גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דירוג דנס 100: אלה יבואני הרכב וחברות הליסינג המובילות

הדירוג השנתי מגלה תמונה יציבה לכאורה: אותם שחקנים מוכרים עם שינויים מינוריים בדירוג, ומגמה כללית של צמיחה ■ מתחת לפני השטח מערכת היחסים העסקית מורכבת, טעונה ונפיצה

מגרש רכבי ליסינג  / צילום: עינת לברון
מגרש רכבי ליסינג / צילום: עינת לברון

מבט ראשון על טבלת הדירוג החדשה של דנס 100 לענף הליסינג וההשכרה עשוי ליצור רושם של יציבות ושגשוג. עשר חברות ליסינג גדולות ובינוניות ממשיכות להתמודד על שוק הליסינג התפעולי וההשכרה, שמונה בישראל קרוב לרבע מיליון מכוניות, והשמות בצמרת הם אותם שמות ידועים ומוכרים, עם שינויים מינוריים בדירוג. גם השינוי השנתי בסך המאזן של החברות בענף הוא בכיוון חיובי, עם צמיחה ממוצעת שנעה סביב 4%. אלא שבפועל התמונה מורכבת הרבה יותר.

נתחיל מכך שמתוך עשר חברות הליסינג וההשכרה שברשימה, רק שלוש (אלבר, אלדן וקל אוטו) הן כיום חברות שאין להן קשרי בעלות ישירים או עקיפים ליבואני הרכב. ב-2015 נטשה גם אוויס את הרשימה "העצמאית", בעקבות מהלך עסקי, והצטרפה לקבוצת UMI. בכך למעשה הושלם תהליך שבו הרוב המוחלט של הענף - כמעט 70% במונחים של היקף צי הרכב - הפך לבעל שיקולים אינטרסנטיים ישירים או עקיפים במדיניות רכש הרכב שלו.

כמובן שאין פירוש הדבר שכל החברות המשתייכות לאותם 70% מתפקדות בהכרח כשלוחה ישירה של פעילות השיווק של היבואנים, ששולטים בהן עסקית. גם חברות הליסינג וההשכרה ה"מוטות" כפופות לדרישות של לקוחות קצה ולטרנדים משתנים בשוק, ולפיכך הן נאלצות "לפרנס" יבואנים של מותגים מתחרים במאות מיליוני שקלים בשנה.

נדגים: בשנתיים האחרונות עלה בקרב ציי הרכב הביקוש לג'יפונים כרכב צמוד, עם מחיר ושווי שימוש של מכוניות משפחתיות. ומכיוון שלחלק ניכר מהיבואנים אין כרגע כאלה דגמים בהיצע, הרי שהביקוש של חברות הליסינג שבשליטתם סופק באמצעות רכש אצל המתחרים. כנ"ל במקרים של ביקוש למכוניות היברידיות או לדגמים אחרים עם ביקוש מיוחד "מהשטח".

עם זאת, לחברות הליסינג שבבעלות היבואנים עדיין יש כוח שיווקי לא מבוטל בזכות יכולתן "לנתב" חלק ניכר מביקושי הלקוחות לכיוון המותגים "שלהן" באמצעות תמחור אגרסיבי במיוחד, ולנתב מלאים "רדומים" או מתיישנים לחברות ההשכרה ולאופרציית מכירת רכב ב"אפס קילומטרים".

"אפס קילומטר" - מנוע צמיחה זמני?

ואם כבר ב"אפס קילומטרים" עסקינן, זה גם אחד המקורות העיקריים לצמיחה המכובדת בסך המאזן שהציגו חלק נכבד מחברות הליסינג בדירוג האחרון. פעילות הליסינג עצמה תורמת בצורה מינורית לצמיחה זו, אם בכלל. מזה כעשור היקף שוק הליסינג בישראל שומר על יציבות, ובשנים האחרונות אף חלה ירידה עקבית בהיקף הרכישות למטרת ליסינג תפעולי בהשוואה להיקף הרכישות הפרטיות.

הצמיחה נובעת במידה מסוימת גם מהתפתחות שוק הליסינג הפרטי - מעין מיזוג בין רכיבי מימון ותפעול ללקוחות פרטיים, אבל בעיקר ממעבר מואץ של כמעט כל השחקניות בשוק הליסינג, בהובלת "העצמאיות", למכירת עשרות אלפי כלי רכב חדשים בשנה עם "אפס קילומטרים". מדובר בעצם בפעילות מסחרית בסיסית: חברות הליסינג קונות רכב מהיבואנים בסיטונות עם הנחה גדולה, ומוכרות אותם לצרכן בקמעונות תוך העברת חלק מהרווח לצרכן בדמות הנחות.

אלא שזהו לא שוק מוצרי מזון או צריכה - יש כאן כמה הבדלים מהותיים. ראשית, מדובר בפעילות קמעונית שמתחרה בפועל בפעילות השיווק העצמאית של "הסיטונאי" - כלומר, יבואן הרכב - שגם הוא מנסה למכור כלי רכב זהים ללקוחות.

שנית, מדובר כנראה באפיזודה מסחרית זמנית, שכולה תלויה בגורמים חיצוניים. פערי התיווך השמנים שמהם ניזון שוק ה"אפס קילומטרים", לא היו יכולים להתקיים בלי כל אלה: חוזקו המתמשך של השקל ביחס לחלק גדול ממטבעות יבוא הרכב; הריבית הנמוכה שמאפשרת לקמעונאים לרכוש את כלי הרכב מהסיטונאים כמעט בלי עלויות אשראי; אותו נוהג שבו כלי הרכב שנמכרים ב"אפס קילומטרים" לא נרשמים כיד ראשונה על שם הלקוח אלא על שם חברת הליסינג. בצורה זו נוצר כביכול בידול בין המכונית אותה משווק היבואן (שבה נרשם הלקוח כיד ראשונה), לבין אותה מכונית שמשווקת חברת הליסינג שערכה פחות כביכול. הוסיפו לכך את העובדה שהלקוחות יכולים לרכוש כיום רכב "אפס קילומטרים" עם מעט מאוד מזומן בכיס, ותקבלו את האש שמלבה את אותה צמיחה במאזנים.

בשנה שעברה מכרו חברות הליסינג וסוחרי רכב, על פי הערכות, למעלה מ-35 אלף מכוניות "אפס קילומטרים", והשנה השיא צפוי להישבר. אבל כאמור כל העסק הוא זמני ותלוי בגורמים חיצוניים, או כמאמר השיר "מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם".

אם יתבצע פיחות משמעותי בשקל או שהריבית תעלה משמעותית, ההנחות הנדיבות ייחתכו בן-לילה ועימם גם שולי הרווח של חברות הליסינג במכירת רכבי "אפס קילומטרים" - שנעים על פי הערכות סביב 6% עד 10% בלבד.

בהערת אגב נציין, שאפילו אם תנאי השוק הנוחים לא ישתנו, הרחבת פעילות ה"אפס קילומטרים" עשויה להפוך לאיום מבפנים על עסקי הליבה של חברות הליסינג, בבחינת "לנסר את הענף שעליו הן יושבות".

הסיבה היא שאותה פעילות שיווק "קמעונאית" של רכבי אפס קילומטרים חושפת בפני לקוחות הליסינג התפעולי את העיוותים שקיימים במס שווי השימוש ובעלות החודשית שאותם הם משלמים, ומקטינה את המוטיבציה שלהם להמשכת הליסינג.

הנה דוגמה מעשית: לקוח ליסינג תפעולי שקיבל מהמעביד משפחתית שמחיר המחירון שלה הוא 130 אלף שקל, ישלם במשך שלוש שנים למדינה שווי שימוש שנגזר כאחוז מאותו מחירון רכישה קשיח ומנופח בתחילת התקופה, וסביר להניח שהוא גם ישלם דמי ליסינג חודשיים שנגזרים ממנו. אלא שבו בזמן אותה חברת ליסינג (או מתחרותיה) מוכרת ללקוח פרטי את אותה משפחתית חדשה עצמה ב-115 אלף שקל בלבד ללקוחות במסלול ה"אפס קילומטרים" - וזה עוד אחרי הרווח שלה. במילים פחות רשמיות, מדובר בפריטה מתמדת על אינסטינקט ה"יצאת פראייר" של לקוחות הליסינג.

מה שבטוח הוא, שאם תיפסק קרן השפע של ה"אפס קילומטרים", שמחזקת כיום את התלות של חברות הליסינג העצמאיות ביבואנים, ספק אם השוק יחזור לנקודת המוצא שלו - שבה חברות הליסינג, או לפחות העצמאיות, נמצאות "בכיס של היבואנים". הרגולציה בשוק הרכב משתנה כיום ובפני חברות הליסינג נפתחות, בתיאוריה, אפשרויות להצטייד ברכב חדש מאפיקים כמו יבוא מקביל עצמי או רכישה מיבואנים מקבילים, תוך עידוד מלחמת מחירים בינם לבין היבואנים הסדירים. בין אם אפיקים כאלה יתממשו או לאו (ראו בהמשך), אפשר להניח שכל חברת ליסינג שמסתכלת קדימה בוחנת כיום את האופציות הללו בטווח של כמה שנים קדימה.

ביבואניות: גיוון כמפתח לשגשוג

גם בטבלת הדירוג השנתית של קבוצות יבוא הרכב, רב הנסתר על הגלוי. חלק מקבוצות היבוא שתופסות מסורתית את המקומות הראשונים - דוגמת כלמוביל וקבוצת מאיר - הן קבוצות מבוזרות ורב תחומיות עם פעילות בעלת ערך מוסף עסקי גבוה בתחום היבוא של משאיות, אוטובוסים, כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), וכמובן פעילות ליסינג ענפה. ל"מאיר" יש גם מפעל משגשג להשכרת אוטובוסים.

ייתכן שאם פעילות שיווק הרכב הייתה מדורגת "נטו", הטבלה הייתה חושפת תמונה שונה. ובכל זאת, אפשר לקבל כמה תובנות מהנתונים.

הראשונה היא, שבענף יבוא הרכב הישראלי הפיזור של היבוא בין כמה מותגי רכב - ורצוי גם בין כמה מטבעות - הוא כמעט הכרח לשגשוג. פעילות מבוזרת מאפשרת ליבואן לפצות על דעיכה במכירות של מותג בודד כתוצאה משערי מטבע בעייתיים, קשיי אספקה בדגמי מפתח של מותג מסוים או בעיות שיווקיות ותדמיתיות בישראל. אם המסלול של השגת זיכיון רשמי ליבוא מותג רכב נוסף אינו זמין - ובדרך כלל הוא לא זמין - אז המטרה היא לפחות להשיג פיזור עסקי רחב ככל הניתן.

קרסו, שטיפסה השנה למקום השלישי בדירוג הכולל עם צמיחה של יותר מ-20% בהכנסות, היא אולי הדוגמה הטובה ביותר. החברה מחזיקה בתמהיל רכב "מושלם" שכולל מותג אירופי מרכזי לצד מותג יפני מרכזי, מותג נישה יוקרתי (אינפיניטי) ובשנתיים האחרונות גם מותג "LOW-COST" (דאצ'יה). השלושה משלימים זה את זה בנישות שונות, מספקים את הצרכים המשתנים של השוק - למשל המעבר לרכבי כביש-שטח, ותורמים להגדלה דו ספרתית משמעותית של הפעילות העסקית. כל זאת לצד פעילות מתרחבת של הקבוצה בתחום הרכב הכבד והצמ"ה.

תובנה נוספת היא בדבר הכוח יוצא הדופן שצובר כיום תאגיד יונדאי מוטורס בישראל. אמנם הטבלה לא מפרטת את התרומה נטו של יונדאי להכנסות היבואנית כלמוביל, אולם נתוני המכירות של המותג ידועים, וביחד עם הזינוק של 37% בהכנסות טלקאר, המייבאת את רכבי קיה - "המותג הבן" של יונדאי מוטורס - אפשר להסיק שהקונצרן הקוריאני אחראי לייצור של כמעט שליש ממכירות הרכב הפרטי בישראל.

היקף כזה, שמתורגם לנתח שוק שמתקרב ל-30%, אינו נובע מיתרון של שער מטבע, ואפילו לא מקיומם של דגמים אסטרטגיים שמתאימים להפליא לשוק הישראלי - דוגמת ספורטג', טוסון וכו'. כדי להגיע לרמה כזו צריכה להיות מאחורי הקלעים החלטה מודעת ויזומה של יצרן רכב לסמן ולכבוש נתחי שוק בישראל, גם במחיר של ויתור על רווחיותו.

יהיה מי שיקרא לזה "היצף", אחרים יקראו לזה "מערכת יחסים הדוקה וחמה בין היבואנים ליצרן", אבל הנתונים מעידים שכללי המשחק בין התאגיד הקוריאני ליבואנים שלו בישראל שונים בתכלית מכללי המשחק של מערכות היחסים האחרות בשוק.

והתובנה האחרונה היא, שלמרות שמשרד התחבורה מנסה בכל דרך אפשרית להרחיב את מעגל היבואנים ולפתוח את השוק, נראה שלמדינה עצמה יש אינטרס שהדבר לא יקרה.

בהנחה שבערך מחצית מההכנסות השנתיות של החברות המפורטות השנה בדירוג מתורגמות למסים (לאור המיסוי הכבד המוטל על רכב בישראל) הרי שמצב שבו 10 קבוצות עסקיות מייצרות למדינה למעלה מ-14 מיליארד שקל במסים, עם מגמת עלייה שנתית רצופה, הוא חלומו של כל פקיד אוצר וגובה מס. בקיצור, אם מישהו סבור שהדירוג של השנה הבאה יכלול בתוכו אפילו חמש קבוצות יבוא רכב חדשות, הוא כנראה שוגה באשליות.

דירוג דאנס 100 לסוכנויות יבוא ושיווק רכב

דירוג דאנס 100 לחברות ליסינג והשכרת רכב

עוד כתבות

בית המשפט העליון   / צילום: נועם מושקוביץ  news1

המעוז הגברי: המהפכה המגדרית לא הגיעה לביהמ"ש העליון

רק 4 נשים בלבד, מתוך 15 שופטים, מכהנות בערכאה הגבוהה ■ המצב הזה כנראה לא עומד להשתנות בקרוב

טעינת רכב חשמלי / צילום: שאטרסטוק

משרד האנרגיה ישקיע 25 מ' ש' בתשתית טעינת רכבים

המשרד יקים בשנים הקרובות בין 1,000-2,000 עמדות טעינה ■ בעמדות ימכרו רשויות מקומיות ובעלי חניונים חשמל במחיר לא מפוקח

כביש / צילום: איל יצהר

דוחות תעבורה הניבו למדינה 900 מיליון שקל ב-5 שנים

הנתונים מתייחסים לשנים 2012-2016 ■ עבירות תנועה חמורות מהוות חלק זעיר מהדוחות ■ ב-2018 צפוי זינוק משמעותי בהכנסות, בין היתר בשל העלאת סכומי הקנסות

עוד יעקב לירז / צילום: עינת לברון

עורך הדין הבכיר, החבר והריב על מקרקעין בלוד

הסכסוך על מניות "נכסי דאל", המחזיקה 45 דונם באזור התעשייה בלוד המוערכים בעשרות מיליוני שקלים, הסתיים בהפסדו של עו"ד יעקב לירז, שהחזיק ב-10% ממניות החברה ■ ביהמ"ש קיבל את עמדת ישראל שוחט

יוסף שפירא / צילום: דוברות הכנסת

ערב מכירת תעש לאלביט, דוח מבקר על ההפרטה

לאחר עיכוב של כשנה, הדוח נמצא בשלבי סיכום לקראת פרסומו ■ בתע"א וברפאל חוששים כי לאלביט יהיה כוח מונופוליסטי בתחום היבשה, וכי מאזן הכוחות בפיתוח הטילים ייפגע

חנות לכלים סניטריים / צילום: תמר מצפי

הצד האפל במחיר למשתכן: התעשייה הנלווית מתחילה להיפגע

התעשייה המקומית והעסקים המשיקים לענף הנדל"ן רושמים ירידה תלולה במכירות ובכנסות ■ דקור ונגב היו רק סנוניות מתוקשרות

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ממשל טראמפ מקפיא 65 מיליון דולר מתקציב אונר"א

דוברת משרד החוץ האמריקאי: "הצעד אינו עונש" ■ גורמי ממשל: ארגון הסעד והתעסוקה של האו"ם חייב לשנות את דרכי פעולתו ■ שגריר ישראל באו"ם: הגיע הזמן להפסיק את אבסורד אונר"א

תכנון בניין / צילום: שאטרסטוק

הגיע הזמן לרענן את הדרכים להפצת המידע על היתרי בנייה

היום, כשכולנו מקבלים נוטיפיקציות היישר למסך הנייד שלנו, מתעורר צורך דחוף שגם המידע הממשלתי יותאם לציפיות הציבור ולהרגליו ■ בכל הקשור לנתוני בנייה, דרוש מנגנון שמייצר התראות אישיות בדבר תוכניות והיתרי בנייה ■ דעה

אירנה וולדברג / שלומי יוסף

הרשעה ראשונה במתן שוחד בפרשת ישראל ביתנו

מנכ"לית התאחדות היזמים, אירנה וולדברג, הודתה במתן שוחד בתיק 242, במסגרת הסדר טיעון ■ עפ"י ההסדר, הפרקליטות תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל, ובאי-כוחה של וולדברג יבקשו 5.5 חודשי עבודות שירות

וונדי דנג מרדוק/ צילום: : רויטרס, Andrew Kelly

ארה"ב הזהירה את קושנר מוונדי דנג, גרושת רופרט מרדוק

האזהרה הייתה חלק ממאמץ לתדרך את קושנר, שהיה אז חדש בממשל, לגבי הצורך להיות זהיר במגעיו עם אנשים שהאינטרס שלהם עשוי לא לעלות בקנה אחד עם זה של ארה"ב ■ בין קושנר וונדי מרדוק שוררת ידידות קרובה

צחי וייספלד. צילום: אבירם ולדמן

מנהל פעילות הסטארט-אפים הגלובלית של מיקרוסופט פורש

צחי וייספלד, מייסד תוכנית המאיצים הגלובאלית של מיקרוסופט ושותף להקמת מיקרוסופט ונצ'רס, עוזב את ניהול התחום לאחר שמונה שנים ■ וייספלד צפוי להישאר במיקרוסופט, אך לא נמסר באיזה תפקיד 

וול סטריט / שאטרסטוק

המדדים ירדו מהשיא: המסחר בוול סטריט נסגר בירידות שערים

המסחר בבורסות אירופה נסגר במגמה מעורבת; מדד הדאקס בלט לחיוב ■ מחוקקים רפובליקנים דרשו ממנכ"ל אפל מידע נוסף על האטת מכשירי האייפון

youtube / צילום: שאטרסטוק

יוטיוב מקשיחה את הכללים לקבלת תשלום על סרטונים

עד היום התנאי להצטרפות לתוכנית היה צבירת 10,000 צפיות בערוץ ■ החל מאתמול, רק ערוצים שהגיעו ל-4,000 שעות של צפייה בשנה האחרונה ומחזיקים ב-1,000 עוקבים ומעלה יוכלו להצטרף לתוכנית - שינוי שיקשה על ערוצים קטנים וחדשים להפוך לרווחיים

שרה נתניהו / צילום: אביב חופי

יום גורלי לשרה נתניהו: תעבור מחר שימוע בפרשת המעונות

מוקדם יותר הערב פורסם כי העליון אישר ליועמ"ש מנדלבליט לערוך את השימוע בעצמו ■ עפ"י החשד, אשת רה"מ ועזרא סיידוף פעלו ליצירת מצג-שווא שלפיו במעון הרשמי של רה"מ לא מועסקת מבשלת - וזאת למרות שבפועל הועסקו במעון מבשלות ■ משפחת נתניהו: "טענות אבסורדיות ומופרכות"

ביטקוין / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

"לממשלות יש כמה סיבות טובות לאהוב מטבעות דיגיטליים"

פרופ' דיויד ירמאק מאונ' NYU, מחלוצי המחקר האקדמי בתחום המטבעות הדיגיטליים, מסביר ל"גלובס" למה הבנקים המרכזיים מתעניינים בבלוקצ'יין, ומדוע הוא לא משקיע בביטקוין

אילת / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

היענות נמוכה במכרז קרקע למגורים באילת שלא במחיר למשתכן

רק הצעה אחת הוגשה, לאחד משלושה מתחמים ■ ההצעה הוגשה בסכום הקרוב מאוד למינימום שנקבע

העיתון / צילום: באדיבות: סרטי יונייטד קינג

קולנוע // ספילברג מאמין בעיתונות, והבמאי היווני שכדאי להכיר

"העיתון" הוא דרמה עשויה היטב שרוצה יותר מדי להיות יצירה חשובה ■ "להרוג אייל קדוש" הוא יצירה חד-פעמית ונדירה של אחד הבמאים המרתקים ביותר שפועלים כיום ■ ביקורת

בלוקצ'יין / צילום: שאטרסטוק

"קריפטו-מאניה" - התופעה הסוחפת חברות ללא מודל עסקי

שערי המטבעות הדיגיטליים קרסו היום, והם תמיד תנודתיים ■ ובכל זאת, עד היום הונפקו כמעט 2,000 מטבעות שונים ■ באמצעותן חברות, לרוב קטנות וחדשות, גייסו במצטבר כ-4 מיליארד דולר

חברת הכנסת יעל כהן פארן / צילום: שלומי יוסף

הצעת חוק חדשה היום בכנסת: חובת דיווח של סגני שרים

ח"כ יעל כהן-פארן מעלה את הצעת החוק על רקע חזרתו של יעקב ליצמן לתפקיד שר הבריאות דרך כרטיס "סגן השר" ■ לדבריה, אין מחויבות כלשהי כיום על סגני שרים לדווח, ובממשלה בה התפקיד כה נפוץ, צריכה להיות חובת דיווח

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח דווקא מצליחה

הביקורת על בנק ישראל מתעלמת ממבחן התוצאה - ההתערבות מונעת חריגות ■ דעה