ניצב רוני ריטמן / צילום: חטיבת דוברות המשטרה
אחת הדרכים למניעת חשש לניגוד עניינים של נבחרי ציבור, פקידים ובכירים בממשל היא עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מלפני כעשור, "ככלל, מן הראוי שמינוי מועמד לתפקיד, חתימת חוזה העסקה עימו או כניסתו לתפקיד בפועל, ייעשו רק לאחר שהיועץ המשפטי של הגוף הנוגע בדבר בדק את שאלת ניגוד העניינים, ולאחר שהמועמד חתם על הסדר מתאים למניעת ניגוד עניינים, ככל שהוא נדרש לכך".
הסדרי ניגוד עניינים נערכים היום במקומות שונים, ובהם משרד המשפטים, משרד האוצר ובמערכת המשפט בכלל. אך נראה כי דווקא בצמרת המשטרה - הגוף האחראי על אכיפת החוק והסדר במדינת ישראל - נדיר שנערכים הסדרים למניעת ניגודי עניינים, והנושא אינו מוסדר.
טפח מהתנהלות המשטרה בסוגיה נחשף לאחרונה בעתירה מינהלית שהגישה התנועה למשילות ולדמוקרטיה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. בעתירה ביקשה התנועה מבית המשפט, לפי חוק חופש המידע, כי יורה לממונה על חוק חופש המידע במשטרה למסור לה את הסדר ניגוד העניינים של מפקד יחידת להב-433, ניצב רוני ריטמן.
מההתפתחויות בדיון בעתירה התברר כי לא נערך שום הסדר למניעת ניגוד עניינים לריטמן, וכי המשטרה פעלה להסדרת הנושא וביקשה מריטמן למלא "שאלון ניגוד עניינים", רק בעקבות פניית התנועה למשילות ולדמוקרטיה, ולאחר שהמשטרה לא מצאה שאלון כזה אצלה. זאת, על אף שריטמן עצמו טען כי מילא שאלון למניעת ניגוד עניינים לפני כניסתו לתפקיד מפקד להב.
יודגש כי העתירה הוגשה כמקרה מבחן להתנהלות המשטרה ביחס לבכיריה, ולא בשל חשד ספציפי נגד ריטמן.
להב-433 היא היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן. היא הוקמה ב-1 בינואר 2008 כמחלקה באגף המודיעין של משטרת ישראל, המאגדת בתוכה מכלול של תפקידים למלחמה בפשיעה החמורה ובשחיתות השלטונית והציבורית בישראל. יחידת להב אחראית לאכיפת החוק ולמתן מענה מקצועי במאבק נגד הפשיעה החמורה המאורגנת והשחיתות הציבורית, והיא נחשבת ליחידה החשובה והרגישה ביותר במשטרה.
לפני יותר משנתיים, באוגוסט 2014, מונה ריטמן לראש להב-433, במקומו של ניצב מנשה ארביב, שנחשד בפלילים. בנובמבר 2015 נחקר ריטמן במחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) בחשד להטרדה מינית של קצינה ששירתה תחתיו, והוצא לחופשה.
ריטמן הכחיש את החשדות נגדו, וב-24 בדצמבר אשתקד החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגדו. מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, החזיר את ריטמן לתפקידו החשוב.
ב-29 בנובמבר 2015 הגישה התנועה למשילות ולדמוקרטיה, בראשות יהודה עמרני, לממונה על חופש המידע במשטרה בקשה לקבל את הסדרי ניגוד העניינים של ריטמן. התנועה כתבה בפנייתה כי "אם ישנה חוות-דעת על הסדרים אלה, נבקש לקבלם בנוסף להסדרים עצמם", וכן הוסיפה כי "נזכיר את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר מתן פומבי להסדרים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מדינה, יש לתת פומבי להסדרים אלה במענה לבקשות לפי חופש המידע".
ב-1 במאי השנה השיב פקד עו"ד יניב המי, הממונה על חופש המידע במשטרה, לתנועה למשילות ולדמוקרטיה כי "לאחר שעיינו בבקשתך ובחנו אותה עם הגורמים הרלוונטיים, החלטנו לדחות אותה".
בתשובת המשטרה נאמר עוד כי "מבלי להתייחס לגופה של בקשה, נעיר כי עקרונית שאלון לניגוד עניינים או הסדר לניגוד עניינים, כאשר הדבר נדרש, הנם בגדר מידע שאין לחשוף במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע, וזאת נוכח הפגיעה בפרטיות".
בעקבות סירוב המשטרה, ביוני השנה הגישה התנועה למשילות לבית המשפט מחוזי מרכז את עתירתה, שבה ביקשה כי יורה לממונה על חוק חופש המידע במשטרה למסור לה את הסדר ניגוד העניינים של ריטמן. בין היתר טוענת התנועה כי תשובת המשטרה לבקשתה נמסרה בצורה לאקונית, והיא לא עומדת בחובת ההנמקה כראוי וכנדרש על-פי דין.
עוד נטען בעתירת התנועה, בין היתר, כי אין בהעברת המידע המבוקש בכדי לגרום לפגיעה בפרטיות של ניצב ריטמן, ואף אם יש פגיעה בפרטיות, יש להעביר את המידע שהוא בעל חשיבות גבוהה לציבור.
בחודש שעבר, ב-29 בספטמבר, הגישה המשטרה, באמצעות עו"ד דוד גוטמן מפרקליטות מחוז מרכז-אזרחי, לבית המשפט את תשובתה לעתירה, שבה היא מבקשת כי זו תידחה. המשטרה טענה כי "הסעד שמבקשת התנועה למשילות כלל אינו רלוונטי, שכן אין בידי המשטרה הסדר למניעת ניגוד עניינים המתייחס לניצב ריטמן, ולא היה הסדר כאמור בעת הגשת הבקשה לקבלת מידע".
מתשובת המשטרה לבית המשפט מתברר עוד כי "ריטמן טען כי בעת כניסתו לתפקיד הוא מילא שאלון ניגוד עניינים, שבו התייחס למעגל קרוביו וידידיו. אולם, שאלון כזה לא אותר".
בהקשר זה מציינת המשטרה כי "לא מן הנמנע כי הקצין אכן מילא שאלונים שונים, הנדרשים מקצין בדרגתו ובתפקידו, אך אין מדובר בשאלון ניגוד עניינים כנדרש בפקודות המשטרה".
המשטרה ציינה כי משלא נמצא שאלון כאמור פעלה המשטרה להסדרת העניין, וריטמן התבקש למלא את השאלון הנדרש. "הקצין פעל כנדרש ולאחר מילוי השאלון, ביום 19 ביוני 2016, נמצא כי לא מתקיים חשש לניגוד עניינים בהתייחס לניצב ריטמן, ועל כן לא נערך כל הסדר למניעת ניגוד עניינים, ולא הוטלו מגבלות בעניין", מסרה המשטרה.
דיון נוסף בעתירה של התנועה יתקיים בחודש הבא, ב-15 בנובמבר, בפני השופט צבי דותן.
היועץ המשפטי של התנועה למשילות ולדמוקרטיה, עו"ד שמחה רוטמן, מסר כי "העובדה שבמשך זמן כה רב מפקד יחידת להב-433 לא מילא שאלון ניגוד עניינים היא מטרידה ביותר. המציאות שבה הגורמים העומדים בצמרת מערכת אכיפת החוק של ישראל מתחמקים ומסתירים מידע מהציבור בעניין זה, תוך מסירת גרסאות סותרות ומטעות, מחייבת בדיקה מעמיקה".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "ככלל, הסדר ניגוד עניינים מעוגן בפקודת המשטרה, ונחיצותו עולה רק בעת צורך ספציפי, שכאמור לא נמצא במקרה דנן. לפיכך, אין דרישה להסדר במקרה מסוג זה. נדגיש כי הקצין מילא שאלוני ניגוד עניינים כל אימת שהתבקש לעשות כן. בבדיקת השאלונים עלה כי לא נמצא כל חשש לניגוד עניינים, ועל כן אין צורך בעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים".