סניף בנק לאומי, כספומט / צלם: תמר מצפי
בנק לאומי סיים אמש (ג') רשמית את החקירות של הרשויות בארה"ב בגין הסיוע ללקוחותיו להעלים מס, וזאת קרוב לשנתיים לאחר שחתם על ההסדר המרכזי בפרשה עם משרד המשפטים האמריקאי והרגולטור במדינת ניו-יורק.
אמש (ד') הודיע בנק לאומי על ההסדר שהגיע אליו עם רשות ניירות הערך האמריקאית (ה-SEC), ולפיו הוא ישלם קנס בסך של כ-1.6 מיליון דולר בגין מתן שירותי ברוקראז' וייעוץ השקעות ללקוחותיו האמריקאים, בלי שהיה לו הרישיון האמריקאי לכך.
מדובר בקנס נמוך ביחס לקנסות הכבדים ששילם לאומי לרגולטורים האחרים בארה"ב, שהגיעו לרמה של 400 מיליון דולר. למעשה, נראה כי מדובר בקנס נמוך אף מזה שלאומי העריך שיקבל.
בדוח הרבעון הראשון של 2015 הפריש הבנק 5 מיליון דולר בגין חקירה זו, בעקבות הנחיה של בנק ישראל. כעת, כאשר הקנס התברר כנמוך יותר, ייהנה הבנק מסוג של ריקאברי בסך של 3.4 מיליון דולר בדוח הכספי.
לפי רשות ניירות ערך האמריקאית, העבירות מתייחסות לשנים 2002-2013, שבהן העניק לאומי שירותי ברוקראז' וייעוץ השקעות ללא הרישיון הנדרש. עוד מציינת הרשות כי בשיאה של הפעילות הזאת, עמד היקף הכספים בחשבונות הרלוונטיים על 537 מיליון דולר, וכי בין השנים 2009-2013 נרשמו 711 חשבונות כאלה.
הרשות מאשימה את לאומי בכך שסיפק ללקוחותיו האמריקאים את השירותים האמורים בין השאר במסגרת נסיעות של עובדי לאומי ופגישות שקיימו בנושא עם לקוחות. הרשות מציינת כי בשנים 2002-2009 לפחות 11 עובדים של הבנק ביצעו 65 נסיעות לארה"ב, שבמהלכן התקיימו 245 פגישות עם לקוחות חדשים וקיימים.
במסמכי הרשות מפורט חלק מאותן נסיעות. כך, לדוגמה, ב-2007 נסע אחד מעובדי הבנק ללוס אנג'לס, ושם קיים 76 פגישות שהובילו למעבר פיקדונות מטווח קצר לארוך בהיקף של 21 מיליון דולר, ולרכישת אג"ח בהיקף של 6 מיליון דולר. ה-SEC מציינת כי כבר בשנת 2008 החלו בבנק להבין כי פעילות זו עלולה להיות בעייתית.
לאחר התייעצות עם יועץ המתמחה בתחום, החלו בבנק לצמצם את הפעילות ולהקטין את הסיכון. בשנת 2009 כבר נאסר על עובדי הבנק הנוסעים לארה"ב לספק שירותי ייעוץ שכאלה. למרות השינוי בגישה, ב-SEC טוענים כי הבנק עדיין לא חדל לבצע באופן מוחלט את העבירות, ולכן הן נחשבות עבירות שבוצעו בזדון.
עוד מציינים ב-SEC כי לאורך השנים החמיר הבנק את הגישה לגבי הטיפול באותם חשבונות שניתן בהם ייעוץ ושירותים שלא ברישיון, אך הצעדים לא היו חריפים מספיק. ב-2011, 3 שנים לאחר שבבנק זיהו את הפוטנציאל לבעיה, עדיין התקיימו רוב החשבונות הללו, נשמר קשר מסוים עם הלקוחות, ועובדי הבנק לא היו מודעים מספיק לזיהוי של אותם חשבונות בעייתיים, לדברי ה-SEC.
במהלך 2011 גבר הלחץ על הלקוחות האמריקאים לסגור את החשבון, ועד סופה של אותה שנה מספר החשבונות ירד ל-100. החשבון האחרון נסגר אשתקד.
כאמור, ההסדר הזה סוגר סופית את חקירות לאומי בארה"ב, שעלו לבנק ביוקר. לגבי בנק הפועלים, שפרשה זו עלתה לו עד כה יותר מחצי מיליארד שקל, נושא הקנסות עדיין מונח לפניו, וכך גם לגבי בנק מזרחי-טפחות, שהפריש בגין הפרשה 42 מיליון דולר. בשני הבנקים ככל הנראה עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בעניין גובה ההפרשות.