מעליות (צילום: רויטרס)
בשנת 1852 נכנס אלישייה אוטיס למעלית בניו-יורק והדגים לעולים וליורדים, שהסכימו לנסוע איתו, איך מערכת הנעילה ובלם הבלימה החדשים שפיתח ימנעו מהמעלית לצנוח. אוטיס הבין שההמצאה שלו זקוקה לאהדה, ולכן ארגן מהומה גדולה ובמרכזה גימיק נסיעת המבחן.
מאוחר יותר, בימי הזוהר של הוליווד, היו אלה התסריטאים שאימצו את מתודולוגיית המעלית כדי לצוד בה מפיקים מיוסרים וטרוטי עיניים, שחיפשו בלהט את "הדבר הגדול הבא". תסריטאי המעלית היו אורבים למפיקים ומנצלים את 60 השניות (או ה-90, תלוי כמובן בקומה שהמפיק הניצוד היה אמור לרדת בה) כדי למכור את התסריט שלהם. הטובים שבהם, אלה שידעו לכבוש את הלב ב-60 שניות, זכו בפגישת המשך מסודרת.
מאז הימים ההם, שמעליות איבדו את בלמיהן, ומפיקים את ראשיהם, הקצינה תודעת השיווק ודחקה את גבולותיה אל מעבר לקו האופק שאוטיס יכול היה לדמיין. המעליות נעשו חלק בלתי נפרד ממגדלי המשרדים והחברות הגדולות כולן, ואנשים רבים מידי נדחקו בהן וצמצמו את ההזדמנות למקד את תשומת הלב בנוסע הבודד, כריזמטי ככל שיהיה. במקביל, גם השאיפות והתכנים שעולם העסקים זיהה כאתגרים עתידיים הפכו בהדרגה את נואם המעליות למוכר העיתונים של יום האתמול. נאום המעלית המסורתי הוא, במובנים רבים, אחד מסמלי הכלכלה הישנה.
סביבת העבודה של המאה ה-21 מחפשת בלהט ערכים חדשים; כאלה שיווסתו את הנהירה הממכרת אחרי הצלחה רגעית ורדיפת תגמולים מתכלים לטובת יצירת ערך לעצמם ולחברה. יותר ויותר חברות ויזמים מגלים את העצמה החברתית והכלכלית, הטמונה בחיבור של אנשים שמזינים ומשלימים זה את זה ביכולות, תובנות ויצירתיות. הנטוורק מהאון-ליין מחלחל אל האוף-ליין, ומאפשר לאנשים לחיות בסביבות עבודה משתפות, יצירתיות ובעיקר קשובות ליכולות ולצרכים של המשתתפים בהן. למרבה המזל, התוצאות מהשטח מתחילות לבשר שהתמהיל הזה הוא גם מודל כלכלי ואסטרטגי נבון.
השינוי הגלובלי שהכלכלה החדשה מייצגת הוא הפיכתו של מקום העבודה למרחב של יוזמות ושיתופי-פעולה בינאישיים. חיבור הנכסים (האינטלקטואלים, במקרה הזה), הרעיונות, היכולות והמטרות המשותפים של קבוצת אנשים לטובת יצירת ערך משותף (לעומת שימוש ביכולות בנכסים וברעיונות של פרטים מהקבוצה לטובת הארגון או בעלי המניות).
הכישורים והמצוינות שנדרשים מאנשים במודל המשתף הם של הקשבה והתבוננות; יכולת למצוא מכנה ומחולל משותף לקבוצה, ובמקרים רבים גם היכולת לתרום לקבוצה או למעגלים רחבים ממנה. אם נקלעתם למעלית עם מישהו שאתם רוצים לעניין אותו ברעיון או תכניות שלכם, הדבר האחרון שאתם אמורים לעשות כדי לרכוש את סקרנותו זה לפצוח בנאום חד-צדדי שמספר כמה אתם נהדרים ומה אתם רוצים למכור לו או לה.
נסיעה במעלית היא הזדמנות עסקית מצוינת ליצור מפגש, אינטראקציה הדדית ואותנטית שתתאים למצב הרוח ולתנאים הספציפיים בהם נפגשו השניים. השאיפה של המפגש היא שהחוויה המשותפת תייצר טעם של עוד, של סקרנות ועניין. יזמים ואנשי עסקים בכלכלה החדשה אמורים להיות יותר בוחני כליות ולב ופחות אנליסטים של סיכויי רווח והפסד. שם, ברגע החמקמק וחסר הזמן שבו אתם מתעניינים באנשים, קיים הפוטנציאל הנכסף שהרעיון שלכם ינבוט בלב של מישהו אחר.
■ הילה טוב היא יועצת אסטרטגית אישית לבכירים ולמספרי 1.