לשדרג את הקריירה / צילום: shutterstock
החקיקה בתחום זכויות העובדים עברה תמורות רבות בשנים האחרונות, וגם שנת 2017 המתקרבת עתידה להיפתח בשלושה שינויים מהותיים בחוק, שכדאי לכל עובד ומעסיק ללמוד היטב.
העלאת שכר המינימום
השינוי הראשון שייכנס לתוקף הוא העלאת שכר המינימום בשוק, אומרים עורכי הדין עידן פפר ויעל דולב, ממשרד גרוס-קלינהנדלר-חודק הלוי-גרינברג ושות. כזכור, בשנת 2015, בתום דיונים ארוכים ולאחר שההסתדרות איימה בשביתה כללית במשק, החליטה הכנסת על תיקון לחוק שכר מינימום המעלה את שכר המינימום במשק בכמה פעימות. הפעימה הראשונה הייתה ב--1 באפריל 2015, אז עלה שכר המינימום ל-4,650 שקל בחודש, והפעימה השנייה הייתה ב-1 ביולי 2016, אז עלה שכר המינימום החודשי ל-4,825 שקל. הפעימה האחרונה שנקבעה העלאת שכר המינימום החודשי ל-5,000 שקל, והיא תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017. כך, בתוך קצת יותר משנה וחצי, עלה שכר המינימום במשק ב-700 שקל בחודש.
דולב ופפר מבהירים כי שכר המינימום הוא למשרה מלאה של 186 שעות חודשיות. בהתאמה, שכר המינימום לשעת עבודה יעמוד על 26.881 שקל.
הגדלת מספר ימי החופשה
"בני דור ה-X ודור ה-Y מאופיינים ככאלה שעוברים עבודות אחת לכמה שנים, ונוצר מצב שבני דורות אלה לא מצליחים לצבור ימי חופשה משמעותיים לאור המעברים התכופים בין עבודות", אומרים פפר ודולב, "ומעבר לכך, גם בהיי-טק וגם במקומות אחרים יש חברות שנותנות ימי חופשה בדיוק לפי החוק ולאו דווקא מיטיבות עם העובדים. לכן המחוקק דאג להעלות את המינימום בשנים ראשונות של העבודה".
כך, ביולי 2016 נוסף יום חופשה בשנה לעובדים בארבע השנים הראשונות להעסקתם, כך שסך הכול מספר ימי החופשה עמד על 15 ימים בשנה, ומ-1 בינואר 2017, מספר ימי החופשה השנתית לעובדים עם ותק של עד חמש שנים אצל אותו מעסיק יעלה ל-16 ימי חופשה בשנה (כולל ימי המנוחה השבועית). משמעות השינוי בפועל, אומרים פפר ודולב, היא שבמקומות עבודה שמונהג בהם שבוע עבודה מקוצר של חמישה ימים, מ-1 בינואר עובדים בחמש השנים הראשונות אצל אותו מעסיק יהיו זכאים ל-12 ימי חופשה בשנה לפחות. במקומות עבודה שמונהג בהם שבוע עבודה של שישה ימים, אותם עובדים יהיו זכאים ל-14 ימי חופשה בשנה.
- כיצד עובד יכול לדעת אם השינוי אכן נכנס לתוקף במקום עבודתו?
"כדי לדעת אם השינוי נכנס לתוקף במקום העבודה יש להסתכל בתלוש המשכורת. עובדים שמקום עבודתם מנהיג שבוע עבודה בן 5 ימים, יראו בתלוש המשכורת צבירה של יום חופשה אחד בגין חודש עבודה מלא, ואילו עובדים שמקום עבודתם מנהיג שבוע עבודה בן 6 ימים, יראו בתלוש המשכורת צבירה של 1.166 ימי חופשה לחודש עבודה מלא".
הגדלת ההפרשות לפנסיה
השינוי השלישי החשוב שמזכירים עורכי הדין הוא העלאת אחוזי המינימום להפרשות לפנסיה ולביטוח מנהלים. בהתאם לצו הרחבה שנחתם בסוף מאי 2016, מחודש יולי 2016 עלו אחוזי ההפרשה לקרן הפנסיה וביטוח מנהלים, וניתנו הוראות מדויקות כיצד יש לנהוג אם עובד בוחר בביטוח מנהלים.
מ-1 בינואר 2017 יועלו בשנית אחוזי ההפרשה המינימליים, וכך יעלה שיעור הניכוי משכרו של העובד מ-5.75% מהשכר ל-6% מהשכר. המעסיק עצמו יידרש להגדיל את חלקו בהפרשות לקרן פנסיה ממינימום של 6.25% מהשכר למינימום של 6.5% מהשכר. "חובת ההפרשה היא לכל הפחות על השכר הרגיל והעמלות של העובד, ואילו יתרת הרכיבים תלויים בסוגם, ואין חובה להפריש בגין מלוא רכיבי השכר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין העובד למעסיקו", מזכירים פפר ודולב.
השינויים בהפרשות לפנסיה ישפיעו על כלל העובדים, ולא רק על עובדים חלשים, אומרים פפר ודולב ומסבירים: "במאי 2016 נחתם צו הרחבה שקובע שחובת ההפרשה לפנסיה תחול על מלוא השכר של העובד, בניגוד למצב שהיה עד אז, שבו חובת ההפרשה הייתה עד גובה השכר הממוצע במשק, כ-9,500 שקל. צו ההרחבה החדש מחיל את חובת ההפרשות על מלוא שכר הבסיס בין אם הוא 9,000 שקל ובין אם הוא 30 אלף שקל".
השינוי הנחוץ הבא: חוק שעות עבודה ומנוחה
פפר ודולב סבורים שמגמת החקיקה בתחום זכויות העובדים היא חיובית. "אנחנו רואים מגמה מצד חברי הכנסת וגם ההסתדרות לשפר את תנאי העסקה בישראל, כפי שהדבר בא לביטוי בשלושת השינויים שהוזכרו", הם אומרים, "ועם זאת, מדובר רק בהתחלה. החוק המרכזי שצריך לשנות הוא חוק שעות עבודה ומנוחה, כך שיהיה בישראל שבוע עבודה גמיש המאפשר לעובד לקזז שעות מיום ליום. בנוסף, אנחנו סבורים שצריך להעביר את הצעת החוק לסוף שבוע ארוך ושיום ראשון יהיה יום חופשה, נוסף על שבת. ישראלים עדיין עובדים יותר שעות ויותר קשה מתושבים במדינות מערביות אחרות".
