תעשיה באפריקה/ Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אפריקה הופכת להיות אחד השווקים המעניינים בעולם. חמש מתוך הכלכלות הצומחות ביותר ב-2015 הן אפריקאיות, ומגמת ההתרחבות והגדילה של הכלכלות הללו מתרחבת. השוק האפריקאי צמא לחדשנות מקומית ובינלאומית ומהווה הזדמנות אדירה לצמיחתן והשקעתן של חברות חדשניות ישראליות.
עד סוף המאה, אפריקה תהיה הבית של שני-שליש מהאוכלוסייה העולמית. אפריקה היא היבשה הצעירה ביותר בעולם; שני-שליש מ-1.1 מיליארדי התושבים ביבשת הם מתחת לגיל 35. בתת סהרה ההשקעות הזרות הישירות שוכפלו פי שישה מאז שנת 2000, והאוכלוסייה אף קופצת מדרגה בשימוש ויצירת טכנולוגיות חדשניות כמו אפליקציות מובייל, אגריטק, ואנרגיה חלופית.
מקרה בוחן מיוחד ואופייני לתקווה זו היא רואנדה, שבתוך שני עשורים מאז הג'ינוסייד והמלחמה האזרחית גדל התל״ג שלה פר נפש פי שלושה, בקצב צמיחה שנתית של 8% וקפץ מהמקום ה-150 במדד העיסוק והיזמות של הבנק העולמי ב-2008, למקום ה-46 ב-2014. אם ניתן לשכפל הצלחות כאלו בעוד ארצות ביבשת האפריקאית, אין זו אגדה שאפריקה יכולה להפוך לאחד ממנועי צמיחת הכלכלה העולמית בעשור הבא.
מה צריך כדי להצליח באפריקה?
חברת איגניט פאוור מבצעת שני פרויקטים לחיבור של 500 אלף בתים לחשמל באפריקה בצורה רווחית. החברה מחברת קרוב ל-300 בתים כל יום, תוך שימוש בפתרון חדשני וייחודי שמשלב אנרגיה סולרית ותשלום דרך הטלפון. כל בית מקבל פאנל נפרד, יחד עם סוללה וארבע נורות שמותקנות על התקרה בכל אחד מהחדרים. הלקוח יכול גם לקנות רדיו, טלוויזיה, מאוורר ובעתיד גם מקרר. המערכת מאד יעילה אנרגטית, ועולה ללקוח פחות משני דולרים בשבוע - פחות מעלות של סוללות ונפט למנורה. התשלום מתבצע דרך הרשת הסלולרית, מה שעדיין לא קיים אפילו בישראל. כולם מרווחים, החברה והלקוח. כך מייצרים שווקים חדשניים על הבסיס של משחק סכום פלוס.
הקמת פרויקט רווחי באפריקה - העקרונות:
בר השגה - התחרות באפריקה היא על כל דולר, ויש המון חלופות לכל פתרון. החל מתהליך פיתוח המוצר ועד להפצה, יש לבחון כל עלות. למוצר במחיר הנכון יש שוק בלתי מוגבל, אבל השוק מצטמצם מאד מהר עם העלות.
בר מימון - עלות הכסף לצרכן באפריקה היא גבוהה, 18-30% לשנה, ועל כן יש צורך להגדיר את מודל המימון בתוך הגדרת המוצר. גם למלאי יש עלות גבוהה, ולכן ישנה חשיבות גבוהה לתכנון נכון של הפעילות.
מקומי - למרות המראה המטעה, השווקים באפריקה מאד מתקדמים ומאד מתוחכמים. אי אפשר להגיע מבחוץ ולהבין את המורכבויות המקומיות. מצד שני, יש שם כישרון מקומי חזק וחבוי. שותפים ועובדים מקומיים הם הרבה יותר אפקטיביים מזרים, עולים פחות, ויודעים לפתור בעיות בצורה יותר מהירה.
■ פרופ' גלן יאגו הוא מנהל מכון ירושלים-מרכז מילקן לחדשנות, יריב כהן הוא מייסד ויו"ר קרן ההשקעות Kaenett . הכותבים יקחו חלק בוועידת ישראל לעסקים 2016 של "גלובס".
*** לפרטים נוספים ולהרשמה לוועידת ישראל לעסקים 2016 >> www.globes.co.il/ibc2016