גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכר שלנו תקוע

בין השנים 2000-2014 השכר עלה ריאלית ב-4.2% בלבד

תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי
תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי

1. פעם בשנה מוציא המוסד לביטוח לאומי דוח עב כרס של כמאות עמודים על מגמות השכר בישראל. הזכרנו את הדוח הזה לא מעט בשנים האחרונות וגם שאבנו ממנו לא מעט נתונים, כיוון שהוא הדוח האמין ביותר שקיים במערכת. בניגוד לכל סקרי השכר, פה מדובר בנתוני אמת על כל השכירים במשק (כ-3.5 מיליון איש) המגיעים למסד הנתונים של הביטוח הלאומי כפי שדווחו באמצעות המעסיקים (טופס 126). כמובן, מסד הנתונים הגדול הזה אינו כולל את אלה שעובדים ב"שחור" או משלימים הכנסה ב"שחור", ויש לא מעט כאלה בישראל.

בשבוע שעבר פורסם הדוח המעודכן לשנת 2014, והביטוח הלאומי הוסיף לו כמה נתונים, כמו התפתחות השכר הממוצע והחציוני לאורך השנים האחרונות, כך שאפשר לבחון את המגמות לטווח ארוך בתחום העבודה בשכר. בגרפים המצורפים מופיעים כמה מהנתונים החשובים בדוח, המתייחסים לשכר ברוטו בחודש ולשכר לחודש עבודה, להבדיל מהשכר לחודש בשנה. מה ההבדל? שכר לחודש עבודה הוא תוצאת החלוקה של סכומי השכר ששולמו לשכירים במספר חודשי העבודה שעבדו בשנת המס המדווחת, ואילו השכר לחודש בשנה הוא התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל השכר ששולם לשכירים במשך השנה ב-12 חודשי עבודה. אחרי שאמרנו את זה, הנה כמה מהנתונים המעניינים שעולים מהדוח.

4.2% בלבד, זה שיעור העלייה הריאלי של השכר הממוצע לחודש עבודה בין השנים 2000-2014. בשנת 2014 עמד השכר הזה על 9,939 שקל ברוטו לחודש, וזה אומר שלאורך 15 השנים האחרונות השכר הריאלי תקוע בפועל. השכר קפוא, אנחנו טוענים פה שוב ושוב, וזאת אחת הבעיות הגדולות במשק. זה כמובן קשור לתרבות העבודה ("פריון" בלשון הכלכלנים), לרמת החיים ולפרמטרים נוספים - נתוני הביטוח הלאומי מאשרים זאת שחור על גבי לבן. אבל יש לנו הערה לנתונים הללו: המדידה של הביטוח הלאומי מתייחסת לשכר ברוטו ולא לשכר נטו. מה שקרה במשך התקופה הזאת הוא ששכר הנטו הממוצע, על פי הערכות שלנו, עלה יותר מאותם 4.2% ריאלית, בגלל הירידה במסים הישירים שדחף אליה בנימין נתניהו וגם בזכות הרחבת נקודות הזיכוי לשכירים. השורה התחתונה היא שהמדינה היא זו שהעניקה "תוספת" שכר דרך המסים, שתורגמה לנטו, בעוד שהמעסיקים הקפיאו בפועל את הברוטו.

12.8%, זה שיעור העלייה הריאלי בשכר החציוני בשנים 2000-2014. בשנת 2014 עמד השכר החציוני על 6,426 שקל בחודש. השכר החציוני הוא פרמטר חשוב יותר מהשכר הממוצע, ולכן שיעור העלייה בו מעורר איזו תקווה. מבחינה אבסולוטית, שכר כזה הוא עלוב, אבל לפחות הוא מתאושש יחסית יפה בחמש השנים האחרונות - עלייה נומינלית של כ-16%.

31.3%, זה שיעור השכירים שהרוויחו בשנת 2014 עד שכר המינימום (4,300 שקל בשנת הדוח). לפי הנתונים, קרוב ל-70% מהשכירים במשק מרוויחים עד השכר הממוצע במשק, וזה, למעשה, משקף באופן הטוב ביותר את תמונת השכר העגומה במשק הישראלי. הגרף המצורף ממחיש זאת באמצעות שש הערים הגדולות. אפשר לראות היטב שבירושלים שיעור השכירים המרוויחים עד שכר המינימום גבוה מהממוצע הארצי (כ-36%) ואילו בתל אביב הוא נמוך מהממוצע (כ-25%).

8.7% מכוח התעסוקה, זה מספר העובדים שעבדו במקביל אצל יותר ממעסיק אחד, כ-256 אלף עובדים. אחוז הנשים העובדות ביותר ממקום עבודה אחד היה כ-10% לעומת 7.3% בלבד מהגברים. הממצאים האלה, נכתב בדוח, מאשרים את העובדה שנשים מועסקות יותר מגברים בעבודות חלקיות ואצל יותר ממעסיק אחד, על בסיס יומי או במספר מועט של שעות עבודה.

22% מכוח התעסוקה, זה שיעור השכירים שהחליפו את מקום עבודתם בשנת הדוח, כ-780 אלף איש. שוק נייד, ללא ספק.

היישובים כפר האורנים, סביון ושמשית הם בראש היישובים בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר במדינה. שלושתם יישובים קטנים, בין 2,000 ל-5,000 תושבים. בכפר האורנים מרוויחים בממוצע 19,332 שקל ברוטו, בסביון 19,026 שקל ובשמשית 18,362 שקל.

מעמד הביניים הקלאסי: אנחנו מגיעים לטבלה שהיא אולי הכי רלוונטית לקוראים - כמה מרוויחה משפחה ממוצעת ישראלית, ששני בני הזוג בה עובדים. אתם מוזמנים לבחון את עצמכם, באיזה עשירון אתם נמצאים. אם שני בני הזוג עובדים, יש להם שלושה ילדים והם בעשירון השביעי, זה אומר שהכנסתם המצרפית ברוטו היא קרוב ל-20 אלף שקל ברוטו בחודש. הנטו משתנה כמובן בהתאם להכנסה של כל אחד מבני הזוג. האם זה מספיק למחייתה של המשפחה? הורידו את המסים הישירים (מס הכנסה, ביטוח בריאות ממלכתי, ביטוח לאומי); עכשיו הורידו את המסים הנלווים והעקיפים, כמו ארנונה, מס דלק וכדומה, ואת ההוצאות הקבועות כמו משכנתה, חשמל, מים ועוד, וגלו מה התשובה: האם זוג עם 3 ילדים יכול לחיות מ-20 אלף שקל ברוטו בישראל?

שכר תקוע /איור: טל אביב

2. העשירונים העליונים של השכירים (יחידים) משלמים את רוב המסים בישראל. אלה העובדות, והן נפרשו פה שוב ושוב. המנוע שמאחורי גביית המסים בישראל הוא באופן טבעי אוכלוסיית השכירים, שהרי היא הגדולה במשק (כ-3.5 מיליון שכירים ושכירות). מי שנושא בעיקר תשלומי מס הכנסה, מס בריאות ודמי ביטוח לאומי הם העשירונים 9 ו-10. בעשירון 9 שכירים מרוויחים כ-16 אלף שקל ויותר ברוטו בחודש; בעשירון העליון - יותר מכ-32 אלף שקל ברוטו. בדרך כלל, לא מדובר בעשירים מופלגים, אלא במעמד ביניים קלאסי, אפשר לומר "מעמד ביניים גבוה". וראו מה קורה בהתפלגות תשלום המסים: שני העשירונים העליונים משלמים כ-80% מסך תשלומי המסים הישירים שמגיעים לקופת המדינה משכירים. כשמפצלים את מס הכנסה ממס בריאות וביטוח לאומי, מתקבלת התוצאה הבאה: שני העשירונים העליונים משלמים כ-89% (!) מסך תשלומי מס הכנסה וכ-66% ממס בריאות וביטוח לאומי. שאר העשירונים, 1-7, כמעט שאינם שותפים בתשלומי מס הכנסה בגלל רמות שכר נמוכות, אבל הם בהחלט משתתפים ב"חגיגת" המסים העקיפים והמסים המוניציפליים.

בשנים האחרונות הדבקנו לאוכלוסיית השכירים הזאת את הכינוי "משלמי המסים הפראיירים של ישראל", האוכלוסייה שאין לה ברירה אלא לשלם. הם לא עובדים ב"שחור", הם לא יכולים לתכנן מס, והמסים המושתים עליהם נגבים באופן אוטומטי, בין אם מהשכר ובין אם בתחנת הדלק (מס על הבלו) או בסופר (מע"מ). פלא שהם מרגישים שרוב העול נופל עליהם בלי שהם מקבלים תמורה ראויה בשירותי חינוך, בריאות וכדומה?

3. ומי מתחמק מתשלום מסים? הנה הודעה, שמספרת את כל הסיפור, שהוציאה רשות המסים אמש: "ארבעה אחים יהלומנים חשודים שהחזיקו חשבונות בלתי מדווחים של עשרות מיליוני שקלים בבנק HSBC בשווייץ". על פי ההודעה, בית משפט השלום בתל אביב אישר את מעצרם ושחרורם בתנאים מגבילים של ארבעה אחים יהלומנים מתל אביב ורמת השרון, החשודים שהחזיקו בחשבונות שלהם בבנק HSBC השוויצרי עשרות מיליוני שקלים בלי לדווח לרשויות המס בישראל. הארבעה נחקרו על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב.

הארבעה - חנן מנחמוב, גד מנחמוב, יורם מנחמוב ומישאל מנחמוב - הם יהלומנים ותיקים החשודים שהשמיטו את החשבונות הזרים מהצהרות ההון שלהם ולא כללו את הכנסות המימון שנבעו מחשבונות אלו בדוחותיהם הכספיים. חנן מנחמוב חשוד שהחזיק בחשבונות בבנק HSBC סכום של יותר מ-26 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. על פי המידע שהתקבל, אחיו של חנן, גד מנחמוב, החזיק בחשבונות בבנק HSBC סכום של יותר מ-25 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. אחיהם של השניים, יורם מנחמוב, החזיק על פי החשד בחשבון בבנק HSBC סכום של יותר מ-20 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. האח הרביעי, מישאל מנחמוב, החזיק על פי החשד בחשבון בבנק HSBC סכום של יותר מ-27 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. כאמור, אף אחד מהחשודים לא דיווח לרשויות המס בישראל.

על פי ההודעה, בעקבות החשדות נחקרו ארבעת החשודים ושלושת ילדיו של חנן מנחמוב. כמו כן, ערכו חוקרי פקיד שומה חקירות תל אביב חיפוש בביתו ובמשרדו של חנן. בנוסף, נגבתה עדות ונתפסו חומרי חקירה אצל רואה החשבון המייצג את הארבעה. במהלך חקירתם הכחישו החשודים את החשדות המיוחסים להם.

החקירה בפרשה החלה בשיתוף מידע שהגיע ליחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, שבמסגרתו הועברה לרשות המסים רשימת הישראלים המחזיקים חשבון ב-HSBC השווייצרי. הרשימה כוללת מידע אישי, דפי חשבון ופרטים נוספים.

4. אנחנו מאחלים לבני משפחת מנחמוב שייצאו זכאים ונקיים מהחקירה, אבל הפרשה הזכירה לנו את פרויקט היהלומים האחרון שפרסם "גלובס". אחת הכתבות עסקה בכסף השחור הענק שמסתובב בענף - כתבה שהכעיסה לא מעט יהלומנים, שטענו שאנחנו מלבים את הדימוי המפוקפק של הענף. ובכן, אנחנו נדבקים ונצמדים רק לעובדות: בהסדרי הכופר, ראו זה פלא, יש דומיננטיות ליהלומנים; פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים היא לא דימוי, היא פרשה אמיתית; והחקירה של בני משפחת מנחמוב מדברת בעד עצמה. כן, יש הפראיירים שמשלמים מסים ונושאים ברוב נטל המסים הישירים בישראל, ויש הלא-פראיירים שמייצגים את מדינת השחור הישראלית, מדינה ענקית עם ים של כסף לא מדווח. מי כמו היהלומנים (טוב, חלקם) יכולים לספר לנו על זה. וכמובן, לא רק הם. זו מגפה בישראל.

משפחות עובדים

eli@globes.co.il

עוד כתבות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד רמי לוי על טעות בדוחות

התביעה הוגשה על ידי בעל מניות ברמי לוי שיווק השקמה, בשל נזק שספגו המשקיעים לאחר שהחברה דיווחה על טעות שהגדילה את הרווח שלה ב-44 מיליון שקל ● רשות ני"ע הטילה קנס אישי על לוי בפרשה ● החברה: "אוחזים בטענות הגנה טובות"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים