סניף שופרסל / צילום: תמר מצפי
הדוחות של רשתות המזון ברבעון השלישי, ובכלל מתחילת השנה, היו טובים יותר ביחס לתקופות המקבילות אשתקד. הסיבות לכך מגוונות: זה נובע מסיבות פנימיות (בחברות עצמן) כמו התייעלות, החדרת מותג פרטי, צמיחה דרך רכישת סניפים, וגם מסיבה חיצונית - החלל המסוים שהותירה רשת מגה שקרסה (עד להשתלטות עליה מצד יינות ביתן, לצד חברות אחרות שרכשו סניפים של הרשת).
השיפור בפעילות הרשתות מתבטא בשורה העליונה - גידול בהכנסות, לצד גידול ברווחים ושיפור ברווחיות. הנה למשל התוצאות של שופרסל , הגדולה מבין רשתות השיווק. ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו ב-3.04 מיליארד שקל, לעומת 2.99 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול צנוע של כמעט 2%; וגם בפעילות החנויות הזהות (חנויות שהיו ברבעון המקביל וברבעון השלישי של 2016) נרשם גידול של 3.3%, שמיוחס מבחינת הנהלת שופרסל לשינויים בהרכבי סל הקניות ולשינוי בתמהיל המוצרים.
המכירות למ"ר בחנויות החברה עמדו על 6,174 שקל, בהשוואה ל-5,836 שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול נאה של 5.8% שנבע מגידול במכירות במקביל לצמצום שטחי מסחר. השיפור בפעילות מיוחס לא רק לרבעון אחד, כשבתשעת החודשים הראשונים של השנה עלו ההכנסות ל-8.97 מיליארד שקל, לעומת 8.58 מיליארד שקל - עלייה נאה של כמעט 5%. במקביל לגידול בהכנסות, שופרו ברבעון ובכל תשעת החודשים הפרמטרים התפעוליים הנוספים, לרבות הרווחיות התפעולית.
איך מגיעים לתוצאות האמת
אך רגע לפני המספרים - מהי בעצם המשמעות של הרווח התפעולי האבסולוטי והרווחיות התפעולית? ובכן, הרווח התפעולי מבטא כמה החברה הרוויחה מהפעילות שלה עצמה. אם מסתכלים על הדוח של שופרסל, אז בהנחה שכל הפעילות היא קמעונות (בהמשך נראה שיש גם פעילות נדל"ן), הרי שהרווח התפעולי מבטא את כל ההכנסות מהפעילות הקמעונאית פחות כל ההוצאות התפעוליות הקשורות בפעילות זו. הרווח התפעולי מלמד על מצב הפעילות של החברה, והחברות לרוב מספקות נתון זה ללא רעשי רקע ואירועים חד פעמיים (אך יש מצבים שבהם צריך לנטרל את ההוצאות /הכנסות אחרות כדי להגיע לרווח התפעולי ה"אמיתי").
הרווחיות התפעולית היא יחס רווחיות - הרווח התפעולי חלקי ההכנסות של החברה בתקופה. היחס הזה מלמד כמה אגורות נשארות לחברה על כל מכירה של 1 שקל. הרווחיות מבוטאת כמובן באחוזים, והיא פרמטר שחשוב לעקוב אחריו על פני זמן (בדיקת רבעון נוכחי לעומת קודמים) וכן להשוותו לחברות אחרות. הוא מעיד על יעילות הפירמה ביחס לחברות אחרות, וכן הוא מעיד על חריגים לטוב ולרע. ואגב, רווחיות תפעולית גבוהה על פני זמן של חברה אחת ביחס לחברות האחרות בענף, דווקא עלולה להעיד על בעיה בדוחות שלה עצמה. לרוב אין קסמים, ולא ניתן לאורך זמן להציג רווחיות גבוהה משמעותית מהחברות האחרות. זה כמובן תלוי בענף, בחברה, ביתרונות והחסרונות של החברות בענף, אבל אם אתם נתקלים בהבדלים משמעותיים ברווחיות התפעולית - חשוב לחפש את הסיבות לפער.
ביאור המגזרים "מחלק" את הרווחים
ובחזרה לשופרסל. מדוחות הרווח והפסד של הרשת עולה התמונה הבאה: הרווחיות התפעולית ברבעון השלישי הגיעה ל-3.4% (רווח תפעולי של 104 מיליון שקל על הכנסות של 3,042 מיליון שקל), כשבתקופה המקבילה אשתקד הסתכמה הרווחיות ב-2.7% (רווח תפעולי של 82 מיליון שקל על הכנסות של 2.99 מיליארד שקל). אבל מסתבר שזו לא הרווחיות התפעולית של תחום הקמעונות.
שופרסל פועלת למעשה בשני מגזרים עיקריים - קמעונות ונדל"ן, כאשר מגזר הנדל"ן בעצם מספק למגזר הקמעונות חלק מהשטחים של הסניפים ועוד. מכאן, שבדוח הכספי המאוחד יש בעצם איחוד של שני המגזרים וביטול של העסקאות הפנימיות ביניהם. לדוגמה, אם נניח תחום הקמעונות משלם על השכרת סניף מסוים 10 מיליון שקל בשנה, אז במגזר הקמעונות זה יירשם כהוצאה ובמגזר הנדל"ן זה יירשם כהכנסה. אלא שבדוח המאוחד זה יתבטל - ההכנסה של ה-10 מיליון תקוזז מול ההוצאה של ה-10 מיליון, ולא תהיה השלכה של העסקאות הפנימיות על הרווח והרווחיות התפעוליים.
המשמעות היא שלא לוקחים בחשבון בדוח הרווח והפסד את הוצאות השכירות על השטחים של הקבוצה עצמה. אז נכון שיש שטחים (רבים) שהחברה שוכרת מחיצוניים (והם מתבטאים בדוח הרווח והפסד), ונכון שיש הוצאות פחת שוטפות (מסתכמות לרוב בפחות מ-2% מערך הנכס), אבל כדי לדעת את הרווחיות התפעולית האמיתית של מגזר הקמעונות, תחת הנחה שכל השטחים שכורים (גם השטחים ממגזר הנדל"ן של שופרסל שמשמשים את הרשת) צריך להתבונן בביאור על המגזרים, ושם המידע ניתן בפשטות. עם זאת, חשוב להבהיר כי הרווחיות האמיתית של שופרסל כולה (בזכות הבעלות על שטחים) היא 3.4% (כפי שמופיע בדוח רווח והפסד), ובביאור פשוט "מחלקים" את הרווח והרווחיות בין המגזרים.
על פי ביאור המגזרים של שופרסל, ההכנסות של מגזר הקמעונות מסתכמות ב-3,029 מיליון שקל ברבעון, כאשר הרווח התפעולי של המגזר (כולל רווח תפעולי מניהול מועדון לקוחות כרטיסי אשראי) מסתכם ב-74 מיליון שקל. מדובר בשיעור רווחיות תפעולית של 2.4% - נמוך משיעור הרווחיות של החברה כולה (כפי שמתבטא בדוח הרווח והפסד), והסיבה ברורה - כאן נלקחו בחשבון הוצאות שכירות לטובת מגזר הנדל"ן. מגזר הנדל"ן רשם ברבעון השלישי הכנסה של 44 מיליון שקל (31 מיליון שקל הכנסות שכירות בין המגזרים), והרווח התפעולי הסתכם ב-36 מיליון שקל.
אם כך, הרווחיות התפעולית של הקמעונות היא 2.4%, אך גם זה מעיד על שיפור מתמשך לעומת תקופות קודמות; לפי הביאור בתקופה המקבילה אשתקד הרווחיות התפעולית הייתה 1.7%, והשיפור הוא גם בראייה של תשעה חודשים ב-2016.
מהו רווח תפעולי?
רווח תפעולי: מבטא כמה החברה הרוויחה מהפעילות שלה עצמה. כלומר כל ההכנסות מהפעילות פחות כל ההוצאות התפעוליות הקשורות בה. הרווח התפעולי מלמד על מצב הפעילות של החברה, והחברות לרוב מספקות נתון זה ללא רעשי רקע ואירועים חד פעמיים
הרווחיות התפעולית: היא יחס שמחשב את הרווח התפעולי חלקי ההכנסות של החברה בתקופה. היחס הזה מלמד כמה אגורות נשארות לחברה על כל מכירה של 1 שקל. מדובר בפרמטר שחשוב לעקוב אחריו על פני זמן, וכן להשוותו לחברות אחרות באותו תחום פעילות.
הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו