אודי שמאי / צילום: יוסי כהן
אחת מהחברות הישראליות הנמצאות לקראת הנפקה בבורסה האוסטרלית אשר מעוררת עניין מיוחד היא דראגון טייל (Dragon tail systems). דראגון עומדת לגייס בחודש הבא 6.5 מיליון דולר אוסטרלי ומרכזת לא מעט עניין בזכות מי שעומד מאחוריה - יהודה (אודי) שמאי, שם מוכר לחובבי הפאסט פוד בישראל, שייסד וניהל בישראל כמה מותגים בינלאומיים מתחום המזון המהיר, ובהם דומינו'ס פיצה, קנטקי פרייד צ'יקן (KFC) ופיצה האט.
הרשתות הללו התמודדו במהלך השנים עם אתגרים עסקיים לא פשוטים ובשתי הראשונות לא נחל שמאי הצלחה. עם זאת, את רשת פיצה האט שרכש מחברת דור אלון הוא הפך ככל הידוע לרווחית. לצד רשת הפיצות, שמאי מעורב כדירקטור וכמשקיע במגוון חברות וסטארט-אפים.
דראגון טייל, שנוסדה ב-2013, פיתחה תוכנה המיועדת לבצע אופטימיזציה החל מתהליך הכנת האוכל עד הגעתו לבית הלקוח שהזמין אותו. התוכנה מתבססת על אלגוריתם המחשב בין היתר את זמן הגעת השליח מהסניף למקום ההזמנה, ומבצע חלוקת עבודה לשליחים. כך, המערכת של דראגון טייל מאפשרת למסעדות ובתי עסק ניהול מלא של המטבח ושל מערך השליחויות.
לפי דראגון טייל, שימוש במוצר החברה מסייע לשיפור משמעותי בתפעול המסעדה, מצמצם עלויות, משפר את השירות ללקוח ומאפשר ללקוחות לעקוב אחר מצב ההזמנה שביצעו. בנוסף, המוצר מספק לבעלי ולמנהלי המסעדה דוחות על פעילות העובדים ועל אירועים יוצאי דופן בזמן העבודה, דוגמת איחורים במשלוחים ובעיות נוספות.
ההנפקות אצלה בכיס: חברות טכנולוגיה קטנות מישראל נוהרות לגייס הון באוסטרליה
כ-10 חברות טכנולוגיה ישראליות כבר רשומות למסחר בבורסה האוסטרלית, ועל פי הערכות מספר זה צפוי לגדול משמעותית בשנה הקרובה עו"ד איאן רוסטובסקי: "האוסטרלים מוכנים לקבל סיכון אם יש סיכוי משמעותי במקביל, וזה משהו שהחברות הישראליות יכולות לספק".
רבות כבר דובר על היותה של הבורסה בת"א בלתי אטרקטיבית מבחינת חברות טכנולוגיה צעירות המעוניינות לגייס הון, ולראיה - היעדרן הכמעט מוחלט של הנפקות כאלו מהבורסה בשנים האחרונות.
אך מתברר כי בעוד שהבורסה המקומית ממשיכה להתייבש, אגב סכסוכים מכוערים המלווים בתככים בין ראשיה ומאבק מר בין הנהלה לוועד העובדים, צמחה לאותן חברות טכנולוגיה המעוניינות להפוך לציבוריות אלטרנטיבה מבטיחה מעבר לים - הבורסה האוסטרלית. בבורסה האוסטרלית (ASX) נסחרות כ-10 חברות טכנולוגיה ישראליות, ולפי הערכות מספר זה צפוי לגדול משמעותית בשנה הקרובה. ASX, שמרכזה ממוקם בעיר סידני, נחשבת למרכזית גם במונחים עולמיים, ומדורגת בעשירייה הפותחת בעולם מבחינת גודלה, עם מניות רבות וסחירות גבוהה.
עו"ד איאן רוסטובסקי, שותף במחלקת ההיי-טק במשרד עמית פולק מטלון, המתמחה בין היתר בהנפקות של חברות בבורסה האוסטרלית, מנסה להסביר את התופעה, ואומר כי "המשקיעים האוסטרלים מוכנים לקבל סיכון אם יש סיכוי משמעותי בצד השני, וזה משהו שחברות הטכנולוגיה הישראליות שמגיעות להנפקה שם יכולות לספק להם".
לדבריו, "למשקיעים האוסטרליים יש תיאבון לסיכון, והם משקיעים הרבה בנפט ובגז ובתחום הסחורות. הירידה במחירי האנרגיה והסחורות צמצמה משמעותית את ההשקעות בענפים אלה, והובילה את קרנות הפנסיה והגופים המוסדיים באוסטרליה לחפש השקעות חדשות. הממשלה שם תומכת בתחום ההיי-טק בתוך המדינה, וגם באמצעות משלחות שהגיעו לישראל לחפש טכנולוגיות וללמוד על סיפור ההצלחה של ההיי-טק המקומי".
מינימום גיוס של 5.5 מ' ד' אוסטרלי
בינתיים, מדובר בדרך כלל בחברות קטנות יחסית, וכך גם הסכומים שהן מגייסות בהנפקה, המגיעים בדרך כלל לכמה מיליוני דולרים אוסטרליים (דולר אוסטרלי - כ-3 שקלים) עד עשרות מיליונים. רוסטובסקי מוסיף כי "ברוב ההנפקות החברות האלו מגייסות החל מ-5.5 מיליון דולר אוסטרלי, שזה סכום המינימום הנדרש בהנפקה, ומגיעות להיקפים שנעים סביב 10 מיליון דולר אוסטרלי.
לדבריו, החברות הישראליות שמגיעות להנפקה באוסטרליה נמצאות בדרך כלל לפני שלב המכירות, או עם מכירות לא מהותיות, וצפויות להציג קפיצת מדרגה משמעותית בפעילות לאחר ההנפקה. חברה ישראלית עם מכירות משמעותיות שתספק למשקיעים תשואה של כמה אחוזים בודדים בשנה, פחות מעניינת את המשקיעים באוסטרליה שמחפשים חברות שיעשו את קפיצת המדרגה שלהן אחרי ההנפקה - ובהתאם יגדילו את התשואה שיספקו למשקיעים, שבדרך כלל מחזיקים במניה חצי שנה עד שנה ואז מוכרים. לבעלי המניות הקיימים של החברה טרם ההנפקה יש בדרך כלל חסימה, שהיא לרוב לשנה ולעיתים לשנתיים.
לטענת רוסטובסקי, אותן חברות גם לא פונות לשוק האמריקאי משום "שהתנאים להנפקה בבורסת נאסד"ק נוקשים הרבה יותר - שווי של יותר מ-100 מיליון דולר ומכירות של כ-20-30 מיליון דולר לפחות, וכן עלויות ההנפקה והתחזוקה במסחר גבוהות יותר".
הדוגמה האחרונה לפעילות ישראלית בבורסה האוסטרלית הייתה גיוס הון גדול, בהיקף של כ-30 מיליון דולר אוסטרלי, שהשלימה לפני חודשים ספורים חברת אמאפסי (emefcy) של איתן לוי ורונן שכטר. מאז החלה להיסחר בבורסה האוסטרלית בסוף 2015, באמצעות מיזוג לשלד בורסאי, מניית אמאפסי מספקת למשקיעים תשואה של יותר מפי 3.
לדברי רוסטובסקי, "emefcy מסמנת את תחילת גל ההנפקות הנוכחי באוסטרליה, אחרי שבמשך כמה שנים היו כמה חברות ישראליות שנכנסו לשלדים בורסאיים שם. בחודש ספטמבר הגשנו תשקיף לקראת הנפקה לשתי חברות נוספות - דרגון טייל (Dragontail systems) והירמיאאוט (HearMeOut), ויש עוד כמה הנפקות אשר להן אנחנו מכינים כעת תשקיפים. בסך הכול אני מעריך שבין 20-30 חברות טכנולוגיה ישראליות ייסחרו בבורסה האוסטרלית תוך שנה".
רוסטובסקי מוסיף כי "למרות שאמאפסי הגיעה לבורסה האוסטרלית דרך שלד בורסאי, היום רואים יותר חברות שפועלות להנפקה ראשונית (IPO). ההבדל בדרך ההנפקה תלוי בחתם המלווה ובמנהלי ההנפקה, שנדרשים לפי הכללים באוסטרליה להשיג פיזור של לפחות 700 בעלי מניות, שכל אחד מהם יחזיק לפחות 10 אלף מניות. אם יש חברות שעשויות להיתקל בבעיה להשיג זאת, הן ייכנסו לבורסה דרך שלד, אבל קיימת עדיפות למסלול של הנפקה ראשונית, כי כך יותר זול לחברה לגייס את ההון".
עוד מסביר רוסטובסקי כי רוב ההנפקות נעשות לפי מבנה של אבני דרך: "בעת ההנפקה החברה מקבלת כסף, ואם היא עומדת באבני הדרך שנקבעו לה, בעלי המניות שהשקיעו בה טרם ההנפקה מקבלים יותר מניות".
בעוד שאמאפסי של לוי ושכטר עוסקת בייעול אנרגטי לצורך טיהור שפכים, הירמיאאוט שייסד מורן צ'מסי פיתחה רשת חברתית הפועלת באמצעות טכנולוגיית דיבור, ודראגון טייל של בעלי רשת פיצה האט בישראל, יהודה (אודי) שמאי, פיתחה תוכנה לניהול משלוחים ואוכל (ראו מסגרת) - כל אחת מהשתיים האחרונות מעוניינת לגייס כ-6.5 מיליון דולר אוסטרלי.
"מה שאפשר לראות מפרופיל החברות האלה", מאבחן רוסטובסקי, "הוא המגוון בפעילות. כולן מענף הטכנולוגיה, אבל אי אפשר להצביע בתוכו על תחום ספציפי שתופס יותר מאחרים, מטיפול במים, דרך תחום הריטייל, סושיאל מדיה, מיכשור רפואי, אנרגיה ועוד".
