אחד מההליכים החשובים ביותר בדיני מקרקעין הינו הליך של הסדר קרקעות. המדובר בהליך שבמסגרתו לשכת הסדר מקרקעין שהיא חלק ממשרד המשפטים, מתחילה למדוד את החלקות בכדי לקבוע את המידות הסופיות והמוחלטות של החלקה .
באותה הזדמנות פקיד ההסדר גם מברר את הבעלויות ובעלי הזכויות בחלקה. לכשמתחיל הליך הסדר קרקעות , על כל מי שטוען לבעלות או זכות אחרת במקרקעין להגיש תביעה לפקיד ההסדר בכדי שפקיד ההסדר יברר את בעלותו ולהכריע בעניין הזכויות. לעיתים בגין אותה חלקה מוגשות תביעות סותרות של אנשים שונים שאז על פקיד ההסדר להכריע בינהם. (יודגש כי היום הסמכות לעניין הכרעה בדבר תביעות סותרות מסורה לבית משפט המחוזי ולא לפקיד ההסדר).
הליך הסדר הקרקעות החל את דרכו עוד מתקופת המנדט ולאחר הקמת המדינה , מדינת ישראל האיצה בהליכי הסדר במקרקעין של המשרד. עד כה כ 95% מחלקות מקרקעין במדינה עברו הליכי הסדר .ביצוע הליך ההסדר כרוך בהשקעה רבה של זמן והליכים מורכבים אך הוא נועד להבטיח כי רישומי קרקעות במדינה יהיו סופיים ומוחלטים כך שנוכל להסתמך עליו בביצוע עסקאות .
לכן לאחר ביצוע הליך הסדר בחלקה כלשהי, יהיה קשה מאוד לתקן את הרישום שלאחר הסדר. אם ראובן הוא בעל זכות בקרקע ובמהלך ההסדר מחמיץ את ההזדמנות ושמעון נרשם במקומו בהציגו מסמכים מהימנים ,יקשה מאוד על ראובן לדרוש תיקון של הרישום גם אם טענתו מבוססת על טעות וכו' ורק במקרים נדירים פקודת הסדר קרקעות מאפשרת תיקון של רישום בעלות.
בית משפט המחוזי בחיפה בפני השופט סארי ג'יוסי נדרש לאחרונה לשאלה של תיקון רישום זכויות לאחר הסדר קרקעות שבוצע עוד בשנות החמישים. התובעים הינם יורשי אמם ולטענתם היא היתה בעלים של חלקת אדמה באזור כרמיאל. לטענת התובעים במהלך הסדר קרקעות נפלה טעות וכי פקיד ההסדר בשעתו התרשל שלא בדק היטב את המסמכים ולמעשה פקידי המדינה במרמה רשמו את החלקה על שם המדינה. עוד טוענים התובעים כי נודע להם על הטעות רק כארבע שנים לפני הגשת התביעה כי עד אז המשיכו לעבד את החלקה באין מפריע ורק כשהמועצה המקומית החליטה לסלול כביש אל תוך החלקה התובעים הבינו כי הבעלות רשומה על שם המדינה במקום להיות רשומה על שם אמם.
עוד יש לציין כי האם המנוחה כן היתה מעורבת בהליך הסדר בחלקות אחרות באותו אזור אך לגבי חלקה ספציפית נשוא הדיון היא לא הגישה כל תביעה לפקיד ההסדר דאז.
בית המשפט דחה את תביעת התובעים בקבעו כי היורשים לא הוכיחו את העילות הבודדות שלפיהן בלבד ניתן לתקן רישום בעלות לאחר הסדר קרקעות.
אמנם במפה היסטורית מתקופת ההסדר אשר צורפה לכתב התביעה של התובעים ניתן ללמוד, כי נרשם בה שמה של המנוחה. לנוכח מסמך זה היה צריך להניח לטובת התובעים, כי המנוחה לא נותרה אדישה להודעתו של פקיד ההסדר בדבר הליכי ההסדר העומדים להיערך באזור אלא שהמנוחה אף נטלה בהם חלק, עת טרחה להתייצב במקרקעין כדי להצביע בפני פקיד ההסדר על גבולות החלקה. ואף מותר להניח לטובת התובעים, כי פקיד ההסדר לא היה רושם את המנוחה על המפה, לולא הוצגו לפניו מסמכים התומכים בטענתם של התובעים.
אך בית המשפט קובע כי כפי שעולה מהראיות שהגישו הצדדים לבית המשפט, שמה של המנוחה לא מופיע בלוח התביעות של גוש הרישום נשוא התיק כאן. לוח תביעות הינו לוח שמרכז את כל מי שבמהלך ההסדר הגיש תביעה בפני פקיד ההסדר. לדעת בית המשפט המסקנה המתבקשת מכך, היא שהמנוחה לא הגישה תזכירי תביעה, ומכאן שהמנוחה עצמה לא סברה שהיא בעלים של חלקה שהיא מעבדת. בנסיבות כאלה נראה שלא יהיה ניתן להושיט לתובעים את הסעד הנדרש. אומנם, כאמור, יש למפה ששם המנוחה מופיע עליה ערך ראייתי לא מבוטל, אך לא ניתן ללמוד ממנה על קיומן של זכויות בעלות או אחרות במקרקעין.
אמנם המפה נערכה על-ידי מודד שהגיע לקרקע ורשם את טענותיהם של האנשים שמופיעים בפניו ומצביעים לו על החלקות שלטענתם יש להם זכויות בהן. המפה אינה קובעת זכויות אלא מצביעה על מצב עיבוד החלקה בעת עריכתה בלבד . ציון שמה של המנוחה במפה בחלקה הנידונה אינו מוכיח כי המנוחה אכן הגישה לבסוף תביעה בנוגע לחלקה ובאין תביעה כזו אין להושיט סעד לתובעים.
לפי קביעת בית המשפט עניין ההסדר כה דרסטי שגם אם מתגלית טעות בתום לב ברישום כלשהו בתי משפט לא ממהרים לתקן את הרישום וכל זה בכדי לתת דרגת וודאות לרישום שלאחר ההסדר ולכן התובעים לא עמדו בנטל הכבד של תיקון רישום בעלות.
- ת"א 41842-09-13 קיס ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל
- האמור בחיבור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי בנושא.
- הכותב הינו עו"ד, מומחה לדיני מקרקעין ותכנון ובנייה