חיסכון לפנסיה / צילום: שאטרסטוק
כמה כסף יהיה לכם כשתפרשו מהעבודה? רובנו עובדים באופן שוטף במשך שנים רבות, מגיעים לגיל פנסיה ופתאום מתברר שלא נשאר הרבה.
וזה עוד כלום: הצעירים שבינינו, שהחלו לחסוך לא מזמן, עלולים למצוא עצמם במצב גרוע עוד יותר. למה משתי סיבות עיקריות:
1. תוחלת החיים עולה - כלומר, הכסף אמור להספיק ליותר זמן ולכן התשלום החודשי/ הקצבה יהיו נמוכים יותר.
2. התשואה שמפיקים כיום מנהלי ההשקעות נמוכה מאוד, על רקע הריבית האפסית במשק ובעולם ועקב דמי הניהול "שאוכלים" למעשה את התשואה השוטפת.
על הרקע הזה, מומלץ לכם להתחיל לחסוך מגיל צעיר; להתמקח על דמי הניהול; ללמוד על גופי הפנסיה השונים ולבחור מתוכם את המתאים לכם; להבין את רמת הסיכון שאתם לוקחים בחיסכון הפנסיוני - מצד אחד מרכיב מנייתי מסוכן יותר, אך מצד שני הוא מניב (לאורך זמן) תשואה גבוהה יותר - לרוב, הוא מומלץ יותר לצעירים.
מעבר לכך, יש חשיבות מכרעת לשיקולי מיסוי, בעיקר שפורשים ממקום עבודה. במקרים רבים עדיף לדחות את משיכת הכספים וליהנות ממס מופחת.
מחשבון תכנון פרישה
פרישה היא מצב של ניתוק מלא של יחסי עובד מעביד כתוצאה מפיטורים, התפטרות, יציאה לגמלאות (גבר בגיל 67, אשה בגיל 62) או פרישה מוקדמת לגמלאות.
על פי חוק פיצויי פיטורים, ניתוק יחסי עובד-מעביד לתקופה של 6 חודשים ומעלה מזכה בפיצויים, במקרה של פיטורים על ידי המעביד. במלים פשוטות, פיטרו אתכם? אל תחזרו לעבודה תוך חצי שנה, אם אתם רוצים לקבל את הפיצויים. מענק הפרישה הוא הסכום שמשלם המעביד לעובד, כשסכום זה כולל את פיצויי הפיטורים וסכומים נוספים מהמעביד. על העובד לעבוד תקופת עבודה של לפחות שנה, אחרת הוא אינו זכאי לפיצוי פיטורים.
אבל, ישנם מצבים בהם התפטרות העובד שקולה לפיטורים. דוגמה חשובה ונפוצה: אשה יכולה להתפטר עד 9 חודשים לאחר הלידה, ומעסיקיה יראו זאת כפיטורים שחייבים בתשלום מענק פרישה.
בפרישה, המעסיק צריך לשלם משכורת של חודש על כל שנת עבודה. אם, לדוגמא, עובד הועסק במקום עבודתו 5.5 שנים, הוא יקבל פיצוים בגובה 5 משכורות ועוד מחצית המשכורת. מענקי הפרישה מחושבים על בסיס השכר האחרון שמקבל העובד לפני הפרישה. אבל, העובד לא מקבל פיצויים על כל השכר שלו. החוק קובע מהם הרכיבים שעבורם יש לשלם פיצויים, כאשר הבסיס לפיצויים הוא השכר הבסיסי/ שכר היסוד, בעוד שרכיבי שכר לרבות נסיעות, בונוסים ועוד, שאינם מרכיב קבוע, אינם נחשבים לשכר לשם פיצויים. עם זאת, ההחלטה בהקשר זה תלויה גם במקום העבודה ובהסכמים בין וועדי העובדים לחברות.
המעסיקים מתכננים מראש את תשלומי הפיצויים לעובדים ומפרישים בכל חודש וחודש בגין הפיצויים. המעסיקים מפרישים באופן שוטף (בעידוד מס הכנסה, יש להם הטבות על הפרשות שוטפות) בגין פיצויים לעובדים. התשלום לקופה הוא בשיעור של 8.33% (1/12 מהשכר, וכך מגיעים למשכורת אחת בכל שנה).
כאשר העובד פורש, הכסף "מחכה" לו בקופה. אבל, זה לא בהכרח כל הכסף. השכר של העובדים מתעדכן על פני השנים, אך ההפקדות בעבר נעשו כמובן לפי השכר בעבר. בד בבד, הקופה יוצרת תשואה (ולפעמים, מה לעשות, תשואה שלילית), וכך למעשה נוצרים הפרשים בין הסכום שאמור העובד לקבל לסכום בקופה עצמה.
בארגונים היום מקובל להפעיל את סעיף 14 לחוק הפיצויים. על פי סעיף זה, אם המעסיק והעובד הסכימו וחתמו על סעיף 14, כל הכסף שנצבר בקופה שייך לעובד גם אם התפטר וגם אם פוטר. כמו כן, המעסיק לא חייב להשלים לעובד בעת תשלום הפיצויים את ההפרשים בגין הגידול בשכרו במהלך השנים. סעיף זה משרת את שני הצדדים, ולכן הפך נפוץ בשנתיים האחרונות.
המס על מענק הפרישה
המס שיש לשלם על הפיצויים דומה למס על המשכורת, אלא שיש הקלות. נקבעה תקרה של מענק, שעד אליה יהיה פטור ממס. הפטור מחושב לפי גובה השכר האחרון כפול מספר שנות העבודה. מס הכנסה קבע תקרת שכר שעומדת על 12.2 אלף שקל לשנה ב-2016, תקרה זו מתעדכנת מדי שנה. מעל תקרה זו יש לשלם מס (מסכום התקרה ועד לשכר).
חשוב להדגיש כי בנוסף לפיצויים שמשולמים לעובד, יש מקרים שמשולם לעובד גם מענק פרישה. המענק הזה ניתן במקרים רבים במקביל לתכניות פרישה שהחברה מיישמת. החברה למעשה מציעה מענקים לפורשים מרצון.
כמו כן, כולל מענק הפרישה כספים שמגיעים כתוצאה מצבירת ימי מחלה שלא נוצלו, תשלום עבור היעדר הודעה מוקדמת, מענק הסתגלות, פיצוי עקב הפרת חוזה עבודה (אבל, זה בתנאי שהתשלומים ניתנים בגין תקופה שלאחר ניתוק יחסי עובד-מעביד). פדיון של ימי חופשה, אגב, אינו חלק ממענק הפרישה. מענק הפרישה הוא חלק מסכום הפיצויים לחישוב חבות המס.
להלן כמה דוגמאות: נניח שהשכר לפני הפרישה הוא 9,000 שקל ברוטו והעובד עבד 20 שנה. נניח שהפיצויים ומענק פרישה (לרבות מענקים, כמו מענק הסתגלות) עומדים על 240 אלף שקל.
במצב כזה תקרת הפטור תהיה 180 אלף שקל (9,000 שקל כפול 20 שנה), והמשמעות שהמס ישולם יהיה על השתכרות בסך 60 אלף שקל.
דוגמה נוספת: עובד שעבד 20 שנה והרוויח 20 אלף שקל, קיבל מענק פרישה של 400 אלף שקל. לעובד זה יש תקרה על הפטור (התקרה מופעלת) בסך 248 אלף שקל (20 שנה כפול תקרת פטור של 12.4 אלף שקל).
העובד קיבל מענק פרישה של 400 אלף שקל ומכאן שעל ההפרש - 152 אלף שקל - עליו לשלם מס. זאת ועוד: מס הכנסה נותן פטור מוגדל של פי 1.5 למי ששכרו מתחת לתקרה 12.4 אלף שקל. הפטור מוגבל בגובה התקרה. המשמעות הפרקטית היא שכל עוד השכר כפול 1.5 נמוך מהתקרה נהנים מההטבה הזו, וזה אפקטיבי אצל עובדים שמקבלים מענק פרישה גבוה יותר ממה שנדרש בחוק.
לדוגמה: עובד שעבד 10 שנים והשתכר 7,000 שקל בחודש מקבל מענק פרישה של 90 אלף שקל. הפיצויים-מענק שמגיעים לו מסתכמים ב-70 אלף שקל, אך הוא כאמור קיבל 90 אלף שקל. במצב כזה, תופעל ההטבה ותקרת הפטור שלו תהיה 1.5 כפול המשכורת - 10,500 שקל כפול מספר השנים, כלומר: 105,000 שקל. ומכיוון שהעובד קיבל פחות מ-105,000 שקל, הוא יהיה פטור על כל הסכום.
כעיקרון, תשלום המס על מענק פרישה הוא לפי מדרגות השכר, אבל יש הטבות שונות, באם העובד ממשיך לחסוך לפנסיה. המדינה מעודדת חיסכון ומוכנה לשם כך, להקל במיסוי.
האם למשוך את הכסף?
אחת השאלות הקריטיות בפרישה היא מה עושים עם הכסף? האם משאירים אותו בקופת הפנסיה/קופת הגמל? האם מושכים אותו? האם מושכים חלק ממנו? האפשרויות רבות ובתכנון נכון ניתן להפחית משמעותית את המס על החלק החייב.
בגדול, הכסף שמגיע לכם בחלקו כאמור פטור ממס ובחלקו חייב (דוגמאות למעלה). זה עדיין לא אומר שאת החלק הפטור כדאי לכם למשוך, אבל זה אומר שיש לכם אפשרות למשיכה גדולה (חד פעמית) ללא מס.
ומה עם החלק החייב? כאן יש כמה אפשרויות: למשוך את הכסף, לפרוס את הפיצויים והמענק על פני כמה שנים, או לייעד את הכסף לקצבת פנסיה ורצף זכויות לפיצויים.
אפשרות ברירת המחדל: תשלום מס בשנה בה נתקבלו הפיצויים והמענק
האפשרות הראשונה היא תשלום מס בשנה בה נתקבל מענק הפרישה. מדובר בעצם באפשרות ברירת המחדל והיא נעשית באופן אוטומטי. על החלק הפטור אין מס והחלק החייב מתווסף למשכורת האחרונה במקום העבודה, ועליו משלמים מס.
כאשר מתקבל סכום גדול, המס עליו עשוי להיות גבוה. שיטת המס על השכר היא שיטת המדרגות, וכאשר חוצים רף של מדרגה, שיעור המס עולה. זה נעשה בכל חודש וחודש, והמס משולם כמובן בכל חודש. אלא שהחישוב הקובע לצורך מס הוא החישוב השנתי, שבו בעצם מדובר במדרגות שנתיות (המדרגה החודשית כפול 12 חודשים), ואז סביר מאוד שמדרגת מס הרלוונטית נמוכה יותר.
מעבר לכך, בפרישה שנעשית במהלך השנה, לרוב אין הכנסה שוטפת/ משכורת על פני כל השנה, והמשמעות היא השתכרות שוטפת יחסית נמוכה, שמבטאת במקרים רבים מדרגת מס נמוכה ממה ששולם בפועל. למשל, עובד משלם לפי מדרגת מס של 30% אך מועסק חצי שנה בלבד - בחישוב שנתי, יימצא שמדרגת המס הרלווטית לו נמוכה יותר והוא יקבל החזר מס.
כאשר הפרישה התרחשה בשלושת החודשים האחרונים של השנה, מס הכנסה מאפשר לדחות את ההכרה בהכנסה מפיצויים ומענק פרישה, לשנה שלאחר מכן. אם אתם לא צופים חזרה מהירה לשוק העבודה, זה יתרון מיסויי גדול.
אפשרות נוספת: פריסת הסכום החייב על פני כמה שנים
הפורשים רשאים לפרוש את הכסף החייב במס על פני כמה שנים. הרי הכסף שמגיע לנו בפרישה נובע משנים של עבודה, ולכן זה לא יהיה נכון רעיונית להגדיר את הכסף הזה כתקבול בשנה אחת. מס הכנסה מקבל את הטיעון הזה ומוכן לפרוס, תחת תנאים והנחיות מסוימים, את הפיצויים ומענק הפרישה. ברגע שפורסים את הסכום וניתן לפרוס עד 6 שנים קדימה או אחורה, אזי חבות המס תקטן, מכיוון שהמדרגה (מדרגת המס) על הסכום החד פעמי בשנה אחת תהיה לרוב גבוהה מהמדרגה על חלק מהסכום. ככל שנפרוס את הסכום ליותר שנים, כך המס צפוי להיות נמוך יותר.
התנאים לפריסה: ניתן לפרוס קדימה ואחורה, כאשר כל 4 שנות ותק שוות לשנה אחת של פריסה. אפשר לפרוס מקסימום של 6 שנים (השנה הנוכחית ועוד 5 שנים). אם הפרישה הייתה בשלושת החודשים האחרונים של השנה, אז הפריסה תהיה בתוקף החל משנה באה ועוד 5 שנים.
ייעוד כספים לקצבת פנסיה
אפשרות שלישית לשימוש בכספי הפיצויים: חיסכון כקצבת פנסיה, כלומר: הכספים ישמשו אתכם בעת הפנסיה כקצבה חודשית. ההתייחסות כאן היא לכספים החייבים, אבל כמובן שגם את הכספים הפטורים ניתן להשאיר ככספים שיהפכו לקצבה בפנסיה.
הכספים האלו, שנמצאים באפיקי החיסכון הפנסיוני (הופקדו לשם במשך שנים על ידי המעסיק והעובד) הם בעצם כספי הפיצויים שנצברו במהלך השנים (מענק פרישה במזומן אינו חלק מהכספים האלו) ואותם ניתן בעצם מעין להמשיך לחסוך, אבל עם מטרה מוצהרת - קצבה בפנסיה. המדינה מעודדת חיסכון לפנסיה ולכן מקנה הטבות מס מאוד משמעותיות. אתם פטורים מתשלום מס על הכספים האלו.
דוגמה: יש לכם פיצויים חייבים בסך 600 אלף שקל, אתם יכולים לייעד אותם כקצבה לפנסיה, ולא לשלם מס על הסכום בעת הפרישה. אבל, חשוב להבהיר: כל אדם מגיע לגיל פרישה עם פטור (כ-740 אלף שקל נכון ל-2016), ואם אתם מקבלים פטור על הפיצויים ומענק הפרישה, הוא יתקזז מאוחר יותר מהפטור הכללי. השאלה אם כן היא מתי לנצל את הפטור, עכשיו או בעתיד. לרוב, דחיית מס היא הדרך המומלצת כי בינתיים אתם מרוויחים (בתשואה על תשואה/ ריבית דריבית) על החיסכון במס.
בהעברה של הסכום לקופה וייעודו כקצבה בפנסיה, אתם בעצם מגדירים לכם קצבה חודשית, כאשר הקופה מתרגמת את הסכום (בהתאם למקדם הקצבה שמתרגם את שווי הקופה לסכום חודשי שמתקבל בפנסיה). בעתיד, על הסכום הזה ייתכן שתשלמו מס. אבל, וזה יתרון מיסוי גדול - הקצבה ממוסה בהתאם למדרגות המס הרגילות והיא אמורה להיות משולמת על פני שנים רבות, כך שהמס האפקטיבי צפוי להיות נמוך. זאת ועוד: במקרים רבים, חלק מהקצבה פטור (כחלק מהפטור הכללי של אדם שלא נוצל בשנים קודמות).
האפשרות הזו, כמו גם האפשרויות האחרות, תלויה גם במצבו הכספי הנוכחי של האדם: הוא יכול לדחות חלק גדול מהמס ובעתיד גם לשלם פחות מס, אבל אם הוא צריך את הכסף עכשיו או בשנים הבאות, ולא בפנסיה, מה תעזור לו הדחייה? נכון, כלכלית, ברוב המקרים, יהיה עדיף לדחות את החבות במס עד כמה שאפשר (ומעבר לעניין הכלכלי, מי יודע מה יקרה עוד 10 או 20 שנה?), אבל זה בתנאי שהפורש לא צריך את הכסף באורח מיידי. אם כן, ניתן גם לשלב בין המסלולים-האפשרויות, כך שחלק מהכסף יתקבל במזומן וחלק יידחה וישמש כקצבה בפנסיה (או באפשרות הבאה, רצף פיצויים).
רצף פיצויים
פורשים יכולים גם להשאיר את הכספים המגיעים להם כפיצויים, כלומר מעין המשך טבעי של קופת הפיצויים. העובד לא מושך פיצויים, אלא משאיר את הכסף בקופה וזו תשמש את המעביד הבא שיפריש באופן חודשי אליה.
זה לרוב מתאים לפורשים שמתכוונים להמשיך לעבוד, ואז פשוט הם מעין ממשיכים את קופת הפיצויים שלהם - בלי לנצל את הפטור, בלי לחלק לקצבה ולהיום. בעתיד, הסכום הזה יעמוד לרשותם, כסכום הוני עם הפרישה בעתיד - חלקו ואפילו כולו פטור ממס.
בשיטה הזו, לא מקבלים כסף היום ומנגד לא משלמים מס. מעבר לכך, אם השכר במקומות אחרים יעלה, מגדילים את סכום הפיצויים העתידי הפטור ממס, אם כי כאמור הפיצויים הפטורים מוגבלים ב-12.2 אלף שקל (נכון ל-2016).
מדריכים קשורים:
טופס 161 - איך מדווחים על הפרישה ועל המסלול המועדף
מחשבון פיצויים
קרן פנסיה ברירת מחדל - מה זה? והאם זה מתאים לכם?
* המדריך נכתב בשיתוף מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.