תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי
1. פעם בשנה מוציא המוסד לביטוח לאומי דוח עב כרס של כמאות עמודים על מגמות השכר בישראל. הזכרנו את הדוח הזה לא מעט בשנים האחרונות וגם שאבנו ממנו לא מעט נתונים, כיוון שהוא הדוח האמין ביותר שקיים במערכת. בניגוד לכל סקרי השכר, פה מדובר בנתוני אמת על כל השכירים במשק (כ-3.5 מיליון איש) המגיעים למסד הנתונים של הביטוח הלאומי כפי שדווחו באמצעות המעסיקים (טופס 126). כמובן, מסד הנתונים הגדול הזה אינו כולל את אלה שעובדים ב"שחור" או משלימים הכנסה ב"שחור", ויש לא מעט כאלה בישראל.
בשבוע שעבר פורסם הדוח המעודכן לשנת 2014, והביטוח הלאומי הוסיף לו כמה נתונים, כמו התפתחות השכר הממוצע והחציוני לאורך השנים האחרונות, כך שאפשר לבחון את המגמות לטווח ארוך בתחום העבודה בשכר. בגרפים המצורפים מופיעים כמה מהנתונים החשובים בדוח, המתייחסים לשכר ברוטו בחודש ולשכר לחודש עבודה, להבדיל מהשכר לחודש בשנה. מה ההבדל? שכר לחודש עבודה הוא תוצאת החלוקה של סכומי השכר ששולמו לשכירים במספר חודשי העבודה שעבדו בשנת המס המדווחת, ואילו השכר לחודש בשנה הוא התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל השכר ששולם לשכירים במשך השנה ב-12 חודשי עבודה. אחרי שאמרנו את זה, הנה כמה מהנתונים המעניינים שעולים מהדוח.
4.2% בלבד, זה שיעור העלייה הריאלי של השכר הממוצע לחודש עבודה בין השנים 2000-2014. בשנת 2014 עמד השכר הזה על 9,939 שקל ברוטו לחודש, וזה אומר שלאורך 15 השנים האחרונות השכר הריאלי תקוע בפועל. השכר קפוא, אנחנו טוענים פה שוב ושוב, וזאת אחת הבעיות הגדולות במשק. זה כמובן קשור לתרבות העבודה ("פריון" בלשון הכלכלנים), לרמת החיים ולפרמטרים נוספים - נתוני הביטוח הלאומי מאשרים זאת שחור על גבי לבן. אבל יש לנו הערה לנתונים הללו: המדידה של הביטוח הלאומי מתייחסת לשכר ברוטו ולא לשכר נטו. מה שקרה במשך התקופה הזאת הוא ששכר הנטו הממוצע, על פי הערכות שלנו, עלה יותר מאותם 4.2% ריאלית, בגלל הירידה במסים הישירים שדחף אליה בנימין נתניהו וגם בזכות הרחבת נקודות הזיכוי לשכירים. השורה התחתונה היא שהמדינה היא זו שהעניקה "תוספת" שכר דרך המסים, שתורגמה לנטו, בעוד שהמעסיקים הקפיאו בפועל את הברוטו.
12.8%, זה שיעור העלייה הריאלי בשכר החציוני בשנים 2000-2014. בשנת 2014 עמד השכר החציוני על 6,426 שקל בחודש. השכר החציוני הוא פרמטר חשוב יותר מהשכר הממוצע, ולכן שיעור העלייה בו מעורר איזו תקווה. מבחינה אבסולוטית, שכר כזה הוא עלוב, אבל לפחות הוא מתאושש יחסית יפה בחמש השנים האחרונות - עלייה נומינלית של כ-16%.
31.3%, זה שיעור השכירים שהרוויחו בשנת 2014 עד שכר המינימום (4,300 שקל בשנת הדוח). לפי הנתונים, קרוב ל-70% מהשכירים במשק מרוויחים עד השכר הממוצע במשק, וזה, למעשה, משקף באופן הטוב ביותר את תמונת השכר העגומה במשק הישראלי. הגרף המצורף ממחיש זאת באמצעות שש הערים הגדולות. אפשר לראות היטב שבירושלים שיעור השכירים המרוויחים עד שכר המינימום גבוה מהממוצע הארצי (כ-36%) ואילו בתל אביב הוא נמוך מהממוצע (כ-25%).
8.7% מכוח התעסוקה, זה מספר העובדים שעבדו במקביל אצל יותר ממעסיק אחד, כ-256 אלף עובדים. אחוז הנשים העובדות ביותר ממקום עבודה אחד היה כ-10% לעומת 7.3% בלבד מהגברים. הממצאים האלה, נכתב בדוח, מאשרים את העובדה שנשים מועסקות יותר מגברים בעבודות חלקיות ואצל יותר ממעסיק אחד, על בסיס יומי או במספר מועט של שעות עבודה.
22% מכוח התעסוקה, זה שיעור השכירים שהחליפו את מקום עבודתם בשנת הדוח, כ-780 אלף איש. שוק נייד, ללא ספק.
היישובים כפר האורנים, סביון ושמשית הם בראש היישובים בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר במדינה. שלושתם יישובים קטנים, בין 2,000 ל-5,000 תושבים. בכפר האורנים מרוויחים בממוצע 19,332 שקל ברוטו, בסביון 19,026 שקל ובשמשית 18,362 שקל.
מעמד הביניים הקלאסי: אנחנו מגיעים לטבלה שהיא אולי הכי רלוונטית לקוראים - כמה מרוויחה משפחה ממוצעת ישראלית, ששני בני הזוג בה עובדים. אתם מוזמנים לבחון את עצמכם, באיזה עשירון אתם נמצאים. אם שני בני הזוג עובדים, יש להם שלושה ילדים והם בעשירון השביעי, זה אומר שהכנסתם המצרפית ברוטו היא קרוב ל-20 אלף שקל ברוטו בחודש. הנטו משתנה כמובן בהתאם להכנסה של כל אחד מבני הזוג. האם זה מספיק למחייתה של המשפחה? הורידו את המסים הישירים (מס הכנסה, ביטוח בריאות ממלכתי, ביטוח לאומי); עכשיו הורידו את המסים הנלווים והעקיפים, כמו ארנונה, מס דלק וכדומה, ואת ההוצאות הקבועות כמו משכנתה, חשמל, מים ועוד, וגלו מה התשובה: האם זוג עם 3 ילדים יכול לחיות מ-20 אלף שקל ברוטו בישראל?
2. העשירונים העליונים של השכירים (יחידים) משלמים את רוב המסים בישראל. אלה העובדות, והן נפרשו פה שוב ושוב. המנוע שמאחורי גביית המסים בישראל הוא באופן טבעי אוכלוסיית השכירים, שהרי היא הגדולה במשק (כ-3.5 מיליון שכירים ושכירות). מי שנושא בעיקר תשלומי מס הכנסה, מס בריאות ודמי ביטוח לאומי הם העשירונים 9 ו-10. בעשירון 9 שכירים מרוויחים כ-16 אלף שקל ויותר ברוטו בחודש; בעשירון העליון - יותר מכ-32 אלף שקל ברוטו. בדרך כלל, לא מדובר בעשירים מופלגים, אלא במעמד ביניים קלאסי, אפשר לומר "מעמד ביניים גבוה". וראו מה קורה בהתפלגות תשלום המסים: שני העשירונים העליונים משלמים כ-80% מסך תשלומי המסים הישירים שמגיעים לקופת המדינה משכירים. כשמפצלים את מס הכנסה ממס בריאות וביטוח לאומי, מתקבלת התוצאה הבאה: שני העשירונים העליונים משלמים כ-89% (!) מסך תשלומי מס הכנסה וכ-66% ממס בריאות וביטוח לאומי. שאר העשירונים, 1-7, כמעט שאינם שותפים בתשלומי מס הכנסה בגלל רמות שכר נמוכות, אבל הם בהחלט משתתפים ב"חגיגת" המסים העקיפים והמסים המוניציפליים.
בשנים האחרונות הדבקנו לאוכלוסיית השכירים הזאת את הכינוי "משלמי המסים הפראיירים של ישראל", האוכלוסייה שאין לה ברירה אלא לשלם. הם לא עובדים ב"שחור", הם לא יכולים לתכנן מס, והמסים המושתים עליהם נגבים באופן אוטומטי, בין אם מהשכר ובין אם בתחנת הדלק (מס על הבלו) או בסופר (מע"מ). פלא שהם מרגישים שרוב העול נופל עליהם בלי שהם מקבלים תמורה ראויה בשירותי חינוך, בריאות וכדומה?
3. ומי מתחמק מתשלום מסים? הנה הודעה, שמספרת את כל הסיפור, שהוציאה רשות המסים אמש: "ארבעה אחים יהלומנים חשודים שהחזיקו חשבונות בלתי מדווחים של עשרות מיליוני שקלים בבנק HSBC בשווייץ". על פי ההודעה, בית משפט השלום בתל אביב אישר את מעצרם ושחרורם בתנאים מגבילים של ארבעה אחים יהלומנים מתל אביב ורמת השרון, החשודים שהחזיקו בחשבונות שלהם בבנק HSBC השוויצרי עשרות מיליוני שקלים בלי לדווח לרשויות המס בישראל. הארבעה נחקרו על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב.
הארבעה - חנן מנחמוב, גד מנחמוב, יורם מנחמוב ומישאל מנחמוב - הם יהלומנים ותיקים החשודים שהשמיטו את החשבונות הזרים מהצהרות ההון שלהם ולא כללו את הכנסות המימון שנבעו מחשבונות אלו בדוחותיהם הכספיים. חנן מנחמוב חשוד שהחזיק בחשבונות בבנק HSBC סכום של יותר מ-26 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. על פי המידע שהתקבל, אחיו של חנן, גד מנחמוב, החזיק בחשבונות בבנק HSBC סכום של יותר מ-25 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. אחיהם של השניים, יורם מנחמוב, החזיק על פי החשד בחשבון בבנק HSBC סכום של יותר מ-20 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. האח הרביעי, מישאל מנחמוב, החזיק על פי החשד בחשבון בבנק HSBC סכום של יותר מ-27 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. כאמור, אף אחד מהחשודים לא דיווח לרשויות המס בישראל.
על פי ההודעה, בעקבות החשדות נחקרו ארבעת החשודים ושלושת ילדיו של חנן מנחמוב. כמו כן, ערכו חוקרי פקיד שומה חקירות תל אביב חיפוש בביתו ובמשרדו של חנן. בנוסף, נגבתה עדות ונתפסו חומרי חקירה אצל רואה החשבון המייצג את הארבעה. במהלך חקירתם הכחישו החשודים את החשדות המיוחסים להם.
החקירה בפרשה החלה בשיתוף מידע שהגיע ליחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, שבמסגרתו הועברה לרשות המסים רשימת הישראלים המחזיקים חשבון ב-HSBC השווייצרי. הרשימה כוללת מידע אישי, דפי חשבון ופרטים נוספים.
4. אנחנו מאחלים לבני משפחת מנחמוב שייצאו זכאים ונקיים מהחקירה, אבל הפרשה הזכירה לנו את פרויקט היהלומים האחרון שפרסם "גלובס". אחת הכתבות עסקה בכסף השחור הענק שמסתובב בענף - כתבה שהכעיסה לא מעט יהלומנים, שטענו שאנחנו מלבים את הדימוי המפוקפק של הענף. ובכן, אנחנו נדבקים ונצמדים רק לעובדות: בהסדרי הכופר, ראו זה פלא, יש דומיננטיות ליהלומנים; פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים היא לא דימוי, היא פרשה אמיתית; והחקירה של בני משפחת מנחמוב מדברת בעד עצמה. כן, יש הפראיירים שמשלמים מסים ונושאים ברוב נטל המסים הישירים בישראל, ויש הלא-פראיירים שמייצגים את מדינת השחור הישראלית, מדינה ענקית עם ים של כסף לא מדווח. מי כמו היהלומנים (טוב, חלקם) יכולים לספר לנו על זה. וכמובן, לא רק הם. זו מגפה בישראל.
eli@globes.co.il