עודף הייצור במשק החשמל זמני, וגם אם יתממשו כל התוכניות הקיימות להקמת מתקני ייצור חשמל בשנים הקרובות, החל ב-2023 צפוי מחסור בחשמל במשק - כך סבור חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO ייעוץ. הרצוג כתב את הדברים במסמך תחזית ביקושים שהזמינה חברת דליה אנרגיות, המייצרת מאז השנה שעברה 870 מגה-ואט לשעה בתחנת כוח באתר צפית, שהיא התחנה הפרטית הגדולה בישראל. התחנה החלה לפעול במחצית השנייה של 2015, ודליה מבקשת מהמדינה להוציא מיד מכרזים נוספים לתחנות כוח, שבהם היא מקווה לזכות.
לדברי מנכ"ל דליה, איתן מאיר, חשיבות התחזית נובעת ממעמדה המיוחד של חברת החשמל: "חברת החשמל היא לא רק מונופול בייצור, באספקה ובהולכה. היא גם מונופול בנתונים שהיא מואילה להעביר לרשויות המדינה. מרגע שהחלה להיפתח תחרות, הורידה חברת החשמל את תחזיות הביקוש במטרה לעצור בניית תחנות כוח מתחרות. המחיר של תחזיות שגויות, וכתוצאה מכך עצירת בניית תחנות כוח נוספות, יהיה אדיר ויגרום נזק למשק".
דליה אנרגיות כוח בע"מ היא חברת פרטית המוחזקת בידי ארגון התשומות של משקי התק"מ (43.3%), חברת חירם-אפסילון (43.3%), סיגמא אפסילון (3.3%); קרן תשתיות ישראל (10%).
במסמך של BDO, שיוצג מחר לראשונה בוועידת האנרגיה בכפר המכביה, כותב הרצוג כי תחזית חברת החשמל לעלייה ממוצעת של 2.7% בשנה בביקוש לחשמל אינה מדויקת, וכי הביקוש צפוי לגדול ב-15 השנים הקרובות ב-3.8% בממוצע לשנה. על פני שני העשורים בין 1996 ל-2015, הוא ממחיש בגרף, צמח הביקוש לחשמל ב-4.1% בממוצע לשנה, כולל צמיחה של 5.6% ב-2015.
נכון להיום עומד כושר הייצור הכולל של משק החשמל על 17,360 מגה-ואט שעה, מתוכם 850 מגה-ואט אנרגיה מתחדשת פוטו-וולטאית, שאינה תורמת לרזרבה בשעות הערב הקרות בחורף. לטענת הרצוג, העובדה ששיא הביקוש ב-2015 עמד על 12,500 מגה-ואט בלבד, ושהרזרבה עומדת על 27%, אינה מהווה סיבה לשאננות, אלא מצביעה על צניחה חד פעמית בביקושים ב-2013-2014.
על פי הניתוח, צריכת החשמל לנפש בישראל עומדת על כ-6,500 קוט"ש לשנה, כ-50% מהצריכה באוסטרליה ובמדינות בדרום ארה"ב, שבהן מאפייני מזג אוויר דומים לאלה של ישראל. לנוכח הפער הקיים והעלייה הצפויה באיכות החיים, הרצוג צופה כי הביקוש לחשמל לצריכה ביתית יגדל ב-3.5% בממוצע לשנה עד 2025, תקופה שבה הביקוש לחשמל להתפלת מים צפוי לגדול ב-4.9% בשנה. בין 2025 ל-2030 הוא צופה צמיחה יוצאת דופן של 14.3% בשנה בביקוש לחשמל לצורך חשמול רכבות וכלי רכב.
"מעבר לגידול בהכנסה, המשק הישראלי עובר שינוי מבני", אומר הרצוג. "אם תסתכל עשר שנים קדימה, איך ניראה ב-2025, אנחנו מדברים על משק שיש לו עצמאות אנרגטית, שיש לו גז והוא יצואן של גז, שיהיו לו רכבת חשמלית, רכבת קלה בירושלים ובתל אביב; הרכב החשמלי יהיה יותר ויותר כדאי, והתעשייה נהנית מכך שיש לה מקור אנרגיה מקומי ומגדילה את צריכת האנרגיה. מחירי החשמל בישראל ירדו ב-18% בשלוש השנים האחרונות, ובזמן שהמחירים יורדים, הנטייה לצרוך עולה. יש פה תהליך שככל שהמשק מתקדם, הגידול בפריון מלווה בגידול בצריכת החשמל".
בדליה אנרגיות מדגישים כי העלות של כושר ייצור עודף קטנה פי חמישה מעלות כושר ייצור חסר. הרצוג מצטט את רשות החשמל הקובעת כי כושר ייצור עודף של 500 מגה-ואט לשעה עולה למשק 125 מיליון שקל בשנה. לדבריו, מחסור של 500 מגה-ואט, הגורם ל-50 שעות של אי-אספקת חשמל, עלול לעלות למשק 600 מיליון שקל. לכן, לדבריו, על רשות החשמל להוציא מיד מכרזים להגדלת כושר הייצור, ולא להמתין עד השלמת תוכנית האב למשק האנרגיה בשנה הבאה.
על פי המסמך, כדי לעמוד בביקושים ב-2023 יש להוסיף לכושר הייצור 3,500 מגה-ואט של תחנות חדשות. זאת במקביל לייצור של 2,200 מגה-ואט נוספים, שיחליפו תחנות כוח ישנות של חברת החשמל: יחידות הייצור 1-4 בחדרה, חיפה ג' ורידינג ד'.
לא רואים מקום להזדרז
ברשות החשמל אומרים כי המסמך מוכר להם, וכי הם לא רואים מקום להזדרז ולהוציא מכרזים נוספים להקמת תחנות כוח, לפני השלמת תוכנית האב למשק האנרגיה במהלך 2017.
מחברת החשמל נמסר: "ההחלטה על הקמה או על אי-הקמה של תחנות כוח נוספות הינה של רשות החשמל ולא של חברת החשמל. תחזית חברת החשמל מתבססת על שיעור הגידול השנתי בחשמל, שיעור הגידול השנתי בשיאי הביקוש ושיעור הגידול בתמ"ג. היחס בין שיעור הגידול בייצור החשמל הנובע מפעילות כלכלית לבין התמ"ג היה 0.72 בשנים 2007-2012. היחס בין שיעור הגידול ביצור החשמל הנובע מפעילות כלכלית לבין התמ"ג היה 0.45 בשנים 2012-2016. בכדי שהתחזית של bdo, שמצביעה על גידול שנתי של 3.8% בביקוש לחשמל, תתממש, צריך התמ"ג השנתי לגדול ב-5.3%-8.4% לעומת 4% בעבר.
"תחזית שמצביעה על כך ששיעור הגידול השנתי בביקוש לחשמל בעתיד יהיה גבוה משיעור הגידול הנוכחי פי 2.7 ,מתחזית חח"י פי 1.35 ומתחזית בנק ישראל פי 1.65, הינה תחזית מגמתית ולא מקצועית.
"מאחר שהמגמה של הוצאות הייצור מחברת החשמל הינה עובדה מוגמרת בשטח, האמירה של מר איתן מאיר אינה מתכתבת עם המציאות והעובדות.
"המיתון בביקוש לחשמל נובע: א) מירידה בשיעור הגידול בביקוש לחשמל של המגזר העסקי כתוצאה מירידה בשיעור הגידול בתמ"ג מ-4% לשנה ל-3% לשנה; ב) מירידה בביקוש לחשמל של ענפי משק עתירי חשמל ועלייה בביקוש לחשמל של ענפי משק דלי חשמל; ג) מההתייעלות האנרגטית שכתוצאה ממנה אין גידול בצריכת החשמל הממוצעת למשק בית.
"על מנת להיערך לחידוש הצמיחה הכלכלית כפי שהייתה בעבר מצד אחד וההקצנה במזג אוויר מצד שני המלצנו לבסס את תכנון המערכת על תחזית שמגלמת בתוכה: 1) גידול שנתי של 4% בתמ"ג כפי שהיה בעבר; 2) גל חום שבשיאו ירשם עומס חום של 47 מעלות צלסיוס שהוא העומס חום הכי גבוה שנרשם בעבר. עפ"י הנחות אלו צפוי שיא הביקוש במזג אויר קיצוני לגדול בשנים הבאות בקצב שנתי של 2.8% לעומת 2.3% כיום".
