליוזמה הבריטית המבורכת הוא העובדה שבמדינה 23% מחברי הדירקטוריון בחברות שמרכיבות את מגזר השירותים הפיננסיים הם נשים, אך רק 14% מאותן נשים חברות בוועדות הדירקטוריון, וזהות חברי ועדות דירקטוריון, כמו ועדת תגמולים הקובעת את שכר מנהלי החברה, היא די משמעותית בהשפעה על רמות השכר בחברה.
הארייט בולדווין, בעברה בנקאית השקעות וכעת בכירה במשרד האוצר הבריטי, אמרה ל"פייננשל טיימס" כי "יצירת פייפליין של נשים מנהלות ייקח זמן, אך אפקח מקרוב על שיעור הנשים המנהלות בבנקים בבריטניה". זה עומד כרגע על 16% לעומת קצת יותר מ-40% כשמדובר בשיעור הנשים מכלל עובדי הבנקים בבריטניה. ובכלל, בריטניה די מפגרת מאחורי מדינות מערביות אחרות כשזה נוגע לשיעור הנשים בוועדות דירקטוריון במגזר השירותים הפיננסיים: קצת יותר מ-10% לעומת קצת יותר מ-15% בארה"ב ויותר מ-30% בנורבגיה.
ואם הזכרנו את ארה"ב, תומכי היוזמה ציינו באוזני אותו "פייננשל טיימס" כי התאכזבו שאין אפילו בנק אמריקאי אחד, שיש לו פעילות בבריטניה, שחתם על היוזמה. "גולדמן זאקס טען כי זה מאתגר עבורו להתחייב אזורית לצמצום פערים מגדריים, ואילו סיטיבנק הבטיח כי ישתדל להיצמד להנחיות היוזמה במסגרת אסטרטגיית הגיוון המגדרי העולמי שלו", נכתב. במילים אחרות, לבנקים האמריקאיים פחות מתאים להצמיד את שכר הבכירים שלהם לגיוון המגדרי בהנהלות שלהם.
לדברי בולדווין, היוזמה היא קריטית גם בהתמודדות עם פערי שכר בין נשים לגברים באופן כללי. "הסקטור הפיננסי הוא מאוד חשוב, ויש בו המנהלים המתוגמלים ביותר כמעט בכל משק ולכן פערי השכר המגדריים בו הם הגדולים ביותר. לכן, הצלחה של יוזמה כזו בסקטור הזה תגרור צמצום פערי שכר במשק כולו", אמרה.
עכשיו רק צריך לחכות ולראות את תוצאות היוזמה בשטח, ולא פחות חשוב - האם תשכפל עצמה למדינות אחרות, לדוגמה ישראל?
