עורך דין אסי מסינג/ צילום:משרד האוצר
ממלא המקום של היועץ המשפטי באוצר, עו"ד אסי מסינג, הוא המתמודד היחיד שנותר במכרז על תפקיד היועץ המשפטי הקבוע של המשרד. התמודדותו של מסינג מנוגדת לכאורה למדיניות חדשה של נציבות שירות המדינה המונעת מממלא מקום להתמודד על משרה קבועה במכרזים ואולם בנציבות שירות המדינה טוענים כי מסינג מוגדר "מינוי בפועל" ולא "ממלא מקום" ומשום כך המגבלות החדשות אינן חלות עליו.
מסינג ממלא מאז ה-1 במארס את מקומו של היועמ"ש הקודם של המשרד, עו"ד יואל בריס, שפרש בתום 8 שנות כהונה.
הכללים החדשים שפרסמה נציבות שירות המדינה בנושא מינוי ממלאי מקום קובעים כי "העובד ממלא המקום לא יהיה זכאי להתמודד במכרזים פנימיים ובין-משרדיים" לאיוש המשרה שאת מקומה הוא ממלא.
עם זאת, למכרז הגישו מועמדות שלושה מועמדים, אחד הסיר את המועמדות ואחד נוסף לא התייצב להליך המיון, כך שבפועל מסינג הוא המועמד היחיד לתפקיד היוקרתי.
המכרז קבע שבוע בלבד להגשת המועמדות ולמתמודדים במכרז ניתנו חמישה ימי עבודה להגשת מועמדותם. גם במכרז לבחירת היועץ המשפטי של רשות החברות הממשלתיות מתמודדת על התפקיד ממלאת מקום היועצת המשפטית.
פרקטיקה של תפירת מכרזים
המדיניות החדשה של נציבות שירות המדינה באה על רקע פרקטיקה של תפירת מכרזים בשירות המדינה, בניגוד לטוהר המידות וכללי המינהל התקין. הפרקטיקה הייתה מקובלת מאוד במשרד המשפטים ובפרקליטות המדינה, בגיבוי נציבות שירות המדינה. התופעה, שתוארה בהרחבה על ידי עיתונאי "גלובס" משה ליכטמן, זכתה לביקורת חריפה מצד שני מבקרי מדינה - אליעזר גולדברג, בדוח שפורסם באמצע 2005, ומחליפו מיכה לינדנשטראוס, בדוח שפורסם במאי 2006.
כך תיאר לינדנשטראוס את השיטה: ממלאי מקום ממונים ללא מכרז, ללא קריטריונים ברורים ובהליכים מזורזים, בתואנה של צרכים בוערים כלשהם של שירות המדינה. זמן מה אחר כך - חודשים או אפילו שנים אחרי שהמועמד התחיל לעבוד, כשכבר אין ברירה בגלל דרישות החוק והתקשי"ר, מפרסמים מכרז, וברובם המכריע של המקרים הזוכה במכרז הוא מי שכבר מחזיק במשרה בפועל, כממלא מקום.
המדיניות החדשה של נציבות שירות המדינה קובעת כי "ככלל לא יועסק ממלא מקום במשרה פנויה ויש לאייש את המשרה במכרז כנדרש בחוק המינויים".
עם זאת, נקבע כי במקרים חריגים, "ובהתקיים תנאים מצטברים ובהם היעדר יכולת להיערך לאיוש המשרה במועד וחיוניות איוש המשרה במילוי מקום עד להשלמת הליך המכרז, האחראי במשרד יהיה רשאי לאשר העסקת ממלא מקום עד לסיום הליכי המכרז". זאת, בתנאי שפורסם מכרז פנימי שלא העלה מועמדים, פורסם מכרז פומבי למשרה ועבר המועד האחרון להגשת מועמדויות. "ממלא מקום שייבחר לא יהיה מבין המועמדים המתמודדים במכרז וכך יישמר טוהר הליך המכרז ואישור מילוי המקום לא יפגע בו", נכתב.
בנוסף נקבע בכללים כי העסקתו של העובד ממלא המקום תוגבל בזמן עד לסיום הליכי המכרז או עד שנה לפי המוקדם".
במקביל למכרז על משרת היועץ המשפטי של משרד האוצר, נערך גם מכרז לבחירת היועץ המשפטי של רשות החברות הממשלתיות. במכרז מתמודדת דלית זמיר קמיניץ, ממלאת מקום היועץ המשפטי הקבוע של הרשות (ורעייתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ). ברשות החברות טוענים שהמדיניות החדשה בנושא ממלאי מקום אינה חלה על זמיר-קמיניץ משום שנכנסה לתפקיד ממלא המקום לפני פרסום הכללים החדשים - שאינם בעלי תוקף רטרואקטיבי על ממלאי מקום מכהנים.
ממשרד האוצר נמסר כי הנושא נמצא בטיפול מול נציבות שירות המדינה.
מנציבות שירות המדינה נמסר כי המכרז לבחירת יועץ משפטי למשרד האוצר פורסם בתאריכים 19 במאי ועד ה-2 ביוני, כך שהטענה שהמכרז פורסם במשך ארבעה ימים בלבד איננה נכונה. עוד ציינו בנציבות כי המועמד הנותר למכרז נמצא במינוי בפועל (מה-1 במארס) ולא במילוי מקום. ע"פ הנהלים, כך אומרים בנציבות, מועמד שמכהן במינוי בפועל (כלומר - שהינו כבר עובד המשרד ), רשאי להשתתף במכרז.
באשר למכרז ליועמ"ש של רשות החברות, טוענים בנציבות שירות המדינה כי המכרז פורסם בין התאריכים ב-4-11 ביולי, קרי, 7 ימי לוח כפי שקובע התקשי"ר. "בדומה למקרה דלעיל, גם כאן המועמדת נשוא השאלה מכהנת בתפקיד במינוי בפועל, ולא במילוי מקום, כך שהדבר הינו בהתאם לנהלים", נטען.