מסוע מתקדם להעברה של אגרגטים מישראל לרצועת עזה עומד כבר שנים במרכז של מחלוקת משפטית בין שני אנשי העסקים שהקימו אותו, אשר לוק ומיכאל חדד, לבין המדינה.
שנים אחרי שהמסוע הוקם בעידוד ובשם המדינה - בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים - במעבר קרני שבמרכז הרצועה, מה שנשאר ממנו זה פיל לבן ומחלוקת משפטית סבוכה שעדיין מתבררת בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
אנשי העסקים שהובילו את הקמת המסוע, לוק וחדד, תובעים ממשרד הביטחון ומהמדינה 64 מיליון שקל, כפיצוי על כך שהמיזם קרס בעקבות החלטה מדינית שקיבלה ממשלת ישראל: לסגור את מעבר קרני, ששימש להעברת סחורות לעזה, ולהעתיק את הפעילות למעבר כרם שלום שבדרום הרצועה.
לטענת לוק וחדד, הסכום שנקבו בתביעה אמור לפצות אותם על אובדן הכנסות מפעילות המסוע, על-פי תחשיב הכנסות על פני שנים.
ההחלטה על הפסקת תעבורת הסחורות לעזה דרך מעבר קרני התקבלה באמצע 2007, תוצאה ישירה של ההפיכה ברצועה: שבועות אחדים לפני כן חמאס הדיח את פת"ח ותפס את מוסדות השלטון בעזה. התוכנית של היזמים לוק וחדד, להעביר באמצעות המסוע המתקדם טונות של אגרגטים וחומרי בנייה לתחומי הרצועה, קרסה מול עיניהם, כחצי שנה בלבד לאחר שהמסוע החל לפעול. את תביעתם נגד המדינה הם הגישו כבר בתחילת 2011 באמצעות עו"ד אלון פומרנץ ועומר מאירי ממשרד ליפא מאיר ושות'.
בכתב התביעה טענו חדד ולוק כי המסוע שהקימו בהשקעה של יותר מ-25 מיליון שקל במעבר קרני הוא "יחיד מסוגו בעולם": אורכו 276 מטר, והוא הוקם מעל גדר הגבול שבין ישראל לעזה. בהתחשב במצב הביטחוני באזור, המסוע הורכב מ-3 מפרקים המאפשרים לנתק בין חלקיו בתום יום עבודה - כדי למנוע מעבר של מחבלים או מסתנני עבודה מתחומי עזה לישראל.
המסוע תוכנן כך שיוכל להעביר מדי יום לעזה 18 אלף טון של חומרי בנייה. בתמורה להקמה ולהפעלת המסוע, היזמים לוק וחדד התכוונו לגבות 5.6 שקל לכל טון של אגרגטים שיועבר לרצועה.
המאבק המשפטי המתנהל בין המדינה לבין שני היזמים חושף גם ליקויים לכאורה מצד המדינה, באופן שבו היא ניהלה את המיזם: ב-2006 לוק וחדד חתמו על הסכם המסדיר את הקמתו עם רשות שדות התעופה (רש"ת), הגוף שאמון על הפעלת מעברי הגבול של מדינת ישראל. בתביעתם, טענו היזמים כי רק לאחר שחתמו על ההסכם עם רש"ת, נציגיה טענו כי לא היה בסמכותה לחתום עליו, והיה עליה לקיים מכרז כדין ולבחון הצעות נוספות להקמת המסוע.
בשל ליקוי זה, כך נטען בתביעה, הציעו אנשי רש"ת ליזמים להסדיר את הסוגיה באמצעות חתימה על הסכם עם קיבוץ נחל עוז, שעל אדמתו הוקם בסופו של דבר המסוע, והם ישמשו למעשה כקבלני משנה מטעם הקיבוץ להפעלת המסוע.
בהליכים שמנהלים לוק וחדד בניסיון לקבל פיצויים טענה המדינה כי אין לה כל יריבות עם התובעים, וזאת כי חתמו על ההסכם עם קיבוץ נחל עוז. אף שחלף זמן רב מאז הוגשה התביעה בנושא, בחודשים האחרונים לוק וחדד הגישו כתב תביעה מתוקן, ובו צירפו גם את קיבוץ נחל עוז כצד.
בתצהיר מתוקן שהגיש בימים האחרונים חדד לבית המשפט נטען כי חרף ההשקעה הגדולה בהקמת המסוע, המדינה עשתה בו שימוש ספוראדי בלבד - ודחתה את הצעותיהם להעתיקו למעבר כרם שלום שבאמצעותו מועברות כיום רוב הסחורות לעזה. התובעים מתרעמים על כך שחרף הפגיעה בהם, המדינה בחרה להתקשר עם גורם אחר להעברת הסחורות לעזה
חדד הוסיף וטען בתצהיר כי בנוסף לסגירת מעבר קרני, המדינה "העבירה לעזה אגרגטים בשווי של כ-2 מיליון שקל שהיו בבעלותו ובבעלות שותפו לוק, ואוחסנו בקרבת מעבר קרני. זאת, כך טען, בלי לקבל מהם רשות, ומבלי שניתנה להם כל תמורה על כך.
לטענת התובעים, אף שנגרמו להם נזקים ואובדן הכנסות בהיקף של יותר מ-120 מיליון שקל, הם קבעו את תביעתם על סך של 64 מיליון שקל לצורכי אגרה.
בכתב הגנה מתוקן שהגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי הוכחשו רוב טענות התובעים: "מוכחש מכל וכל כי עומדת לתובעים זכות כלשהי לפיצוי על 'רווחים עתידיים' (...) הנזקים הנטענים הם נזקים שהתובעים לקחו או היה עליהם לקחת בחשבון בתחשיב הסיכון הכלכלי שלקחו על עצמם במסגרת המסכת ההסכמית", נטען בידי עו"ד לילך דיין מפרקליטות מחוז תל-אביב.
בהתייחס לצירוף של נחל עוז להליך, טענה הפרקליטות כי הואיל והקיבוץ לא השקיע במיזם זה - אין לו על מה להלין, ואין לו כל טענה רצינית בנושא.