קריסטין הנס / צילום: business insider
"מי שיסתכל עליי בחיים לא יחשוב שבזמן שעבדתי כעיתונאית במשרה מלאה הפכתי להיות הומלסית מבחירה. אני באמצע שנות ה-30 שלי, משכילה, אוהבת בירה וטיולים ונראית כמו בחורה רגילה לחלוטין. אני אולי לא נראית כמו הומלסית, אבל ככה החלטתי לחיות". כך כותבת בבלוג שלה קריסטין הנס, עיתונאית מסן פרנסיסקו שוויתרה על קורת גג משלה והפכה להיות הומלסית.
זאת אולי נשמעת כמו החלטה הזויה, אבל בעיר בה מחירי הנדל"ן שמים את תל-אביב בכיס הקטן, יתכן שיש בה היגיון מסוים. רק לסבר את האוזן, השכירות החציונית לדירת חדר בסן פרנסיסקו עומדת על כ-3,500 דולר (!) לחודש.
אז איך היא עשתה זאת? הנס הצטרפה לחדר כושר בו אכסנה את דבריה ועברה יחד עם בן זוגה לגור במכונית שלהם, כשהם לנים כל לילה באתר קמפינג אחר. אמנם לא היו להם שירותים, מטבח, חשמל או טלוויזיה, אבל לדבריה "ב-40 הימים הראשונים בלבד החזרתי חוב של 3,700 דולר, חסכתי 2,500 דולר על השכירות ועשינו חיים משוגעים. כל ערב ניגנו בגיטרה, שתינו בירה והכנו אוכל על האש מתחת לאלפי כוכבים". ובסופי השבוע היו מטיילים מחוץ לעיר.
לפי הדיווח בביזנס אינסיידר, בחודשים הללו הוציאה כ-400 דולר בלבד על מחייה: 200 דולר על חדר הכושר, 150 דולר על האחסון וכ-50 דולר על הוצאות קמפינג שונות.
אחרי ארבעה חודשים כאלו, חסכה מספיק בשביל לשכור חדר בבוטהאוס עם שותפים. רק שאז, במאי האחרון פוטרה מעבודתה, ועברה לגור עם בן זוגה בבית הסירה שלו. היא מספרת: "לא מצאתי עבודה עדיין וכעת אני עובדת בעבודה חלקית שעדיין לא מספיקה כדי לשלם שכירות בשום מקום, אפילו לא לחדר באוקלנד. אז בינתיים, אני עדיין גרה בסירה של בן הזוג שלי, עד שאמצא עבודה במשרה מלאה. בנוסף היא מתעדת את החיים בתקציב נמוך בבלוג בשם "העולם על קצה חוט".
"הייתי עושה זאת שוב"
על מנת לחסוך כסף הפעם, ויתרה גם על הרכב שלה והחזירה אותו לאמה יחד עם הדברים שלא נכנסו לבית הסירה של בן הזוג שלה. היא מספרת: "הייתי הופכת להומלסית שוב. אני חושבת שזה שווה לחיות קצת בחוסר נוחות כמה חודשים כדי לשלם חובות ולחסוך כסף. העדיפות הראשונה שלי היא ביטחון כלכלי".
לעומת זאת, כל החוויה הורידה לה את החשק מלחיות במקום יקר כל כך: "לא שווה לי כרגע לגור בסן פרנסיסקו. אני מעדיפה לחיות במקום בו אני יכולה להרשות לעצמי לפחות חדר בבית".
"אני חושבת שסן פרנסיסקו היא עיר מדהימה ותוססת לגור בה. אבל היא הפכה לכל כך יקרה שהיא מבריחה ממנה בדיוק את האנשים שהופכים אותה לכל כך תוססת - האמנים, המוזיקאים, הרקדנים, המורים והכותבים. אני מקווה שהעיר תחזור להיות מקום בו כולם יוכלו לגור ולהצליח".