ראש הממשלה בנימין נתניהו, מוכן להיפגש עם הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, ועם דונלד טראמפ, המועמד הרפובליקאי, אם השניים יבקשו לעשות זאת. כך אמר פקיד בכיר בפמליית רה"מ, שביקש לא לנקוב בשמו. הוא צוטט בסוכנות "בלומברג".
לפי שעה לא התקבלה בקשה כזו משני המועמדים. עד עתה נמנע נתניהו מפגישה עם קלינטון או עם טראמפ כדי שלא יואשם בהתערבות במערכת הבחירות בארה"ב. כזכור, הוא נכווה ב-2012 לאחר שהואשם בתמיכה במועמד הרפובליקאי אז, מיט רומני.
נשיא מצרים, עבדל פתח אל סיסי, נפגש בתחילת השבוע עם שני המועמדים בשולי העצרת הכללית של או"ם.
יש סמליות בהדלפת ההזמנה הישראלית זמן קצר לאחר תום הפגישה בין נתניהו לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, אמש. הפגישה הזו חתמה, למעשה, את מערכת היחסים הסבוכה שלהם, ונתניהו מאותת עתה לוושינגטון שהוא מוכן לפתוח דף חדש עם הנשיא/ה הבא/ה.
מלכתחילה, הפגישה הזו נדונה להצלחה. לא חשוב מה ברק חושב על ביבי, ולהיפך. כל ניסיון לסגור את חשבונות העבר, לפחות בפומבי, לא היה מועיל לאיש. וכך, בשיחה התיאטרלית בתחילת הפגישה, שהיתה פתוחה לעיתונאים, נמנעו שני המנהיגים באדיקות מאיזכור ההסכם ההגרעיני עם איראן, שצילו העיב - ומעיב - על היחסים בין שתי המדינות. אובמה אמנם רפרף בקלילות מעל סוגיית ההתנחלויות - "אנו מוסיפים להיות מודאגים מפעילות ההתנחלויות", הוא אמר - אך נתניהו התעלם לחלוטין מהנושא, שמוסיף להיות הקוץ הדוקרני באליית היחסים בין המדינות,
לעולם לא נדע בוודאות מה נאמר בשיחה הסגורה בין המנהיגים ויועציהם, אחרי שהעיתונאים עזבו את החדר, אך סביר להניח שניצוצות לא עפו שם. פקידים משני הצדדים ציירו תמונה של שני לוחמים יגעים שמבינים שההתנגחויות ביניהם הגיעו לקיצן וששוב לא יצטרכו לסבול זה את נוכחותו של זה בתפקידים רשמיים. היה מי שהשווה אותם לשני הקשישים הנרגנים בחבובות. בכל זאת, מהתבטאויות האמריקאים אפשר להתרשם שאובמה לא הרפה כליל מסוגיית ההתנחלויות.
לדברי פקיד אמריקאי, הועלו בשיחה הסגורה, בין נושאים אחרים, "המשך פעילות ההתנחלויות במלאת 50 שנה לכיבוש והדאגה האמריקאית העמוקה מההשפעה המשחיתה של פעילות ההתנחלויות על הסיכוי לפיתרון של שתי מדינות". על פי "ניו יורק טיימס", הדף נתניהו את הטענות. גורם אמריקאי אחר אפילו הדגיש, ששני הצדדים "לא טאטאו מתחת לשטיח" את חילוקי הדעות שלהם.
בכירים בפמליית נתניהו העדיפו להתמקד במה שלא עלה בשיחה הסגורה - "הפיל הגדול בחדר", כהגדרת אחד מהם - כלומר מהלך של הממשל ברגע האחרון לקידום תהליך השלום, אחרי הבחירות בנוובמבר ולפני השבעת הנשיא החדש בינואר 2017. מדובר בהימנעות מהטלת וטו אמריקאי על הצעת החלטה של מועצת הביטחון שתתווה פרמטרים של הסכם אפשרי בין ישראל לפלסטינים, או אולי נאום נשיאותי שישרטט פרמטרים כאלה בתקווה שהם ישמשו בסיס למדיניות המזרח-תיכונית של הממשל (הדמוקרטי) החדש.
"זה היה הפיל בחדר אך הם לא דיברו על כך", אמר הגורם הישראלי. הוא הדגיש, כי סוגיית ההתנחלויות היתה המחלוקת היחידה שנדונה בין אובמה לנתניהו. לדברי הגורם, אמר נתניהו, שכמה אלפי ישראלים בגדה המערבית אינם יכולים לשמש מכשול לשלום. להיפך, המכשול לשלום הוא סירובם של הפלסטינים לוותר על זכות השיבה. הגורם הדגיש, שהסוגיה הזו היתה נושא צדדי בשיחה. לדבריו, רוב הזמן הוקדש לדיון בעניינים מודיעיניים וגיאו-פוליטיים.
אין לדעת האם אובמה אכן יחליט לתת דחיפה לתהליך השלום בשבועות האחרונים של כהונתו, אך סגן היועץ לביטחון לואמי, בנג'מין רודס, אמר בתדרוך שלשום, לפני הפגישה: "מאז ומתמיד אמת המידה של הנשיא היתה, 'האם אני יכול לחולל שינוי חיובי ע"י התערבות בנושא הישראלי-פלסטיני'? ניסינו טקטיקות מרובות ואף אחת מהן לא צלחה, בהתחשב בעובדה שצדדים עצמם לא הצליחו להגיע להסכמה".
ואובמה עצמו אמר בנאומו באו"ם: "אם נהיה ישרים כלפי עצמנו, אנו צריכים להבין ששום כוח חיצוני לא יוכל לכפות על קהילות מדתות שונות, או ממוצא אתני שונה, לחיות בשלום זו בצד זו. עד שלא יימצאו פתרונות לבעיות בסיסיות כיצד יכולות קהילות שונות לחיות זו בצד זו, הקיצונים יוסיפו לשרוף. בני אדם רבים מספור יוסיפו לסבול".