בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילומים: דוברות הכנסת ואוריה תדמור
האם עידן הורדת החוב של ישראל מגיע לסיומו? האם הפוליטיקאים הישראלים לוקים בשאננות יתר כשהם מגדילים את הוצאות המדינה ומורידים מסים? ניתוח מפורט של מצב המשק בעקבות תקציב המדינה שערכה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס מעורר שאלות שאמורות להטריד את הצמרת הכלכלית בישראל.
הורדת תחזית דירוג האשראי של מקסיקו על ידי סוכנות S&P בשבוע שעבר חוללה סערה פיננסית במדינה המורגלת בסערות מסוג אחר: מחירי החוזים לביטוח מפני חדלות פירעון של מקסיקו זינקו, שער המטבע צנח ויחד איתו הבורסה המקומית. העילה להורדת הדירוג לפי S&P הייתה שילוב של צמיחה מאכזבת ועלייה ביחס החוב הממשלתי שהגיע ל-46.8% מהתוצר המקומי של המשק המקסיקאי. מקסיקו מדורגת כיום טריפל B פלוס ב-S&P, שלוש דרגות מתחת לישראל, המדורגת A פלוס.
יחס החוב של ממשלת ישראל עומד כיום על 63.9% תוצר אחרי שרשם ירידה משמעותית ב-2015. גם ב-2016 צפויה ירידה קלה ביחס החוב, זו השנה ה-14 ברציפות (להוציא גידול חד-פעמי ב-2009). על רקע זה יש לקרוא את הדוח המפורט שפרסמה סוכנות מודי'ס בשבוע שעבר בעקבות אישור תקציב המדינה בממשלה כסוג של קריאת אזהרה: "הרחבה תקציבית מחודשת תסכן את אמינות הניהול התקציבי האחראי של ממשלת ישראל", כותבים בסוכנות, "זאת לאחר שקצב השיפור ביחס החוב כבר הואט בשנים האחרונות".
שינוי לרעה באווירה
ב-11 באוגוסט, ממש בעת שהממשלה דנה באישור תקציב המדינה, פרסמה מודי'ס הודעה המאשררת את דירוג האשראי הנוכחי של ישראל, הודעה שנוסחה ברוח חיובית ואוהדת באופן כללי. ואולם בניתוח מורחב ומפורט שהתפרסם בשבוע שעבר בעקבות אישור התקציב מורגש שינוי לרעה באווירה. "הצעת התקציב החדשה ל-2017-2018 קוראת להגדיל את ההוצאה הממשלתית בקצב כפול מכפי שתוכנן תחילה", כותבים כלכלני מודי'ס, "השילוב עם הורדות מסים מטרפד את האפשרות להמשך הקונסולידציה הפיסקלית (הכוונה להמשך צמצום יחס החוב - ע"ב) בשנתיים הבאות. הפוליטיקאים הישראלים לוקחים כמובן מאליו את הגידול בהכנסות ממסים בשנים האחרונות כתוצאה מהגידול בצריכה הפרטית - למרות שהוא זמני".
באופן כללי, מודי'ס ממשיכה להעניק לישראל ציונים גבוהים לתפקוד הכלכלה הישראלית והממשל (ראו טבלה) אף שהיא מציינת כי המשק הישראלי איבד קיטור בשנים האחרונות, בעיקר כתוצאה מהיחלשות הייצוא והתחזקות שער השקל. הסוכנות צופה שהמשק יצמח ב-2016 ב-2.8% וב-3% נוספים ב-2017, לא מעט בזכות פיתוח מאגר הגז לוויתן והאפשרויות לייצוא גז ישראלי לטורקיה ולאירופה.
מודי'ס מותחת ביקורת חריפה על התרבות הפוליטית בישראל ועל המקח והממכר המתלווים לתהליך אישור התקציב. "הרעש המובנה המאפיין את הפוליטיקה הישראלית ובמיוחד בהליכי אישור התקציב, פוגע בעוצמת הממשל", כותבים במודי'ס, "אבל למרות שהפוליטיקאים מתעלמים לעתים קרובות מהכללים או משנים אותם, במבחן הביצוע מושגות תוצאות טובות, בזמן שתשומת הלב של הפוליטיקאים עוברת לנושאים אחרים".
הדוגמה הבולטת ביותר לדעת מודי'ס היא ההצלחה בהורדת יחס החוב. אף שהאוצר שינה כמעט בכל שנה את הכללים הפיסקאליים שנקבעו ב-2005 במטרה להוריד את יחס החוב, הצליחה ישראל במבחן התוצאה להוריד את יחס החוב שלה מאז פרוץ משבר האשראי העולמי - מה שמקנה לה מקום במועדון מצומצם מאוד של ארבע מדינות מפותחות בלבד שהצליחו להפחית את יחס החוב שלהן מאז 2009, לצד נורבגיה, שווייץ וסינגפור. אלא שהתמונה צפויה להשתנות אם תאושר הצעת התקציב הנוכחית, הכוללת גידול של יותר מ-5% בהוצאה הממשלתית ב-2017, העלאת יעד הגירעון ל-2.9% לצד הורדת מס חברות, רפורמה במס הכנסה. "רמת החוב הממשלתי של ישראל היא עדיין גבוהה יחסית", כותבים במודי'ס, "הגירעונות המוצעים (במסגרת התקציב - ע"ב) הם גדולים מספיק כדי להביא לעצירת מתווה הורדת יחס החוב שנמשך כמעט ברציפות זה 13 שנה. יתרה מכך, כיוון שהתוצאה של ההתחייבויות להגדלת ההוצאות מצד אחד והורדות המס מצד שני איננה חד-פעמית אלא קבועה צפויות סטיות נוספות בתקציבי 2019 ואילך".
באוצר אמרו היום כי הניתוח של מודי'ס אינו מוסיף אמירות חדשות לגבי היפוך מגמת הורדת יחס החוב לתוצר והדגישו את הציון הגבוה שישראל מקבלת בשורת פרמטרים, ובהם עוצמה כלכלית ועוצמה מוסדית.
