גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכר שלנו תקוע

בין השנים 2000-2014 השכר עלה ריאלית ב-4.2% בלבד

תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי
תלוש משכורת תלוש שכר / צלם: תמר מצפי

1. פעם בשנה מוציא המוסד לביטוח לאומי דוח עב כרס של כמאות עמודים על מגמות השכר בישראל. הזכרנו את הדוח הזה לא מעט בשנים האחרונות וגם שאבנו ממנו לא מעט נתונים, כיוון שהוא הדוח האמין ביותר שקיים במערכת. בניגוד לכל סקרי השכר, פה מדובר בנתוני אמת על כל השכירים במשק (כ-3.5 מיליון איש) המגיעים למסד הנתונים של הביטוח הלאומי כפי שדווחו באמצעות המעסיקים (טופס 126). כמובן, מסד הנתונים הגדול הזה אינו כולל את אלה שעובדים ב"שחור" או משלימים הכנסה ב"שחור", ויש לא מעט כאלה בישראל.

בשבוע שעבר פורסם הדוח המעודכן לשנת 2014, והביטוח הלאומי הוסיף לו כמה נתונים, כמו התפתחות השכר הממוצע והחציוני לאורך השנים האחרונות, כך שאפשר לבחון את המגמות לטווח ארוך בתחום העבודה בשכר. בגרפים המצורפים מופיעים כמה מהנתונים החשובים בדוח, המתייחסים לשכר ברוטו בחודש ולשכר לחודש עבודה, להבדיל מהשכר לחודש בשנה. מה ההבדל? שכר לחודש עבודה הוא תוצאת החלוקה של סכומי השכר ששולמו לשכירים במספר חודשי העבודה שעבדו בשנת המס המדווחת, ואילו השכר לחודש בשנה הוא התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל השכר ששולם לשכירים במשך השנה ב-12 חודשי עבודה. אחרי שאמרנו את זה, הנה כמה מהנתונים המעניינים שעולים מהדוח.

4.2% בלבד, זה שיעור העלייה הריאלי של השכר הממוצע לחודש עבודה בין השנים 2000-2014. בשנת 2014 עמד השכר הזה על 9,939 שקל ברוטו לחודש, וזה אומר שלאורך 15 השנים האחרונות השכר הריאלי תקוע בפועל. השכר קפוא, אנחנו טוענים פה שוב ושוב, וזאת אחת הבעיות הגדולות במשק. זה כמובן קשור לתרבות העבודה ("פריון" בלשון הכלכלנים), לרמת החיים ולפרמטרים נוספים - נתוני הביטוח הלאומי מאשרים זאת שחור על גבי לבן. אבל יש לנו הערה לנתונים הללו: המדידה של הביטוח הלאומי מתייחסת לשכר ברוטו ולא לשכר נטו. מה שקרה במשך התקופה הזאת הוא ששכר הנטו הממוצע, על פי הערכות שלנו, עלה יותר מאותם 4.2% ריאלית, בגלל הירידה במסים הישירים שדחף אליה בנימין נתניהו וגם בזכות הרחבת נקודות הזיכוי לשכירים. השורה התחתונה היא שהמדינה היא זו שהעניקה "תוספת" שכר דרך המסים, שתורגמה לנטו, בעוד שהמעסיקים הקפיאו בפועל את הברוטו.

12.8%, זה שיעור העלייה הריאלי בשכר החציוני בשנים 2000-2014. בשנת 2014 עמד השכר החציוני על 6,426 שקל בחודש. השכר החציוני הוא פרמטר חשוב יותר מהשכר הממוצע, ולכן שיעור העלייה בו מעורר איזו תקווה. מבחינה אבסולוטית, שכר כזה הוא עלוב, אבל לפחות הוא מתאושש יחסית יפה בחמש השנים האחרונות - עלייה נומינלית של כ-16%.

31.3%, זה שיעור השכירים שהרוויחו בשנת 2014 עד שכר המינימום (4,300 שקל בשנת הדוח). לפי הנתונים, קרוב ל-70% מהשכירים במשק מרוויחים עד השכר הממוצע במשק, וזה, למעשה, משקף באופן הטוב ביותר את תמונת השכר העגומה במשק הישראלי. הגרף המצורף ממחיש זאת באמצעות שש הערים הגדולות. אפשר לראות היטב שבירושלים שיעור השכירים המרוויחים עד שכר המינימום גבוה מהממוצע הארצי (כ-36%) ואילו בתל אביב הוא נמוך מהממוצע (כ-25%).

8.7% מכוח התעסוקה, זה מספר העובדים שעבדו במקביל אצל יותר ממעסיק אחד, כ-256 אלף עובדים. אחוז הנשים העובדות ביותר ממקום עבודה אחד היה כ-10% לעומת 7.3% בלבד מהגברים. הממצאים האלה, נכתב בדוח, מאשרים את העובדה שנשים מועסקות יותר מגברים בעבודות חלקיות ואצל יותר ממעסיק אחד, על בסיס יומי או במספר מועט של שעות עבודה.

22% מכוח התעסוקה, זה שיעור השכירים שהחליפו את מקום עבודתם בשנת הדוח, כ-780 אלף איש. שוק נייד, ללא ספק.

היישובים כפר האורנים, סביון ושמשית הם בראש היישובים בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר במדינה. שלושתם יישובים קטנים, בין 2,000 ל-5,000 תושבים. בכפר האורנים מרוויחים בממוצע 19,332 שקל ברוטו, בסביון 19,026 שקל ובשמשית 18,362 שקל.

מעמד הביניים הקלאסי: אנחנו מגיעים לטבלה שהיא אולי הכי רלוונטית לקוראים - כמה מרוויחה משפחה ממוצעת ישראלית, ששני בני הזוג בה עובדים. אתם מוזמנים לבחון את עצמכם, באיזה עשירון אתם נמצאים. אם שני בני הזוג עובדים, יש להם שלושה ילדים והם בעשירון השביעי, זה אומר שהכנסתם המצרפית ברוטו היא קרוב ל-20 אלף שקל ברוטו בחודש. הנטו משתנה כמובן בהתאם להכנסה של כל אחד מבני הזוג. האם זה מספיק למחייתה של המשפחה? הורידו את המסים הישירים (מס הכנסה, ביטוח בריאות ממלכתי, ביטוח לאומי); עכשיו הורידו את המסים הנלווים והעקיפים, כמו ארנונה, מס דלק וכדומה, ואת ההוצאות הקבועות כמו משכנתה, חשמל, מים ועוד, וגלו מה התשובה: האם זוג עם 3 ילדים יכול לחיות מ-20 אלף שקל ברוטו בישראל?

שכר תקוע /איור: טל אביב

2. העשירונים העליונים של השכירים (יחידים) משלמים את רוב המסים בישראל. אלה העובדות, והן נפרשו פה שוב ושוב. המנוע שמאחורי גביית המסים בישראל הוא באופן טבעי אוכלוסיית השכירים, שהרי היא הגדולה במשק (כ-3.5 מיליון שכירים ושכירות). מי שנושא בעיקר תשלומי מס הכנסה, מס בריאות ודמי ביטוח לאומי הם העשירונים 9 ו-10. בעשירון 9 שכירים מרוויחים כ-16 אלף שקל ויותר ברוטו בחודש; בעשירון העליון - יותר מכ-32 אלף שקל ברוטו. בדרך כלל, לא מדובר בעשירים מופלגים, אלא במעמד ביניים קלאסי, אפשר לומר "מעמד ביניים גבוה". וראו מה קורה בהתפלגות תשלום המסים: שני העשירונים העליונים משלמים כ-80% מסך תשלומי המסים הישירים שמגיעים לקופת המדינה משכירים. כשמפצלים את מס הכנסה ממס בריאות וביטוח לאומי, מתקבלת התוצאה הבאה: שני העשירונים העליונים משלמים כ-89% (!) מסך תשלומי מס הכנסה וכ-66% ממס בריאות וביטוח לאומי. שאר העשירונים, 1-7, כמעט שאינם שותפים בתשלומי מס הכנסה בגלל רמות שכר נמוכות, אבל הם בהחלט משתתפים ב"חגיגת" המסים העקיפים והמסים המוניציפליים.

בשנים האחרונות הדבקנו לאוכלוסיית השכירים הזאת את הכינוי "משלמי המסים הפראיירים של ישראל", האוכלוסייה שאין לה ברירה אלא לשלם. הם לא עובדים ב"שחור", הם לא יכולים לתכנן מס, והמסים המושתים עליהם נגבים באופן אוטומטי, בין אם מהשכר ובין אם בתחנת הדלק (מס על הבלו) או בסופר (מע"מ). פלא שהם מרגישים שרוב העול נופל עליהם בלי שהם מקבלים תמורה ראויה בשירותי חינוך, בריאות וכדומה?

3. ומי מתחמק מתשלום מסים? הנה הודעה, שמספרת את כל הסיפור, שהוציאה רשות המסים אמש: "ארבעה אחים יהלומנים חשודים שהחזיקו חשבונות בלתי מדווחים של עשרות מיליוני שקלים בבנק HSBC בשווייץ". על פי ההודעה, בית משפט השלום בתל אביב אישר את מעצרם ושחרורם בתנאים מגבילים של ארבעה אחים יהלומנים מתל אביב ורמת השרון, החשודים שהחזיקו בחשבונות שלהם בבנק HSBC השוויצרי עשרות מיליוני שקלים בלי לדווח לרשויות המס בישראל. הארבעה נחקרו על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב.

הארבעה - חנן מנחמוב, גד מנחמוב, יורם מנחמוב ומישאל מנחמוב - הם יהלומנים ותיקים החשודים שהשמיטו את החשבונות הזרים מהצהרות ההון שלהם ולא כללו את הכנסות המימון שנבעו מחשבונות אלו בדוחותיהם הכספיים. חנן מנחמוב חשוד שהחזיק בחשבונות בבנק HSBC סכום של יותר מ-26 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. על פי המידע שהתקבל, אחיו של חנן, גד מנחמוב, החזיק בחשבונות בבנק HSBC סכום של יותר מ-25 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. אחיהם של השניים, יורם מנחמוב, החזיק על פי החשד בחשבון בבנק HSBC סכום של יותר מ-20 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. האח הרביעי, מישאל מנחמוב, החזיק על פי החשד בחשבון בבנק HSBC סכום של יותר מ-27 מיליון שקל, חלקם בבעלותו וחלקם בבעלות משותפת עם אחיו. כאמור, אף אחד מהחשודים לא דיווח לרשויות המס בישראל.

על פי ההודעה, בעקבות החשדות נחקרו ארבעת החשודים ושלושת ילדיו של חנן מנחמוב. כמו כן, ערכו חוקרי פקיד שומה חקירות תל אביב חיפוש בביתו ובמשרדו של חנן. בנוסף, נגבתה עדות ונתפסו חומרי חקירה אצל רואה החשבון המייצג את הארבעה. במהלך חקירתם הכחישו החשודים את החשדות המיוחסים להם.

החקירה בפרשה החלה בשיתוף מידע שהגיע ליחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, שבמסגרתו הועברה לרשות המסים רשימת הישראלים המחזיקים חשבון ב-HSBC השווייצרי. הרשימה כוללת מידע אישי, דפי חשבון ופרטים נוספים.

4. אנחנו מאחלים לבני משפחת מנחמוב שייצאו זכאים ונקיים מהחקירה, אבל הפרשה הזכירה לנו את פרויקט היהלומים האחרון שפרסם "גלובס". אחת הכתבות עסקה בכסף השחור הענק שמסתובב בענף - כתבה שהכעיסה לא מעט יהלומנים, שטענו שאנחנו מלבים את הדימוי המפוקפק של הענף. ובכן, אנחנו נדבקים ונצמדים רק לעובדות: בהסדרי הכופר, ראו זה פלא, יש דומיננטיות ליהלומנים; פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים היא לא דימוי, היא פרשה אמיתית; והחקירה של בני משפחת מנחמוב מדברת בעד עצמה. כן, יש הפראיירים שמשלמים מסים ונושאים ברוב נטל המסים הישירים בישראל, ויש הלא-פראיירים שמייצגים את מדינת השחור הישראלית, מדינה ענקית עם ים של כסף לא מדווח. מי כמו היהלומנים (טוב, חלקם) יכולים לספר לנו על זה. וכמובן, לא רק הם. זו מגפה בישראל.

משפחות עובדים

eli@globes.co.il

עוד כתבות

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות